ביהמ”ש העליון : המועד לתשלום היטלי פיתוח הוא טרם הנפקת היתר הבניה עצמו

המערערת הגישה בקשה לוועדה המקומית בית דגן לקבלת היתר עבור שיפוץ, תחזוקת בניין ותוספות בנייה לו. כתנאי לאישור, הוועדה המקומית הוציאה דרישות לתשלום היטל תיעול ואגרת סלילת רחובות. המערערת פנתה לביהמ"ש לעניינים מנהליים וטענה כי בהתאם להוראות חוקי העזר של בית דגן, עולה כי הדרישה לתשלום היטלים תימסר רק "עם הגשת בקשה למתן היתר בניה בנכס". מנגד, הועדה המקומית טענה כי המועד שצוין בחוקי העזר הוא שלב קליטת תיק הבקשה להיתר.  

בית המשפט לעניינים מנהליים מצא כי הועדה המקומית לא הייתה מוסמכת להוציא דרישות תשלום היטלים במועד בו עשתה כן. על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הוגש ערעור לעליון, אשר נדרש לקבוע מהו המועד הקובע להוצאת דרישת תשלום.

ביהמ"ש פנה למשרד הפנים בכדי להתחקות אחר המדיניות המקובלת. בהתאם למדיניות משרד הפנים נכון לקבוע במסגרת חוקי עזר כי דרישת תשלום ההיטלים תומצא לנישום רק עם אישור הבקשה להיתר בניה ומועד התשלום יהיה עובר להנפקת היתר הבניה וכתנאי להוצאתו. לשיטת משרד הפנים, הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 145(ד) לחוק התכנון והבניה. עם זאת, משרד הפנים הביע את דעתו כי בכל הנוגע לחוק העזר שבמחלוקת, הפרשנות הנכונה היא כי דרישת התשלום תימסר עם הגשת הבקשה למתן היתר בניה ועל המבקש לפרוע את הדרישה טרם היענות לבקשה.

ביהמ"ש העליון המליץ למועצה לקבל את עמדת משרד הפנים וזו הסכימה לכך. אי לכך, נקבע כי המועד לתשלום הוא טרם הנפקת היתר הבניה עצמו כאשר התשלום הוא תנאי להוצאתו.