מנגנוני נאמנות לא מוסדרים

אנחנו נוהגים לחשוב על "נאמנות" כעל מנגנון חוזי מוסדר שגופים יוצרים באמצעות הסכם, כתב הסמכה לנאמן וכו'. אבל האם יכול להיות שנמצא את עצמנו חלק מהסדר נאמנות, מבלי שהדבר הוסדר באופן פורמלי? התשובה (המפתיעה אולי) היא – חד משמעית כן.

מהי נאמנות?

חוק הנאמנות מגדיר: "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". בסיטואציה כזו, מי שמחזיק בפועל בנכס אינו בעליו, אלא מחזיק אותו בנאמנות עבור אחר – הנהנה. ייתכן שהנהנה הוא יוצר הנאמנות אך לעיתים הנאמנות נוצרת ביוזמת אדם אחר.  

לפי החוק, נאמנות נוצרת על פי חוק, חוזה עם הנאמן או כתב הקדש. נאמנות שנוצרת בדרך של חוזה, יכולה להיווצר בכל דרך שבה נוצר חוזה – בכתב, בעל פה, או שהיא נלמדת מהתנהגות הצדדים. 

כלומר, מערכת היחסים בין יוצר נאמנות, נאמן ונהנה יכולה להיווצר בהתנהגות הצדדים, ואינה טעונה דווקא חוזה בכתב. בפועל, בתי המשפט הכירו בקיומה של נאמנות בסיטואציות שונות.

נאמנות משתמעת (Implied Trust או Resulting Trust)

נאמנות משתמעת היא מנגנון משפטי שנוצר מתוך התנהגות הצדדים או הנסיבות, גם בהיעדר חוזה מפורש. מדובר במקרים בהם הייתה העברה של נכס, אבל הזכויות בנכס הן לא של מי שמחזיק אותו בפועל (כלומר, הוא לא רכש אותו בתמורה ולא קיבל אותו במתנה). במקרים אלה נוצרת נאמנות משתמעת לפיה המחזיק בנכס הוא הנאמן, ומי שהזכויות שביושר בנכס הן שלו, הוא הנהנה.

דוגמאות למקרים בהם נוצרת נאמנות משתמעת יכולות להיות: העברת נכס לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל, העברת נכס לאחר ללא ציון מטרת ההעברה, או רכישת נכס עבור אחר ורישומו הזמני על שם הקונה. למשל, כאשר חבר אוסף כסף מקבוצת חברים במטרה להעבירו לחבר שזקוק לסיוע כספי, נוצרת נאמנות – חברי הקבוצה הם יוצרי הנאמנות, אוסף הכסף הוא הנאמן, והחבר שלטובתו מתבצע איסוף הכספים הוא הנהנה.

נאמנות משתמעת קורית פעמים רבות ביחסי משפחה, בהם נכרתים הלכה למעשה חוזי נאמנות באופן לא פורמאלי וללא פירוט של תנאי הנאמנות, וזאת בשל יחסי האמון שמטבע הדברים יוצר הנאמנות רוחש לנאמן, קרוב משפחתו.

נאמנות קונסטרוקטיבית (Constructive Trust)

נאמנות קונסטרוקטיבית היא נאמנות שבית המשפט מכריז עליה, המשמשת כלי בידיו להגיע לתוצאות צודקות, במקרים בהם הכוונה ליצור נאמנות לא הובעה במפורש. קביעה זו דרושה למשל במקרים בהם ישנו רישום פורמלי של בעלות בנכס, אשר אינו משקף את מצב הדברים בפועל. למשל, אם אדם רכש דירה ושילם את מלוא התמורה, אולם הוא לא נרשם כבעלים של הנכס בפנקסי המקרקעין. במקרים כאלו קבעו בתי המשפט, שישנה נאמנות קונסטרוקטיבית לפיה המוכר, שרשום עדיין כבעלים של הנכס בפנקסי המקרקעין, מחזיק את הנכס בנאמנות עבור הקונה, והקונה, הנהנה בנאמנות זו, הוא מי שיש בידו זכות קניין שביושר.

חזקת הנאמנות

על מנת להכריע במצבים בהם ישנה מחלוקת משפטית האם נכסים מסוימים מוחזקים בנאמנות או לא, פיתחו בתי המשפט את "חזקת הנאמנות": כאשר הסיטואציה היא שאדם העביר נכס מטלטלין לאדם אחר ללא תמורה, ולא כמתנה, ישנה חזקה שמדובר בנאמנות, קרי שהצדדים הסכימו שמקבל הנכס מחזיק אותו בנאמנות (עבור נותן הנכס או עבור אדם אחר, בהתאם לנסיבות).

משמעות החזקה היא, שברירת המחדל היא שמדובר בנאמנות, והנטל לסתור את החזקה מוטל על הנאמן (שטוען שהנכס שרשום על שמו הוא בבעלותו ולא מוחזק על ידו בנאמנות).

חשוב לציין, שישנם מקרים בהם מתקיימת על העברה כאמור "חזקת מתנה". זאת כאשר ההעברה של הנכס נעשית בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שטיב הקשר ביניהם מלמד על יחסי דאגה, כגון בין הורים לילדיהם, וכאשר מהות ההעברה ושוויה מתיישבת עם ההגיון של מתן מתנה. במקרים אלו, תתקיים "חזקת המתנה", ולא תתקיים "חזקת הנאמנות" (שכאמור, אחד התנאים בה שהוא שלא מדובר במתנה).

במקרה זה, הנטל לשכנע שלא היה מדובר במתנה וכן מדובר בנאמנות, יהיה מוטל על מעניק המתנה, שטוען שהוא יוצר הנאמנות.

לסיכום

מנגנוני והסדרי נאמנות למעשה מקיפים אותנו פעמים רבות בחיי היום-יום, לפעמים אפילו מבלי שאנו מקדישים מחשבה לכך. חשוב להיות ערים לסיטואציות בהן נוצרת נאמנות בפועל, אשר יכולות לייצר לנו חובות וזכויות.

****

עו"ד גל ליפשיץ, היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.