שנת 2025 התאפיינה בהאצה של מגמות טכנולוגיות רגולטוריות שהשליכו ישירות על עבודת עורכי הדין המסחריים ועל קבלת החלטות בחברות. בתוך מציאות של מתיחות גיאופוליטית, לחץ על מערכות ציבוריות, שווקים תנודתיים והבשלה של טכנולוגיות AI, שדה המשחק התאגידי הפך מורכב יותר: רגולציה, מיסוי, קניין רוחני, שיתופי פעולה עם המדינה, ומבני עסקאות כולם נדרשו לקריאה מחודשת.
חדשנות על מדים: עליית הדיפנס-טק והמשמעויות התאגידיות
הדיפנס-טק הישראלי עבר ב-2025 משיח "נישתי" לתעשייה שנתפסת כנכס אסטרטגי. המלחמות בעולם, ובפרט ההשלכות המקומיות של "חרבות ברזל", חיזקו את הביקוש לפתרונות מבצעיים והפכו יזמים רבים (לא פעם אנשי מילואים עם היכרות שטח) למנוע צמיחה חדש. במקביל, שיתופי פעולה עם גורמי ממשלה הפכו שכיחים, וקרנות ומשקיעים זרים חזרו לשולחן, לעיתים בכפוף לבדיקות רגולטוריות מכבידות.
פיקוח על יצוא בטחוני הפך לא רק לסוגיית רגולציה תפעולית אלא ל"שובר עסקה" בגיוסים ובעסקאות, במיוחד מול משקיעים זרים או לקוחות גלובליים.
מודלים עסקיים דואליים (צבאי + אזרחי) הפכו לכלי משפטי עסקי להתמודדות עם מחזורי מכירה ארוכים, מכרזים ובירוקרטיה.
"הסייבר הבא הוא הנפש": טראומה-טק והולדת קטגוריה רגולטורית חדשה
בשנת 2025 התגבשה הבנה ששוק הבריאות הנפשית אינו רק אתגר חברתי אלא חזית כלכלית וטכנולוגית. בתוך זה, תחום הטראומה-טק צבר תאוצה, על רקע גידול בביקוש לפתרונות לפוסט-טראומה, יחד עם פערי מערכת בריאות קיימים. פתרונות AI צריכים להיות מסייעים (כלי ראשוני/תרגול/הכוונה) אך לא תחליף לטיפול.
פסיקה חדשה באופציות: תום לב כעיקרון שמייצר חשיפה כספית
אופציות נשארו ב-2025 כלי תגמול מרכזי, במיוחד בסטארט-אפים, אך הפסיקות האחרונות חידדו נקודה שבפרקטיקה רבים נטו לא להסתכל עליה: גם כשזכאות לאופציות מנוסחת כתלויה באישור דירקטוריון ובתנאים מתלים, התנהלות המעסיק בפועל יכולה להפוך את התנאי לבלתי אפקטיבי אם היא נגועה בחוסר תום לב.
מענקי רשות החדשנות: כסף זול עם התחייבויות כבדות – ובעיקר מגבלות בעסקאות
ב-2025 הרבה חברות חזרו לראות במענקי רשות החדשנות כלי מימון חיוני, אך במקביל גבר המיקוד של משקיעים ורוכשים ב-"חוב הנלווה" למענק: מגבלות תפעוליות, חובות דיווח, ותנאים שמעמידים סימני שאלה סביב Exit. שימוש ייעודי, הכרה רק בעלויות מאושרות, דוחות תקופתיים ולעיתים אישור רו"ח מחויבות לישראל: מו"פ בישראל; ובדרך כלל גם ייצור בישראל למשך תקופה (ככלל 5 שנים) אלא אם ניתן אישור מיוחד. קניין רוחני והעברת טכנולוגיה: תמלוגים עד החזר מלא בתוספת ריבית/הצמדה; מגבלות על מכירה/העברה/רישוי בלעדי ללא אישור מראש ובכתב. כשיש מענק יש "שותף רגולטורי" לעסק. יש להכניס את דרישות הרשות לתכנון מבנה הקבוצה, להסכמי בעלי מניות, ולתכנון נתיב יציאה כבר משלב מוקדם.
Next Insurance נמכרת ל-Munich Re: עסקאות אסטרטגיות
עסקת רכישת Next Insurance לפי שווי של כ-2.6 מיליארד דולר על ידי Munich Re (שיוצגה על ידי משרדנו), משקפת מגמה בולטת ב-2025: רכישות על ידי משקיעים אסטרטגיים קיימים, במיוחד בסקטורים שחוו ירידת שווי ב-2022-2024.
העסקה גם מדגישה כמה תובנות תאגידיות:
- חברות שמחזיקות פלטפורמה מבוססת דאטה ו-AI (חיתום מהיר, התאמה מדויקת) משמרות ערך גם כששוק ההון מתקרר – במיוחד אם הן מציגות סקייל תפעולי משמעותי.
- כניסה של משקיעים אסטרטגיים (כמו חברות ביטוח גדולות) לסבבים מאוחרים מהווה לעיתים הכנה למסלול רכישה ולא רק השקעה פיננסית – מה שמחייב כבר בשלב ההשקעה תשומת לב לזכויות שליטה, מידע, ROFR, ומבני אופציות/מנגנוני יציאה.
סיכום ומבט ל-2026: המשפט ככלי אסטרטגי להצפת ערך
שנת 2025 סימנה את המעבר של הייעוץ המשפטי מעמדה תגובתית לעמדה של תכנון אסטרטגי מקדים, מגמה שצפויה להפוך לסטנדרט מחייב ב-2026. המורכבות שראינו השנה – החל מהפיכת הדיפנס-טק והמודלים הדואליים לנכס אסטרטגי המחייב ניהול קפדני של פיקוח על ייצוא, ועד לצמיחת תחום הטראומה-טק שבו רגולציית ה-AI והפרטיות הן תנאי סף לפעילות – מלמדת כי הרגולציה הפכה למשתנה עסקי-מימוני.
לקראת 2026, על חברות והנהלות לאמץ גישה פרו-אקטיבית במספר מישורים:
- ניהול עסקאות וגיוסים: הלקח מעסקאות אסטרטגיות, דוגמת רכישת Next Insurance, הוא שמשקיעים מחפשים פלטפורמות AI מבוססות דאטה, אך כאלו המגובות בניהול סיכונים משפטי הדוק. ב-2026, רוכשים ומשקיעים יתמחרו מראש חשיפות רגולטוריות וידרשו מנגנוני שיפוי מורכבים יותר סביב שימוש ב-AI ואחריות בתחומי הבריאות והביטוח.
- תכנון נתיב היציאה (Exit): לאור "החוב הנלווה" והמגבלות הכבדות של מענקי רשות החדשנות על העברת ידע וייצור לחו"ל, חברות חייבות להכניס את הרשות כ"שותף רגולטורי" לתכנון מבנה הקבוצה כבר משלבים מוקדמים, כדי למנוע מכשולים בעסקאות עתידיות.
- ממשל תאגידי ותגמול: הפסיקה החדשה בנושא אופציות מדגישה כי ב-2026 "תום לב" לא יהיה רק מושג מופשט, אלא עיקרון המייצר חשיפה כספית ישירה למעסיקים, המחייב ניסוח מדויק והתנהלות שקופה מול עובדים.
בשורה התחתונה, שנת 2026 תדרוש מארגונים להטמיע את השיקולים המשפטיים – מרמת זכויות השליטה בסבבי השקעה ועד למגבלות ייצור ופיתוח – כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ולא רק כמעטפת רגולטורית.
***
עו"ד חן שקד הינו שותף במחלקת הייטק במשרד.
מחלקת ההייטק בברנע ג'פה לנדה נמנית בין המחלקות המובילות בתחום ומתמחה בייצוג חברות הייטק, פינטק, סטארטאפים, מדעי החיים וטכנולוגיות מתקדמות AI, סייבר, פרטיות, בעסקאות מורכבות, גיוסי הון וייעוץ משפטי שוטף, תוך דגש על חדשנות וליווי חברות ישראליות וזרות. המחלקה זוכה להכרה עקבית מדי שנה על ידי מדריכי הדירוג המקומיים והבינלאומיים עם דירוגים אינדיבידואליים של הצוות המשפטי.