© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין
Together is powerful

אמנת האג: כללים חדשים לתניות שיפוט ולאכיפת פסקי דין זרים

תקציר

  • משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק ליישום אמנת האג בדבר תניות שיפוט, המבקש לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בישראל ביחס לכיבוד תניות שיפוט בלעדיות בחוזים מסחריים בינלאומיים.
  • ההסדר המוצע צפוי להקל על אכיפת פסקי דין ישראליים במדינות שהן צד לאמנה, ובמקביל להקשות על חברות ישראליות להתדיין בישראל בניגוד לתניית שיפוט זרה.
  • השינוי עשוי להשפיע גם על חוזים קיימים, ובפרט על התקשרויות עם חברות ממדינות האיחוד האירופי, בריטניה ושווייץ.
  • מומלץ לחברות לבחון את תניות השיפוט בחוזים קיימים ובחוזים חדשים. ניתן להגיש הערות לתזכיר עד ליום 24 בנובמבר 2026.

ב-4 בנובמבר 2026 פרסם משרד המשפטים להערות הציבור את תזכיר חוק ליישום האמנה בדבר תניות שיפוט, התשפ"ז-2026. התזכיר נועד לעגן בדין הישראלי את אמנת האג מ-30 ביוני 2005 (Choice of Court Convention), שעליה חתמה ישראל ב-3 במרץ 2021 וטרם אשררה אותה.

 

לאמנה צדדים כיום 38 מדינות והאיחוד האירופי, בהן כל מדינות האיחוד, בריטניה, שווייץ, סינגפור, מקסיקו ואוקראינה, כפי שעולה מטבלת הצדדים של ועידת האג. ארצות הברית וסין חתמו ולא אשררו.

 

השינוי המרכזי שמציע התזכיר הוא צמצום משמעותי של שיקול דעתם של בתי המשפט בכל הנוגע לכיבוד תניות שיפוט בלעדיות בחוזים מסחריים בינלאומיים שעליהם חלה האמנה, לצד יצירת מנגנון אחיד להכרה ולאכיפה של פסקי דין זרים. לשינוי זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על התקשרויותיהן המסחריות של חברות ישראליות הפועלות בשווקים בינלאומיים.

 

תניות שיפוט ואכיפת פסקי דין – מה צפוי להשתנות?

 

כפי שמתארים דברי ההסבר לתזכיר, הפסיקה בישראל נוטה לכבד תניות שיפוט זרות, אך מותירה שיקול דעת רחב למקרים החריגים. חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 אינו קובע הסדר מיוחד ביחס לפסקי דין שניתנו מכוח תניית שיפוט.

 

התזכיר מציע להסדיר את שני העניינים במסגרת אחת, וקובע כי הוראות האמנה יחולו "על אף האמור בכל דין" (סעיף 3(א) לתזכיר).

 

נושא

הדין הקיים

לפי התזכיר והאמנה

תניית שיפוט זרה בלעדית

נטייה לכבד, עם שיקול דעת לסטות ממנה (תקנת הציבור, דין קוגנטי, פורום לא נאות)

חובה לעכב את ההליך או לדחותו, אלא אם חל אחד מחמשת החריגים בסעיף 6 לאמנה, בהם "אי צדק ניכר" או סתירה "בעליל" לתקנת הציבור

בלעדיות תניית השיפוט

שאלה של פרשנות החוזה בידי בית המשפט

חזקה: התנייה בלעדית, אלא אם נקבע במפורש אחרת (סעיף 3(ב) לאמנה)

בית משפט ישראלי שנבחר

הדין אינו קובע הסדר מיוחד

אינו רשאי לסרב לדון בטענה שהסכסוך ראוי להתברר במדינה אחרת (סעיף 5(ב) לאמנה)

מועד הבקשה לעיכוב הליכים

לפי דיני הפרוצדורה הכלליים

לא יאוחר מכתב הטענות הראשון של הצד שכולל טענות לגופו של עניין (סעיף 5 לתזכיר)

אכיפת פסק דין זר בישראל

לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, בכפוף לתנאיו, בהם הדדיות ותקנת הציבור

חובה להכיר ולאכוף, בכפוף לעילות הסירוב שבאמנה וללא בחינה מחודשת של פסק הדין לגופו. חוק אכיפת פסקי חוץ לא יחול על פסקי הדין הנכללים בהסדר

אימות מסמכים

נדרשת בדרך כלל תעודת אפוסטיל או אימות אחר

פטור מאימות (סעיף 18 לאמנה); חלופות ייקבעו בתקנות

פסק דין ישראלי בחו"ל

נאכף לפי הדין המקומי של כל מדינה

הכרה ואכיפה במדינות שהן צד לאמנה, ככל שפסק הדין נכלל בתחולתה ובכפוף לחריגים הקבועים בה

 

החוק אינו נוגע בתניות שמפנות לבית משפט במדינה שאינה צד לאמנה, ובהן ארצות הברית וסין. על תניות אלה ימשיך לחול הדין הקיים. כמו כן, האמנה אינה חלה על בוררות ואינה מסדירה סעדים זמניים (סעיפים 2(ד) ו-7 לאמנה). הצעת חוק נפרדת, שהונחה בכנסת ליישום אמנת האג מ-2019 בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, אינה חלה על פסקי דין שניתנו מכוח תניית שיפוט בלעדית, ולכן שני ההסדרים משלימים זה את זה.

 

מועד כניסת החוק לתוקף והשפעתו על חוזים קיימים

התזכיר נמצא בשלב הראשון של הליך החקיקה, והוראותיו אינן מחייבות בשלב זה. אחרי שלב ההערות יידרשו אישור ועדת השרים לחקיקה, שלוש קריאות בכנסת ואשרור האמנה. לפי סעיף 31 לאמנה, היא תיכנס לתוקף לגבי ישראל ביום הראשון של החודש שאחרי תום שלושה חודשים מהפקדת מסמך האשרור. לא נקבע לוח זמנים לשלבים אלה.

 

רכיב מרכזי בהסדר המוצע טרם גובש: התוספת השנייה, שתפרט את העניינים שישראל תבקש להחריג מהאמנה מכוח סעיף 21. לפי דברי ההסבר, עבודת מטה על ההחרגות מתקיימת בימים אלה, ונוסח התוספת ישולב בהצעת החוק לפני הנחתה לקריאה ראשונה. הצהרה כזו חלה באופן הדדי, ולכן תשפיע גם על האפשרות לאכוף פסקי דין ישראליים בחו"ל.

 

להסדר המוצע עשויות להיות השלכות גם על חוזים קיימים. סעיף 16 לאמנה מחיל אותה על תניות שנחתמו אחרי כניסתה לתוקף במדינת בית המשפט הנבחר, ועל הליכים שנפתחו אחרי כניסתה לתוקף במדינה שבה מתנהל ההליך. כך, למשל, תניית שיפוט לטובת בית משפט בגרמניה או בצרפת מחוזה שנחתם ב-2020 עשויה להיכלל בתחולת האמנה בהליך שיוגש בישראל לאחר כניסתה לתוקף בישראל, וכך גם חזקת הבלעדיות. תנייה לטובת בית משפט ישראלי תיהנה מהאמנה רק אם נחתמה לאחר כניסתה לתוקף בישראל.

 

אילו חברות וענפים צפויים להיות מושפעים?

הנהנות העיקריות צפויות להיות חברות ישראליות שמתקשרות עם צדדים מהאיחוד האירופי, מבריטניה או משווייץ, ובהסכם יש תניית שיפוט בלעדית בישראל. עם כניסת האמנה לתוקף בישראל, אכיפת פסקי דין הנכללים בתחולתה תהיה כפופה לכללים אחידים ולעילות סירוב מוגדרות.

 

מנגד, מי שעלול להיפגע הוא הצד החלש בחוזה העסקי: מפיץ, סוכן, זכיין, ספק או קבלן משנה ישראלי שחתם על הסכם סטנדרטי של שותף אירופי גדול, ובו תנייה לטובת בתי המשפט במדינתו. כיום יכול צד כזה לטעון בישראל שאין לכבד את התנייה, בין השאר מכוח תקנת הציבור או דין קוגנטי (הוראות חוק שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה). לאחר כניסת האמנה לתוקף בישראל, וככל שהיא תחול על ההתקשרות, יידרש להוכיח שמתקיים אחד החריגים שבאמנה, למשל שמתן תוקף לתנייה יוביל ל"אי צדק ניכר" או ינגוד "בעליל" את תקנת הציבור.

 

סכסוכים מסוימים מוחרגים מתחולת האמנה מכוח סעיף 2, ובהם חוזי צרכנות וחוזי עבודה; הובלת נוסעים וסחורות, ובכלל זה שטרי מטען וחברות תעופה וספנות; חדלות פירעון; הגבלים עסקיים; זכויות חפציות במקרקעין; ותוקפן של זכויות קניין רוחני שאינן זכויות יוצרים. לעומת זאת, סכסוך חוזי על רישיון פטנט או תוכנה עשוי להיכלל בתחולת האמנה, והוא הדין בתביעת הפרה שיכולה הייתה להיות מוגשת גם כתביעה חוזית.

 

שתי קבוצות נוספות יושפעו באופן חלקי:

  • ענף הביטוח: האיחוד האירופי הצהיר שלא יחיל את האמנה על חוזי ביטוח, למעט ביטוח משנה, סיכונים גדולים והסכמים שנכרתו אחרי שהסכסוך פרץ, וההצהרה חלה באופן הדדי.
  • מוסדות פיננסיים: הסכמי מימון כוללים לעתים קרובות תניית שיפוט אסימטרית, שמחייבת את הלווה להתדיין בפורום אחד ומאפשרת למלווה לתבוע בכל מקום. סביר שתנייה כזו לא תיחשב "בלעדית" כמשמעותה באמנה, ואז ימשיך לחול עליה הדין הקיים.

 

 

כיצד מומלץ לחברות להיערך?

 

ראשית, הגשת הערות לתזכיר. הערות הציבור יתקבלו באתר החקיקה הממשלתי עד 24 בנובמבר 2026 בשעה 14:00. גיבוש רשימת ההחרגות מהאמנה מהווה הזדמנות לחברות להשמיע את עמדתן, בין היתר בשאלה האם ישראל תצטרף להחרגת הביטוח האירופית או תקבע הגנה מיוחדת לצד החלש בחוזים עסקיים.

 

שנית, בחינת החוזים הקיימים. בחוזים עם צדדים ממדינות שהן צד לאמנה יש לבדוק כל תניית שיפוט שמפנה לבית משפט במדינות אלה. תנייה שנוסחה מתוך הנחה שאינה בלעדית, בלי לומר זאת במפורש, עלולה לחסום את הדרך לבתי המשפט בישראל. במקרים כאלה כדאי לשקול תיקון מוסכם של התנייה לפני האשרור.

 

שלישית, בחירה מחודשת בין תניית שיפוט לתניית בוררות בחוזים חדשים. מול צדדים ממדינות שהן צד לאמנה, תניית שיפוט בלעדית לטובת בית משפט ישראלי עשויה לספק ודאות רבה יותר באכיפת פסקי דין בחו"ל, שהייתה עד כה יתרון מרכזי של הבוררות, לצד זכות ערעור. בהתקשרויות עם צדדים ממדינות שאינן צד לאמנה, בוררות בינלאומית עשויה להמשיך להציע יתרונות בכל הנוגע לאכיפת ההכרעה. גם מי שעשוי להזדקק לסעדים זמניים בחו"ל צריך לזכור שהאמנה אינה מסדירה אותם.

 

רביעית, קצב תגובה בהליכים. חברה שתיתבע בישראל בניגוד לתניית שיפוט זרה תצטרך, לפי ההסדר המוצע, לבקש עיכוב הליכים לכל המאוחר בכתב הטענות הראשון שלה לגופו של עניין. מי שיקדים להתגונן לגוף התביעה עלול לאבד את ההגנה שהאמנה מעניקה.

 

החוק עודנו בשלבי חקיקה מוקדמים, אבל חוזים שנחתמים היום עשויים להיות כפופים להוראותיו בעתיד. לכן, מומלץ לחברות הפועלות בשווקים בינלאומיים לבחון כבר עתה, בסיוע ייעוץ משפטי מתאים, את מנגנוני יישוב הסכסוכים בהתקשרויותיהן המסחריות, תוך התייחסות לא רק למקום ניהול ההליך, אלא גם לאפשרויות אכיפת פסק הדין, לעלויות ניהול הסכסוך ולחשיפות המשפטיות הנלוות.

 

***

 

פרופ' עמיחי כהן הוא יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרדנו, המתמחה במשפט בינלאומי ובהשלכות של אמנות בינלאומיות והתפתחויות משפטיות ורגולטוריות בזירה הבינלאומית על פעילותן של חברות.

 

צוות המשפט הבינלאומי במשרדנו מלווה חברות ישראליות ובינלאומיות בפעילותן העסקית חוצת הגבולות, ומעניק ייעוץ בנוגע לתחולתן של אמנות בינלאומיות, ניסוח תניות שיפוט וברירת דין, בחירת מנגנונים ליישוב סכסוכים והכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, תוך שילוב מומחיות במשפט בינלאומי, מסחרי ובליטיגציה בינלאומית, לצמצום חשיפות ולחיזוק הוודאות המשפטית של הלקוחות.

תגיות: משפט בינלאומי | סנקציות
ברנע
Privacy Overview

This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.