על רקע מלחמה מתמשכת והעימות הישיר בין ישראל לאיראן ביוני 2025, הפגינה הכלכלה הישראלית בכלל –ותעשיית ההיי־טק המקומית בפרט – רמות חסינות, חדשנות ותעוזה שמפתיעות גם את השוק הבינלאומי. חרף האיומים, חברות ישראליות, למודות מצבי חירום, מדווחות על גידול בהשקעות, עניין גובר בטכנולוגיות מקומיות ופריחה בענף החדשנות הביטחונית־אזרחית.
מדינת ישראל מצויה במצב חירום מתמשך מאז היוסדה. אין זה אלא ראוי ששוק ההיי-טק המקומי, ידביק את הפער. ואכן, בחלוף שנה ו-9 חודשים של לחימה, לרבות עימות ישיר בין ישראל לאיראן, ההיי-טק המקומי כבר מתורגל ב”שגרת מלחמה”, ומצליח להגיע להישגים מרשימים.
סקטור הסייבר (שהגיע לשיא של סכומי השקעה במהלך משבר הקורונה בשנת 2020) וכן סקטור הבינה המלכותית בלטו במיוחד במהלך החציון הראשון של שנת 2025. עם כ-25 עסקאות במהלך הרבעון הראשון לשנת 2025, ובראשן עסקת ויז-גוגל, הערך הרב של שוק הסייבר מוכיח את עצמו. ברבעון השני לשנת 2025 המשיך לבלוט גם הסקטור הביטחוני, ומספר העסקאות בו גדל.
הישג מרשים נוסף נרשם בתחום ה-“מגה” עסקאות. במהלך הרבעון השני של שנת 2025 – שהגיע אל סיומו עם העימות הישיר בין ישראל לאיראן – חברות הייטק ישראליות סגרו 17 סבבי השקעה בשווי של למעלה מ-50 מיליון דולר, כל אחד. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז הרבעון השלישי לשנת 2022.
יש מקום לאופטימיות גם בסנטימנט של המשקיעים. תקופת המלחמה התאפיינה בזהירות יחסית של המשקיעים, הבאה לידי ביטוי בהעדפה של השקעות המשך לעומת השקעות ראשונות. במהלך הרבעון השני של 2025 נצפה שינוי בסנטימנט, עם גידול במספר ההשקעות הראשונות ומספר המשקיעים בפעם הראשונה. עם זאת, ניכר כי קרנות הון סיכון עדיין נותנות עדיפות לתמיכה בחברות קיימות בפורטפוליו שלהן, על פני נטילת סיכונים חדשים (במידה רבה, באותו אופן שנהגו בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה).
בנוסף, במהלך הרבעון השני של שנת 2025 היו שתי הנפקות ראשונות לציבור של חברות ישראליות, לעומת 0 הנפקות ראשונות במהלך הרבעון הראשון של שנת 2025. לעומת נתוני ההנפקות הראשונות של שנת 2024, זהו נתון נמוך – אך שווי החברות (בפרט, אי טורו) דווקא גדל משמעותית.
נדמה שהאופטימית הזהירה והאמון המלווה את פעילות השוק המקומי בשגרת מלחמה בלט ביתר שאת ב-12 הימים של העימות הישיר בין ישראל לאיראן. בזמן אמת, במהלך העימות מדד תא 125 זינק בכ-8%, והמניה שביצועיה בלטו במיוחד היא מניית אלביט.
יש כמה הסברים למגמות הללו, וזה תמיד מתחיל בהון האנושי. כ-20% מאנשי המילואים שגויסו ולחמו במהלך חודשי הלחימה עובדים בשוק ההיי-טק הישראלי. שילוב של ידע אזרחי לבין ניסיון צבאי והיכרות עם שדות הקרב, מהווה קטליזטור חזק להתפתחות והצלחת התעשייה הביטחונית. והקרקע פורייה: ארה”ב והשוק המקומי ממשיכים להפגין אמון בתעשייה הביטחונית וכעת, לאור ההסדר הביטחוני החדש עם נאט”ו, מלחמת רוסיה-אוקראינה, ותקציבי ביטחון גדלים, גם מדינות אירופה לוטשות עיניים לעבר הפיתוחים הישראליים.
העימות בין ישראל לאיראן היווה גם מעין Proof of Concept (אם תרצו, על סטרואידים) ליכולות הטכנולוגיה הישראלית, החל מסייבר ועד מודיעין. הביצועים המרשימים של צה”ל, ובראשם חיל האוויר, המודיעין והסייבר הדגימו, הלכה למעשה, את היכולות האיכותיות של התעשייה המקומית וחיזקו את אמון המשקיעים בכוחו של ההייטק הישראלי בכלל, והתעשייה הביטחונית בפרט.
לבסוף (ועל אף שהנבואה ניתנה לשוטים), נראה שהשוק פירש את תוצאות המלחמה עם איראן כסילוק (או לכל הפחות צמצום) של האיום הבטחוני על ישראל, וכתוצאה מכך – ישראל שוב נתפסת כיציבה, בטוחה ומובילה טכנולוגית, ומזמינה עבור משקיעים בינלאומיים.
***
עו״ד טל פריליך-חיי מתמחה בייצוג שחקני מפתח בתחום ההיי‑טק בישראל, כולל חברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון.