עדכוני לקוחות / אינטרנט

קורסאו, הידועה כאחד מאזורי השיפוט הפופולריים בתעשיית הגיימינג המקוון, עוברת רפורמה משמעותית ברישוי ופיקוח על חברות הגיימינג. השינוי הוא חלק מתהליך חקיקה רחב בשם “הוראת המשחקים הלאומית” .

בית משפט השלום בבת ים נדרש לאחרונה לשאלה האם תיאור של מוצר באתר אינטרנט מוגן בזכויות יוצרים, וקבע, שטקסט שיווקי מהווה יצירה מוגנת, גם אם הוא מהווה תיאור של מוצר, על פרטיו הטכניים.

לאחר 40 שנים בהן לא עודכן חוק הפרטיות בישראל, הצעת חוק חדשה מבקשת להתאים את החוק לעידן הדיגיטלי. אחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק היא שמירה על מעמדה של הזכות לפרטיות, כזכות יסוד חוקית, ומתן הגנה על מידע האישי הנמצא במאגרי המידע השונים.

לאחרונה חלה עלייה דרמטית באכיפת נושאי הנגישות כאשר יותר ויותר חברות נאלצות להתמודד עם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאי הנגשת שירות לבעלי מוגבלויות. הליכים אלו, אשר פטורים מתשלום אגרה, נפתחים על-ידי תובעים ייצוגים נגד גופים גדולים כקטנים, מהמגזר הפרטי והציבורי.

בין אם זו הנגשה פיזית של העסק ובין אם זו הנגשה באתר החברה, חברות נדרשות לעמוד במספר כללים כאשר רבים מבעלי העסקים לא מודעים כלל לחובתם בנושא.

המאמץ העולמי להילחם בהתפשטות מגפת הקורונה מביא עמו עיסוק קדחתני בסוגיות פרטיות מסביב לעולם. רבות נכתב בעד ונגד שימוש באמצעים הפוגעים בפרטיות לשם שמירה על בריאות הציבור. לכן, בחרנו לרכז עבורכם כמה נקודות הנוגעות ליישום עקרונות הגנה על פרטיות בקרב חברות ועסקים מפרספקטיבות נוספות.

באוקטובר 2019 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, מסמך הנחיות לקידום המעבר לשירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה. 

לאחרונה, בית-המשפט לערעורים בקליפורניה קבע כי כריית נתונים מאתרים פומביים ללא כל אישור מראש, הינה חוקית, גם אם עומדת בניגוד להוראות תנאי השימוש של האתר.

תזכיר חוק לתיקון סדרי הדין שפורסם כעת מציע להוסיף אפשרות לתבוע בישראל חברות זרות בגין נזק שנגרם בישראל כתוצאה ממעשה או מחדל שלהן שנעשה מחוץ לישראל.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי סכסוך משפטי בין רשת חברתית לבין משתמשיה הישראלים יתברר בבית המשפט בישראל וזאת על אף שבתנאי השימוש קיימת תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט בקליפורניה.

אתרי קניות באינטרנט שאינם מוחזקים בבעלות ישראלית, או שלבעליהם אין נציגות רשומה בישראל (אף אם קיימת גרסה בעברית של אותו אתר), עשויים ליהנות מיתרון משמעותי על פני אתרים המוחזקים בבעלות ישראלית. הסיבה העיקרית לכך היא שאתרים זרים פועלים על-פי תפיסה לפיה, ככלל, הם אינם כפופים להוראות חוק הגנת הצרכן הישראלי.

לאחרונה, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עדכון כולל לתקנה 35 לתקנות הנגשת שירותי אינטרנט הנקראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג-2013.

הכנסת אישרה חוק חדש אשר מסמיך את בתי המשפט בארץ להוציא צווי חסימה שיחולו, בין השאר, על אתרי אינטרנט להימורים מקוונים.

בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו-יורק פסק לאחרונה כי כאשר משתמש חדש מאשר במסך ההרשמה של אפליקציה את “תנאי השירות” ו”מדיניות הפרטיות”, גם מבלי להיכנס למסמכים המשפטים אשר נמצאים בקישורים אלה – אישורו מספיק על מנת לשכלל את התקשרותו המשפטית עם החברה כחוזה מחייב.