© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

הסוגיות המרכזיות שעיצבו את ענף הטכנולוגיה ב-2025 ומה לקחת ל-2026

Employee Surveillance

תקציר

שנת 2025 התאפיינה בהאצה של מגמות רגולטוריות וטכנולוגיות והשפעתן על קבלת החלטות בחברות. בין היתר:

  • דיפנס-טק: תחום הדיפנס-טק הישראלי זינק ב-2025 מנישה שולית לנכס אסטרטגי; פיקוח על יצוא הפך קריטי לעסקאות מול משקיעים זרים; מודלים עסקיים דואליים (צבאי ואזרחי) הפכו לכלי משפטי להתמודדות עם מחזורי מכירה ארוכים ובירוקרטיה.

  • טראומה-טק: גידול בביקוש לפתרונות פוסט-טראומה על רקע המתחים הגיאו־פוליטיים והמלחמות; פתרונות מבוססי AI יכולים לסייע בתרגול והכוונה אך לא יכולים להוות תחליף לטיפול אנושי.

  • אופציות לעובדים: התנהלות המעסיק עלולה לפגוע בתנאים, גם כאשר הם תלויים באישור דירקטוריון.

  • מענקי רשות החדשנות: מענקים מספקים מימון אך כוללים מגבלות עסקיות רבות, לרבות חובות דיווח, מגבלות IP והעברות טכנולוגיה, השפעה על תכנון מבנה קבוצה והסכמי בעלי מניות ועוד.

  • עסקאות אסטרטגיות: רכישת Next Insurance על ידי Munich Re (~2.6 מיליארד דולר) הראתה את הערך של פלטפורמות AI מבוססות דאטה ואת הצורך בניהול סיכונים משפטי מוקדם, כולל זכויות שליטה, ROFR, אופציות ומנגנוני יציאה.

בשורה התחתונה, בשנת 2026 חברות יידרשו להטמיע שיקולים משפטיים כחלק אינטגרלי מהמודל העסקי, למשל ניהול סיכונים רגולטוריים כחלק מקבלת החלטות בנוגע לעסקאות וגיוסים, הגשת בקשה למענק רשות החדשנות, חלוקת דיבידנד ועוד.

שנת 2025 התאפיינה בהאצה של מגמות טכנולוגיות רגולטוריות שהשליכו ישירות על עבודת עורכי הדין המסחריים ועל קבלת החלטות בחברות. בתוך מציאות של מתיחות גיאופוליטית, לחץ על מערכות ציבוריות, שווקים תנודתיים והבשלה של טכנולוגיות AI, שדה המשחק התאגידי הפך מורכב יותר: רגולציה, מיסוי, קניין רוחני, שיתופי פעולה עם המדינה, ומבני עסקאות כולם נדרשו לקריאה מחודשת.

 

חדשנות על מדים: עליית הדיפנס-טק בישראל

תחום הדיפנס-טק הישראלי (Defense-Tech) עבר בשנת 2025 משיח "נישתי" לתעשייה עולה שנתפסת כנכס אסטרטגי. בעקבות המלחמות השונות שאירעו בעולם בשנים האחרונות, ומלחמת "חרבות ברזל" בישראל בפרט, נחשפו פערים טכנולוגיים בשדה הקרב שהגבירו את ההתעניינות בקרב יזמים ומשקיעים. בשנה החולפת, חל גידול משמעותי בהיקף המיזמים המפתחים טכנולוגיות חדשניות המותאמות לצרכים בטחוניים-צבאיים וזאת לצד עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות בתחום. רבים מהמיזמים מונעים על ידי אנשי מילואים עם היכרות הצרכים בשטח וידע טכנולוגי קודם.

 

המערכות הטכנולוגיות המובילות כיום בתחום הדיפנס-טק הן הבינה המלאכותית, אוטונומיה ורובוטיקה, לצורך פיתוח מערכות צבאיות חכמות, המאפשרות שילוב כוחות אנושיים וכלים אוטונומיים לטובת לחימה פיסית ולוחמת סייבר. יחד עם הצלחתו הגדולה של התחום, חברות דיפנס-טק מתמודדות עם רגולציה מורכבת, ובכלל זה פיקוח על ייצוא ביטוחי על ידי אפ"י והגנות על קניין רוחני אשר מקשות על פעילותן השוטפת של החברות. בשנת 2026, אנחנו צופים באיזון בין חדשנות לבין ביטחון לאומי במסגרת פיתוחים בטחוניים, במיוחד בכל הנוגע לרישום פטנטים בישראל ובחו"ל, תוך התחשבות בזכויות המדינה במיזמים שפותחו במסגרת שירות צבאי.

 

 

"הסייבר הבא הוא הנפש": טראומה-טק כתחום טכנולוגי חדש

בשנת 2025, לאור מתחים גיאו-פוליטיים ואירועי מלחמה, גבר הצורך בטיפול נפשי ובהתמודדות עם טראומה בעולם בכלל ובישראל בפרט. בנוסף, התגבשה הבנה ששוק הבריאות הנפשית אינו רק אתגר חברתי אלא חזית יזמית, כלכלית וטכנולוגית. בתוך זה, תחום הטראומה-טק צבר תאוצה, על רקע גידול בביקוש לפתרונות אבחון וטיפול בפוסט-טראומה, לצד פערים קיימים במערכת הבריאות. השילוב בין טכנולוגיה לבריאות הנפש מייצר פתרונות מתקדמים – אפליקציות טלה-רפואיות, מציאות רבודה, בינה מלאכותית וטיפולים אינטראקטיביים מרחוק – עם פוטנציאל כלכלי עצום, כאשר הערכות שווי שוק עד 2032 מגיעות ל-566 מיליארד דולר.

 

יחד עם זאת, ומאחר ומדובר בדיני נפשות, חשוב לוודא כי יש מגבלות ברורות על הטכנולוגיות באופן שיהיה מותאם ולא יחליף את המקצועיות והאמפתיה האנושית שנדרשת בטיפול נפשי. לכן חשוב שפתרונות משולבי AI יהיו מוגבלים ושיכללו מנגנונים למצבי חירום עם חיבור למטפל אנושי באופן מיידי, פיקוח קפדני ומדיניות ברורה, דרישות מחמירות לפרטיות ואבטחת מידע, שמירה על אתיקה טיפולית והגנה על זכויות המטופלים, רגולציה מוקדמת ומחמירה לשימוש הכלים וכיו"ב.

 

 

פסיקה חדשה באופציות: תום לב כעיקרון שמייצר חשיפה כספית

אופציות נשארו ב-2025 כלי תגמול מרכזי, במיוחד בסטארט-אפים, אך הפסיקות האחרונות חידדו נקודה שבפרקטיקה רבים נטו לא להסתכל עליה: גם כשזכאות לאופציות מנוסחת כתלויה באישור דירקטוריון ובתנאים מתלים, התנהלות המעסיק בפועל יכולה להפוך את התנאי לבלתי אפקטיבי אם היא נגועה בחוסר תום לב.

 

מענקי רשות החדשנות: כסף זול עם התחייבויות כבדות – ובעיקר מגבלות בעסקאות

ב-2025 הרבה חברות חזרו לראות במענקי רשות החדשנות כלי מימון חיוני, אך במקביל גבר המיקוד של משקיעים ורוכשים ב-"חוב הנלווה" למענק: מגבלות תפעוליות, חובות דיווח, ותנאים שמעמידים סימני שאלה סביב Exit. שימוש ייעודי, הכרה רק בעלויות מאושרות, דוחות תקופתיים ולעיתים אישור רו"ח מחויבות לישראל: מו"פ בישראל; ובדרך כלל גם ייצור בישראל למשך תקופה (ככלל 5 שנים) אלא אם ניתן אישור מיוחד. קניין רוחני והעברת טכנולוגיה: תמלוגים עד החזר מלא בתוספת ריבית/הצמדה; מגבלות על מכירה/העברה/רישוי בלעדי ללא אישור מראש ובכתב. כשיש מענק יש "שותף רגולטורי" לעסק. יש להכניס את דרישות הרשות לתכנון מבנה הקבוצה, להסכמי בעלי מניות, ולתכנון נתיב יציאה כבר משלב מוקדם.

 

 

Next Insurance נמכרת ל-Munich Re: עסקאות אסטרטגיות

עסקת רכישת Next Insurance לפי שווי של כ-2.6 מיליארד דולר על ידי Munich Re (שיוצגה על ידי משרדנו), משקפת מגמה בולטת ב-2025: רכישות על ידי משקיעים אסטרטגיים קיימים, במיוחד בסקטורים שחוו ירידת שווי ב-2022-2024.

העסקה גם מדגישה כמה תובנות תאגידיות:

  • חברות שמחזיקות פלטפורמה מבוססת דאטה ו-AI (חיתום מהיר, התאמה מדויקת) משמרות ערך גם כששוק ההון מתקרר – במיוחד אם הן מציגות סקייל תפעולי משמעותי.
  • כניסה של משקיעים אסטרטגיים (כמו חברות ביטוח גדולות) לסבבים מאוחרים מהווה לעיתים הכנה למסלול רכישה ולא רק השקעה פיננסית – מה שמחייב כבר בשלב ההשקעה תשומת לב לזכויות שליטה, מידע, ROFR, ומבני אופציות/מנגנוני יציאה.

 

סיכום ומבט ל-2026: המשפט ככלי אסטרטגי להצפת ערך

שנת 2025 סימנה את המעבר של הייעוץ המשפטי מעמדה תגובתית לעמדה של תכנון אסטרטגי מקדים, מגמה שצפויה להפוך לסטנדרט מחייב ב-2026. המורכבות שראינו השנה – החל מהפיכת הדיפנס-טק והמודלים הדואליים לנכס אסטרטגי המחייב ניהול קפדני של פיקוח על ייצוא, ועד לצמיחת תחום הטראומה-טק שבו רגולציית ה-AI והפרטיות הן תנאי סף לפעילות – מלמדת כי הרגולציה הפכה למשתנה עסקי-מימוני.

 

לקראת 2026, על חברות והנהלות לאמץ גישה פרו-אקטיבית במספר מישורים:

  • ניהול עסקאות וגיוסים: הלקח מעסקאות אסטרטגיות, דוגמת רכישת Next Insurance, הוא שמשקיעים מחפשים פלטפורמות AI מבוססות דאטה, אך כאלו המגובות בניהול סיכונים משפטי הדוק. ב-2026, רוכשים ומשקיעים יתמחרו מראש חשיפות רגולטוריות וידרשו מנגנוני שיפוי מורכבים יותר סביב שימוש ב-AI ואחריות בתחומי הבריאות והביטוח.
  • תכנון נתיב היציאה (Exit): לאור "החוב הנלווה" והמגבלות הכבדות של מענקי רשות החדשנות על העברת ידע וייצור לחו"ל, חברות חייבות להכניס את הרשות כ"שותף רגולטורי" לתכנון מבנה הקבוצה כבר משלבים מוקדמים, כדי למנוע מכשולים בעסקאות עתידיות.
  • ממשל תאגידי ותגמול: הפסיקה החדשה בנושא אופציות מדגישה כי ב-2026 "תום לב" לא יהיה רק מושג מופשט, אלא עיקרון המייצר חשיפה כספית ישירה למעסיקים, המחייב ניסוח מדויק והתנהלות שקופה מול עובדים.

בשורה התחתונה, שנת 2026 תדרוש מארגונים להטמיע את השיקולים המשפטיים – מרמת זכויות השליטה בסבבי השקעה ועד למגבלות ייצור ופיתוח – כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ולא רק כמעטפת רגולטורית.

 

***

 

עו"ד חן שקד הינו שותף במחלקת הייטק במשרד.

 

מחלקת ההייטק בברנע ג'פה לנדה נמנית בין המחלקות המובילות בתחום ומתמחה בייצוג חברות הייטק, פינטק, סטארטאפים, מדעי החיים וטכנולוגיות מתקדמות AI, סייבר, פרטיות, בעסקאות מורכבות, גיוסי הון וייעוץ משפטי שוטף, תוך דגש על חדשנות וליווי חברות ישראליות וזרות.  המחלקה זוכה להכרה עקבית מדי שנה על ידי מדריכי הדירוג המקומיים והבינלאומיים עם דירוגים אינדיבידואליים של הצוות המשפטי.

    ברנע
    Privacy Overview

    This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.