עדכוני לקוחות / לקוחות פרטיים

פסק דין חדש של בית המשפט העליון, שהפך את החלטות הערכאות הנמוכות, עושה סדר באופן יישום הוראות חוק הירושה במקרים בהם אדם שירש רכוש מכוח צוואה הדדית עם הוראת "יורש אחר יורש", משנה את צוואתו לאחר פטירת בן.ת זוגו.

לחתימה על הסכם ממון בין בני זוג יש השפעה קריטית לא רק על חלוקת הרכוש לאחר גירושים, אלא גם על תשלום מס במהלך חיי הנישואים. חשוב להכיר את היתרונות הכלכליים הטמונים בחתימה על הסכם שכזה, ולנסח אותו בהתאם.

בניגוד לחקיקה החלה על זוגות נשואים, חזקת השיתוף הנוגעת לידועים בציבור לא מאפשרת חלוקת רכוש לא שוויונית. פסיקת בית המשפט העליון הבהירה זאת לאחרונה, והדגישה את חשיבותה של עריכת הסכמי ממון.

עד עתה, רשות המיסים פירשה את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) כך שבני זוג אשר חתמו על הסכם ממון ומקיימים הפרדה רכושית נחשבו כיחידה אחת לעניין מיסוי מקרקעין ועליהם נטל ההוכחה להוכיח קיומה של הפרדה רכושית ביניהם. פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בעניין, מנסה להתאים את החוק למציאות ולא חוסכת ביקורת מפרשנותה של רשות המיסים – האם זה ישים סוף למדיניות חסרת ההיגיון? 

שר האוצר, ישראל כץ, החליט להפחית את המס הרכישה, שהיה נהוג מ-2015. במסגרת התכניות שקידם שר האוצר הקודם, משה כחלון, להפחתת מחירי הדיור ולדחיפת משקיעים החוצה משוק הנדל"ן, מס הרכישה למשקיעים עלה מ – 5% ל- 8% בגין דירה שאינה דירתו היחידה של הרוכש.

לאור מגפת הקורונה הפוקדת את המשק, פרסמה רשות המיסים מספר הקלות לציבור הנישומים.

נוהל גילוי מרצון יגיע לסיומו בסוף שנת 2019, וככל שרשות המסים יחד עם פרקליטות המדינה יחליטו שלא להאריכו, יתכן כי זו תהיה הזדמנות אחרונה להצהיר, לדווח ולשלם על הכנסות אמת מבלי שיינקטו כנגד המדווח הליכים פליליים.

פסק דין הדוחה את עמדת רשות המיסים בעניין הקניית נכסי נדל"ן לנאמנות, ניתן אתמול על ידי בית המשפט המחוזי בת"א. פסק הדין משנה דרמטית את מיסוי נאמניות ישראליות.

לאחרונה הכנסת אישרה את החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר עניינו החלת איסורים ומגבלות על מתן וקבלה של תשלום במזומן ובשיקים בסכומים הקבועים בחוק.

בימים האחרונים פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר בנושא סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים. במסגרת טיוטת החוזר, פורשת רשות המסים את פרשנותה כי לשיטתה, כל מקרה בו מדובר בהשכרה של 10 דירות ומעלה יחשבו הכנסות השכירות להכנסה מעסק.

בחודש יולי 2017 אושר חוק שכירות הוגנת, אותו יזמו ח"כ סתיו שפיר וח"כ רועי פולקמן. מטרתו העיקרית של החוק החדש היא להסדיר את מערכת היחסים בין שוכר ומשכיר ולהגדיר מהי דירה ראויה למגורים.

כחלק מהמאבק בהון השחור, בחודש ספטמבר פרסמו רשויות המס, נוהל "גילוי מרצון" חדש, המיועד לישראלים שלא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם. הנוהל מעודד "גילוי מרצון" ותשלום מיסים כדין, ומונע חשיפה להליכים פליליים.

הנוהל החדש מחליף את הנוהל הקיים, והוא יהיה בתוקף עד לסוף שנת 2016. הנוהל החדש גם עוסק במסים עקיפים (כגון מע"מ, היטלי יבוא ומסוי העברות נדל"ן).
במסגרת הנוהל, עד לחודש ספטמבר 2015 ניתן להגיש בקשה ראשונית לגילוי מרצון על בסיס אנונימי – ללא גילוי זהות הנישום, עד לאחר אישור הבקשה. על פי הנוהל ניתן יהיה לקזז הפסדים בפועל רק במהלך שנות הגילוי.

נוהל המעבר כולל מסלול מהיר המיועד לנישומים "קטנים", להם הון לא מדווח בסכום שלא עולה על 2 מיליון ש"ח, ובתנאי שההכנסה החייבת בגינו היא פחות מ-0.5 מיליון ש"ח. לא ניתן להגיש בקשה באופן אנונימי במסלול המהיר.