מיסוי: עסקאות בין חברות קשורות בקבוצה רב לאומית וניתוח פעילות מקומית

הגדרה מדויקת של שירותים עסקיים עמדה לאחרונה בלב מחלוקת בין רשות המיסים לחברת אי ביי מרקטפלייס ישראל בע"מ, חברת בת בקבוצת eBay הרב לאומית. מחלוקת זו הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שדן, בין היתר, באופי היחסים בין חברות קשורות בקבוצה בין לאומית.

מערכת היחסים בין חברות קשורות בתוך קבוצה רב לאומית היא עניין משפטי, כלכלי ופיסקאלי מורכב. לנושא יש השלכות והיבטים רבים, כגון היבטי חלוקת האחריות המשפטית, ברירת הדין, המיסים החלים, מחירי ההעברה, חלוקת הרווחים ועוד. עם כינונה של מערכת יחסים שכזו יש לשקול את השיקולים האמורים וליצור מערכת מדויקת מבחינה מסחרית ומשפטית. על מערכת זו לתת מענה לצרכי הקבוצה מחד, ווודאות מירבית בהיבטים הנ"ל מאידך.

מערכות יחסים בין חברות בקבוצה רב לאומית

פסק הדין במקרה של אי ביי מרקטפלייס ישראל בע"מ הוא פסק הדין הראשון בישראל המתמקד בסיווג עסקה בין חברות קשורות בקבוצה רב לאומית על בסיס ניתוח הפונקציות והפעילות של החברה המקומית בישראל.

מהמשתמע מפסק הדין ניתן ללמוד כי רשות המיסים, וגופים אחרים, יגזרו את רוב התשובות לשאלות המשפטיות ולשאלות המס הנובעות מקיומה של קבוצה רב לאומית מאופן הגדרת ויישום הפעילות העסקית המתרחשת ביניהן. יש להדגיש כי ההגדרה האמורה תיגזר מאופי הפעילות העסקית בפועל, ולא מההגדרות החוזיות שלה. לכן, הגדרות רשמיות או חוזיות אינן מספקות בהקשר הזה ונדרש יישומן בפועל על פני השטח.

מחירי העברה בקבוצה רב לאומית

באופן כללי מחיר עסקה בין חברות קשורות בקבוצה רב לאומית צריך להיקבע בהתאם למחיר שוק לעסקה שכזו. הדרך המקובלת להעריך את המחיר הכלכלי האמיתי של עסקה שכזו היא באמצעות בחינה השוואתית של ההתקשרות בין הצדדים הקשורים, אל מול התקשרות שהייתה נעשית אילו היה מדובר בצדדים שאינם קשורים. השוואה זו עוזרת לקבוע האם ההתקשרות נעשתה בתנאי שוק, או שמחיר ההעברה הושפע משיקולים אחרים.

רשות המיסים פירטה בחוזריה קריטריונים שונים, מתוך מטרה לסווג באופן מדויק את השירותים הניתנים בין חברות קשורות בקבוצה רב לאומית, וכן להגדיר מראש את הרווח עבור שירותים אלו. שלושת הקריטריונים העיקריים שהוגדרו על ידי רשות המיסים לבחינה ולניתוח אופי הפעילות הם פונקציות, נכסים וסיכונים ("FAR"). מניתוח חלוקת ה-FAR בין החברות בקבוצה תיגזר ההגדרה הנכונה לאופי הפעילות, וממנה ייגזר מדד הרווחיות ושיטת מחירי ההעברה הנאותה.

המחלוקת בעניין איביי נסובה סביב הקשרים העסקיים בין המחלקה העסקית של חברת אי ביי מרקטפלייס ישראל בע"מ ("איביי ישראל"), לבין חברה אחרת בקבוצת איביי – איביי שוויץ. בין השירותים שסופקו על ידי המחלקה העסקית היו:

1. ייעוץ שיווקי.
2. עריכת סקרים ומחקרים על השוק בישראל.
3. ארגון כנסים והדרכות לשם קידום המודעות לפלטפורמה בישראל.
4. מתן הדרכה ותמיכה למוכרים ישראליים, המסווגים לשני סוגים – מוכרים מנוהלים ומוכרים שאינם מנוהלים.

המחלקה העסקית התמקדה בעיקר ב"מוכרים המנוהלים", ועבור עבודתה שילמה איביי שוויץ לאיביי ישראל תמורה בגובה הוצאות המחלקה העסקית בתוספת מרווח קבוע של 7%.

בהתאם, דיווחה איביי ישראל על עסקת ההתקשרות עם איביי שוויץ למתן שירותים כאמור כ"עסקה בין לאומית". היא ביססה את התמחור על מדד מבוסס עלויות, קוסט פלוס 7% – בדומה לעסקאות דומות שנעשו בתנאי שוק לשיטתה. תמחור זה נעשה תחת ההנחה שיש לראות את החברה כספק שירותי שיווק.

עמדת רשות המיסים

פקיד השומה דחה את טענת איביי ישראל כי המחלקה העסקית שלה מספקת שירותי שיווק. הפקיד טען כי יש לראות את איביי ישראל כמפיץ בסיכון נמוך. בהתאם, הוא קבע שיטת מחירי העברה שונה והוציא לאיביי ישראל שומות שנקבעו על פי ההנחה שהשירותים שהעניקה המחלקה העסקית של איביי ישראל לחברות בקבוצת eBay כללו שירותים שלא במחיר שוק.

יצוין כי בתחילתו של ההליך המשפטי טען פקיד השומה כי יש לקבוע את התגמול של איביי ישראל על בסיס שיטת חלוקת הרווח (Profit Split), אך בהמשך ההליך זנח טענה זו, וטען שמדד הרווחיות צריך להתבסס על מחזור המכירות של קבוצת איביי בישראל.

הכרעת בית המשפט

בפסק הדין, בית המשפט נכנס לעובי הקורה ביחס לפעילות ולשירות שסיפקה המחלקה העסקית. לאחר בחינה זו בית המשפט קבע כי יש לערוך הבחנה בין פעילות המחלקה העסקית ביחס ל"מוכרים המנוהלים" ובין פעילותה ביחס ל"מוכרים הלא מנוהלים" ולרוכשים. הרוכשים ו"המוכרים הלא מנוהלים" קיבלו מהמחלקה העסקית תמיכה ברמה מצומצמת, פעילות הקרובה הרבה יותר לפעילות של משווק. משכך, מדד הרווחיות צריך להתבסס על העלויות בתוספת מרווח ("קוסט פלוס") – כפי שדיווחה בפועל. לעומת זאת, באשר ל"מוכרים המנוהלים", בית המשפט התרשם כי פעולות המחלקה העסקית חרגו מגדר פעולות של משווק. לאור זאת קבע בית המשפט כי יש לראות את איביי ישראל כמפיץ, ומדד הרווחיות צריך להתבסס על מחזור המכירות של קבוצת איביי בישראל.

השלכות פסק הדין

מפסק הדין ניתן ללמוד שכדי ליצור וודאות ביחס למיסים שיחולו על פעילות בתוך קבוצה, יש לעצב את מערכת היחסים בין החברות בקבוצה באופן מיטבי, כיוון שממערכת זו תיגזר שיטת מחירי ההעברה לקביעת גובה רווחים והמיסים בהן תחוייב.

תכנון נכון ומוקדם של חלוקת הפעילות בין החברות הקשורות יכול לחסוך עלויות מס רבות בעתיד. חברות בקבוצה רב לאומית, הנותנות שירותים זו לזו, צריכות לשקול את השיקולים המשפטיים ושיקולי המס בשלב הראשוני של הקמת הפעילות. כאשר חברה ישראלית עתידה לתת שירותים לחברה קשורה זרה, מובן שהשיקול המרכזי בעיצוב אופי הפעילות יהיה הצורך המסחרי של הצדדים. עם זאת, יכולים להיות מצבים שבהם יש מספר אפשרויות לחלוקת הפעילות והפונקציות בין החברות הקשורות. במקרים אלו, יש לשקול שיקולים משפטיים שונים, וביניהם את שיקולי המס.

***

למחלקת המיסים ולמחלקות המסחריות במשרד ברנע ג'פה לנדה ניסיון רב בליווי ובייצוג קבוצות רב לאומיות בסוגיות מס שונות. נשמח לייעץ לכם ולעמוד לרשותכם בעניין זה.

חנא דאהר (שותף) ואיתיאל שלוש הם עורכי דין במחלקת המיסים במשרד.