פלטפורמות בינה מלאכותית ודיני זכויות יוצרים: האם הטבעת המשפטית מתהדקת?
החלטה של בית המשפט בארצות-הברית להמשיך לדון בתביעת-הענק אשר הוגשה על-ידי שורה של אמנים ויוצרים נגד פלטפורמות בינה מלאכותית יוצרת (Generative Artificial Intelligence), עלולה להעמיד בסימן שאלה את אופן פעילותן של פלטפורמות AI מבלי להפר את זכויות היוצרים ביצירות ששימשו ל"אימון" הפלטפורמה.
התביעה:
לפני כשנה וחצי הגישו שורה של אמנים ויוצרים תביעה נגד פלטפורמות בינה מלאכותית וביניהן Midjourney ו-Stability AI.
לעמדת התובעים, אותן פלטפורמות העתיקו את יצירותיהם המוגנות, על-ידי כך שהציעו מחולל תמונות מבוסס בינה מלאכותית, שהתאמן על אותן יצירות מוגנות על-מנת שתהיה לו את התשתית הנדרשת להפקת תוצרים, תוך הפרת זכויות היוצרים בהן.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בקליפורניה, ומתנהלת במקביל למספר הליכים משפטיים אחרים, שנפתחו על-ידי גורמים האוחזים בזכויות יוצרים כנגד פלטפורמות בינה מלאכותית.
כעת קובע בית המשפט, שההאשמות בעניין הפרת זכויות היוצרים, שהפנו התובעים כנגד יוצרי הפלטפורמות בתביעה זו, מספיקות על-מנת שההליך ימשיך לשלב גילוי המסמכים.
משמעות ההחלטה:
תוצאות ההחלטה והמשך התהליך המשפטי עשויים לחדד ולהדגיש את הצורך בהסדרה משפטית ברורה בכל הקשור לפלטפורמות הבינה המלאכותית, ובפרט אל מול דיני זכויות היוצרים. ההחלטה תאפשר לעורכי-הדין של התובעים גישה מעמיקה לנבכי הפלטפורמות, כולל האפשרות לבחון מסמכים שיספקו תובנות הנוגעות לאופן פעולתן, ועל המידה שבה בסיסי הנתונים שלהן מסתמכים על יצירות מוגנות.
בנוסף, ייחשפו פרטים משמעותיים על תהליכי הלמידה והאימון של הפלטפורמות, מה שעשוי להאיר באור חדש את הדיון הציבורי והמשפטי בנושא.
חשוב להדגיש, שטענתן המרכזית של פלטפורמות הבינה המלאכותית שתצטרך להיבחן היא שהשימוש שעשו הפלטפורמות ביצירות המוגנות חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן", ועל-כן – גם אם בוצעה העתקה של היצירות המוגנות לצורך אימון הפלטפורמות – אין בכך כדי להטיל עליהן אחריות משפטית בגין הפרת זכות יוצרים.
במישור הפרקטי, ההחלטה של בית המשפט מהווה תמריץ נוסף לחברות אשר מתבססות על ספקים בעלי טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, לבצע הערכת סיכונים מושכלת ולוודא כי בכל חוזה עם הספק קיימות הגנות מסחריות, לרבות מנגנוני שיפוי, על מנת להגן ככל שאפשר על המידע והזכיות שלהם ושל לקוחותיהם.
זכויות יוצרים בפלטפורמות בינה מלאכותית – מה בישראל?
בסוף 2022 פרסם משרד המשפטים בישראל עמדה העוסקת בחלקה של סוגיה זו. לפי השקפתו של המשרד, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה, ברוב המקרים, תחת הסדרי השימושים המותרים בדין, ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. עמדה זו מתיישבת עם השאיפה שלא "להישאר מאחור" בכל הנוגע להתפתחותן של מערכות בינה מלאכותית, ולתמרץ פעילות רצויה ותחרותית בתחום מתפתח זה.
נדגיש כי בעוד שמדובר בעמדה שטרם נבחנה בבתי המשפט בישראל, אלה בארצות הברית נאלצים כעת להתחיל להתמודד עם האתגרים שהתחום מציב.
***
משרד ברנע ג'פה לנדה מסייע לחברות סטארטאפ וחברות טכנולוגיות בתחום הרגולציה של בינה מלאכותית.
ד"ר אבישי קליין הוא ראש מחלקת הפרטיות, אבטחת המידע והסייבר במשרד ברנע ג'פה לנדה.
רן כרמי הוא עורך-דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.