הסכם פשרה תקדימי: זכויות יוצרים ובינה מלאכותית – פרשת Anthropic

התפתחות משמעותית נרשמה בשבוע שעבר בממשק שבין הבינה המלאכותית לקניין הרוחני, בעקבות הסכם פשרה עליו חתמה חברת Anthropic בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה בבית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, במסגרת התיק Bartz v. Anthropic: Claude.

התביעה הוגשה על-ידי קבוצת סופרים, אשרAnthropic  עשתה שימוש בעותקים בלתי מורשים של יצירותיהם המוגנות בזכויות יוצרים, לצורך אימון מודל של בינה מלאכותית יוצרת. בית המשפט דן בשאלה האם השימוש ביצירות למטרה של אימון בינה מלאכותית חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן" והעלה את האפשרות לסיכון של Anthropic בהפרה.

באופן דומה לפסיקות בית המשפט עד היום, נקבע כי השימוש עצמו ביצירות נחשב "שימוש הוגן" שכן תהליך האימון נתפס כפעולה טרנספורמטיבית. עם זאת, נקבע במקרה דנן כי עצם החזקה של עותקים שהושגו מקורות בלתי מורשים היא פעולה מפרה, ללא קשר לשימוש שנעשה בהם. בכך הועמדה במוקד ההליך לא רק תחולתה של דוקטרינת "שימוש הוגן" על תהליכי אימון, אלא בראש ובראשונה עצם חוקיות איסוף הנתונים.

הסכם הפשרה שהושג אפשר לחברה להימנע מפסק דין תקדימי שהיה עלול לקבוע אחריות ישירה בגין עצם ההחזקה במאגרים לא מורשים. היקף הפיצויים שנקבעו עומד על 1.5 מיליארד דולר, במסגרתו תשלם החברת 3,000 דולר פיצויים עבור כל יצירה במאגרים אלו. בנוסף, התחייבה Anthropic למחוק את מאגר היצירות שהושגו באופן לא חוקי.

משמעות הפשרה לתעשיית הבינה המלאכותית

הסכם הפשרה של Anthropic מסמן נקודת מפנה בתעשיית הבינה המלאכותית מכמה סיבות:

• זוהי הפעם הראשונה שחברת AI מובילה מסכימה לא רק לשלם פיצויים, אלא גם לשנות את פרקטיקות איסוף ושימור הנתונים שלה.
• הפשרה הושגה בשלב מוקדם יחסית של ההליך, דבר המלמד על הערכת סיכון גבוהה מצד Anthropic  ועל הבנה כי מוקד הדיון המשפטי משתנה -השאלה אינה עוד האם עצם האימון מהווה שימוש הוגן – אלא האם מותר להחזיק במאגרים שהושגו שלא כדין?
• ההסכמה להטמיע מנגנוני שקיפות והסרה של יצירות מוגנות מהווה תקדים שעשוי להשפיע על סטנדרטים חדשים בתעשייה.

בעוד שחברות AI אחרות כמו OpenAI ו-Meta עדיין מתמודדות עם תביעות דומות, הפשרה של Anthropic עשויה לשמש כמודל לפתרון סכסוכים דומים ולהאיץ את התפתחותם של סטנדרטים אתיים ומשפטיים בתחום אימון מודלי בינה מלאכותית.

המלצות פרקטיות לחברות בעקבות הפשרה

לאור הפשרה התקדימית של Anthropic והשלכותיה על תעשיית הבינה המלאכותית, להלן המלצות מעשיות לחברות העוסקות בפיתוח ואימון מודלי AI:             

• וידוא חוקיות מקורות הנתונים – יש להימנע מהחזקה ושימוש במאגרי מידע שהושגו באופן לא חוקי או שאינם מתועדים כראוי. כפי שהודגם בפרשת Anthropic, עצם ההחזקה במאגרים פיראטיים עלולה להיחשב כהפרה, גם אם השימוש עצמו היה עשוי להיחשב כ"שימוש הוגן".
• עבודה רק עם ספקים מהימנים – לדרוש תיעוד ברור של תנאי השימוש וזכויות ההפצה של החומר הנאסף. הסכמתה של Anthropic להסיר יצירות ספציפיות ולהטמיע מנגנוני סינון מדגישה את החשיבות של בחירת ספקי תוכן אמינים ומורשים.
• גיבוש מדיניות סדורה לשימוש ביצירות מוגנות באימון מודלים.. לאור ההשלכות של הפשרה על התעשייה כולה, חברות צריכות לפתח מדיניות מקיפה שתתייחס לא רק לאופן השימוש בנתונים אלא גם לאופן איסופם ותיעודם.
• הסכמים עם ספקים בהתחשב בסיכון המשפטי המוגבר שהודגם בפרשת Anthropic, חשוב במיוחד להבטיח כי הסכמים עם ספקי תוכן יכללו הגנות משפטיות מקיפות, לרבות התחייבויות לשיפוי במקרה של תביעות הפרה.
• פיתוח יכולות טכניות לסינון וזיהוי תכנים מוגנים – בעקבות התחייבותה של Anthropic להטמיע מנגנונים טכניים למניעת שימוש ביצירות מוגנות, חברות צריכות לשקול פיתוח כלים דומים שיאפשרו זיהוי, סינון והסרה של תכנים מוגנים ממאגרי האימון שלהן.

***

ד”ר אבישי קליין הוא שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד.

מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד היא מהבולטות והמובילות בישראל, ומעניקה ייעוץ משפטי מקיף וחדשני לחברות טכנולוגיה, גופים מוסדיים, חברות ותאגידים מסקטורים שונים בארץ ומעבר לים. המחלקה מתמחה ביישום מעשי של דיני הפרטיות בישראל, עם מיקוד בצרכים העסקיים הספצייפים של הלקוח, זיהוי החשיפות המשפטיות הייחודיות וביצירת תוכניות פרטיות מותאמות לכל צורך.