פינטק בישראל: אתגרים ודרכי התמודדות

חברות בינלאומיות ואנשי עסקים המבקשים להיכנס לתחום עסקי חדש או להרחיב את פעילותם העסקית לישראל צריכים להבין את הנוף המשפטי ואת השפעתו על פעילותם.

הדבר נכון לכל סקטור עסקי, ולסקטור הפינטק המתפתח בפרט, שכן הרגולציה החלה עליו היא קפדנית מצד אחד, ומצד שני – משתנה ומתעדכנת תדיר. במאמר זה נסקור את הנושאים המשפטיים המרכזיים לתחום הפינטק בישראל לשנת 2022, ומדגיש את הסוגיות שצריך לטפל בהן בשלבי הייעוץ המשפטי הראשוני – סוגיות שיעצבו את האופן בו העסק או החברה יכולים לפעול בישראל.

דרישות רגולטוריות; רישוי, פיקוח ודרישות אחרות

נכון להיום, ישראל מדורגת במקום ה- 35 במדד קלות עשיית העסקים, כאשר חלק מהדירוג מבוסס על משטר הרגולציה, שבישראל נוטה להיות מקיף ומורכב.

כמו במדינות רבות אחרות, תחום השירותים הפיננסיים בישראל מפוקח. התחום נמצא תחת מספר רגולטורים – בנקים, אשראי, ביטוח, תשלומים, כסף דיגיטלי, ארנקים דיגיטליים ושירותים אחרים.

הרגולציה המקיפה ביותר על שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים היא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הקובע חובת רישוי עבור מספר סוגים של שירותים פיננסיים – לרבות שירותי מתן אשראי, שירות לנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות דיגיטליים ווירטואליים, מטבעות קריפטו וכיוצא באלה), שירותי פיקדון ואשראי ותפעול מערכת תיווך אשראי.

משמע שאם חברה עוסקת בתחומי התשלומים, העברת כספים, הלוואות או ארנקים דיגיטליים, והיא שוקלת לפעול בישראל, עליה להביא בחשבון את החוק ואת התקנות שנקבעו לפיו, וכן את היכולת שלה לקבל פטור מדרישות אלה ותנאים לכך.

נבהיר שחובת הרישוי תלויה בסוג השירותים שהחברה מספקת. לדוגמה, מתן שירותי תוכנה שאינם מיועדים ללקוחות או למשתמשים לאו דווקא נושא חובת רישוי. מזכר משפטי יעיל יביא בחשבון תרחישים שונים ויציע צעדים להקלה על נטל הרגולציה ככל האפשר למתווה העסקי של המיזם.

לכן, יש להביא בחשבון את כל הנסיבות בהן פעילות כלשהי עשויה להוות פעילות הכפופה לחובת רישוי – כלומר, יש להבין ולנסח את טיבו המדויק של השירות, המיקום של הצדדים לחוזה, המקום בו השירותים יינתנו ואמצעי השיווק וגיוס לקוחות פוטנציאליים – מכיוון שכל אלה, בין היתר, עשויים לקבוע האם הפעילות כפופה לחוק הישראלי.

כמו כן, גם אם יש פטור מחובת הרישוי, עשויות לחול חובות מהותיות אחרות. לדוגמה, במקרים מסוימים, ספקי שירותים פיננסים זרים יהיו פטורים מחובת הרישוי. אף על פי כן, הם עשויים להיות כפופים לחובות שונות מכוח החוק ומכוח חיקוקים אחרים הנוגעים להיבטים רלוונטיים אחרים של השירותים. נציין שרצוי שהבדיקה לא תהיה מוגבלת רק לחברה הזרה המנהלת את עסקיה אלא גם לאפשרות ולשיקולים בעד ונגד ניהול העסק בישראל דרך חברת ייעודית (SPE) או בעזרת קבלן משנה מקומי.

דיני איסור הלבנת ההון, האיסור על שוחד, האיסור על שחיתות והסנקציות

האיסור על הלבנת הון ורגולציות קשורות מהווים דוגמה לחובות המהותיות העשויות לחול על עסק בין אם חלה עליו חובת רישוי ובין אם לאו, ושאותן יש לבחון. האיסור הזה כולל נהלים רבים שיש לקיים בכל קונסטלציה עסקית שהיא.

משטר איסור הלבנת הון בישראל מבוסס ברובו על עקרונות בינלאומיים משותפים, בראש ובראשונה העקרונות שקבע ה-FATF – ארגון בין מדיני שמטרתו לתקן תקנות גלובליות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למרות זאת, כמדינה ריבונית, לישראל הסמכות לערוך התאמות משלה, למשל הגדרת מדינות וטריטוריות בסיכון גבוה ומדינות וטריטוריות המצויות תחת מעקב.

בהקשר זה, נציין שמשטר איסור הלבנת הון בישראל נגזר מחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, הקובע את המסגרת המשפטית לצווים הפרטניים השונים, שכל אחד מהם חל על ספקי שירותים פיננסיים אחרים. לכן, כל פעילות פיננסית עשויה להיות כפופה לצווים אחרים ולחובות אחרות לפיהן, במיוחד לגבי סף הדיווח.

כמו כן, בישראל ישנה חקיקה מקיפה בנושא האיסור על עשיית עסקים עם מדינות אויב, בעיקר איראן, אך גם סוריה ולבנון. בנוגע לאיראן, ישנה גם חקיקה ספציפית האוסרת גם על עשיית עסקים עם גופים מוגבלים באיראן, כאשר לפי הכרזת משרד הביטחון הישראלי, אלו גופים המסייעים לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי הובלת נשק להשמדה המונית.

כל פתרון משפטי יעיל חייב להתייחס הן לחובות המשפטיות הנוגעות לאיסור הלבנת הון וומימון טרור והן למשמעויות המעשיות של חובות אלה.

הכרה בברירת הדין, קבלת סמכות שיפוט ואכיפת פסקי דין

נושא זה אינו ייחודי לתחום הפינטק, אך הוא חשוב במיוחד עבור העוסקים בפעילויות חוצות גבולות.

מכיוון שחלק גדול מהחוזים כפופים לסמכות שיפוט זרה, חשוב להבין עד כמה בתי המשפט בישראל יכבדו את ברירת הדין ומקום השיפוט הנבחרים. יכולתן של חברות להגיע ללקוחות בישראל דרך האינטרנט הובילה למספר פסיקות חשובות בבתי המשפט בישראל, המגבילות את היכולת של חברות לאלץ משתמשים בישראל לנהל הליכים משפטיים מחוץ לישראל.

החלטות אחרונות של בתי המשפט בישראל, בכלל זה בעניין PayPal ו-Booking.com, עסקו במפורש בחוק החוזים האחידים כאמצעי להתגבר על הוראות ברירת הדין החל ובחירת מקום שיפוט בתנאי השירות של PayPal, כאשר נקבע כי מדובר בהוראות המגבילות את הגישה לערכאות ולכן מקפחות. בתי המשפט הבחינו בין הפורום והדין החל, ובכך אפשרו את תחולת הדין הזר על יחסי הצדדים.

הוראות בחוזה, הגנה על הצרכן

בישראל, לפי עיקרון "חופש החוזים", צדדים רשאים להסכים כמעט על כל תנאי והוראה ולקחת על עצמם כל התחייבות וחובה בהסכמה. עם זאת, אנו ממליצים לטפל בשאלות הנוגעות למגבלות או לדרישות החלות על סוגים מסוימים של חוזים, שכן מגבלות או דרישות כאלה עשויות לחול לפי סוג ומטרת החוזה והצדדים לו ולפי הרגולציה החלה עליו. בישראל נקבעו חוקי הגנת הצרכן מקיפים, המקנים לצרכנים הגנות וזכויות מהותיות, במיוחד בעסקאות מקוונות. לכן, ייעוץ משפטי יעיל חייב להדגיש את המשמעות של הוראות אלה לגבי המודל העסקי הנדון, שכן ההוראות עשויות לחול גם בהקשר של עסקה חוצת גבולות.

הגנת המידע ופרטיות

נושאי הגנת המידע ופרטיות הם נושאים שיש לטפל בהם במסגרת תכנון העסק שלך בישראל, במיוחד לאור העובדה שחוקי הגנת המידע ופרטיות בישראל העלו הילוך.

משטר הפרטיות בישראל דומה בהיבטים מסויימים ועוקב אחר ה-GDPR, אך יש לו מאפיינים ייחודיים שיש להביא בחשבון גם אם הארגון כבר עומד בתנאי ה-GDPR. האמור חל לדוגמה על העברות בינלאומיות והשימוש בקבלני משנה. כמו כן, העסקת עובדים ישראלים מעלה שיקולי פרטיות. נכון להיום, לישראל יש דרישות רישום מאגרי מידע שתחולתן רחבה למדי.

מיסוי ויחסי עבודה

אף ייעוץ משפטי אינו שלם אם השלכות המס של הפעילות לא נבחנות. ישנן הרבה התפתחויות בקשר עם מיסוי פעילויות מקוונות ולכן כל עסק חייב לקבל ייעוץ פרטני.

לבסוף, כדי לקבל ייעוץ מלא ומקיף, יש להבין האם בכוונת החברה להעסיק עובדים או להתקשר עם קבלנים עצמאים כדי שנושאים אלה לא יצוצו במפתיע בשלבים מאוחרים יותר.

לסיכום, על הייעוץ המשפטי להתייחס לנושאים:

(א) אילו תחומי רגולציה חלים על המודל העסקי – בתחום הפינטק, מקובל שיותר מתחום רגולציה אחד יהיה רלוונטי;

(ב) האם אפשר למזער את החשיפה לרגולציה;

(ג) מה משמעות הציות – כאשר נושא הציות המכביד ביותר הוא איסור הלבנת ההון;

(ד) נושאי פרטיות, כאשר סביר בכל מודל עסקי יהיה צורך לטפל בנושאי פרטיות בישראל;

(ה) הגנת הצרכן היא נושא משמעותי עבור שירותים מקוונים, ודיני הגנת הצרכן מטילים חובות המשפיעות על המודל העסקי של שירותים צרכניים טהורים ולעתים אף של שירותים הפונים למגזר עסקים קטנים ובינוניים.

(ו) אין להתעלם מנושאי מיסוי ועבודה.

***

ענת אבן-חן מובילה את תחום הרגולציה במשרד ומעניקה ייעוץ ללקוחות מקומיים וזרים בכל הסוגיות הרגולטוריות השונות. 

אורי רודריגז הוא עורך דין במחלקת הרגולציה במשרדנו.

צוות מחלקת הרגולציה והפינטק במשרד ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה בסוגיות פעילות פינטק בישראל וסוגיות אחרות.

***

עוד בנושא עסקים בישראל:

לעשות עסקים בישראל: קרנות גידור

לעשות עסקים בישראל: חדשנות בישראל וכיצד לקחת בה חלק

לעשות עסקים בישראל: הקמת חברה בע"מ

חוזי ומכרזי תשתיות חדשים – הדרך לצאת מהפקק

חברות זרות: היבטי הגבלים עסקיים ותחרות בעסקאות מיזוג ורכישה