היערכות והנחיות למעסיקים לקראת יום הבחירות לכנסת ה-26
תקציר
-
לקראת הבחירות – היערכות להפעלת מקומות העבודה: לקראת הבחירות שייערכו ב-27.10.2026, ועדת הבחירות הודיעה ב-22.9.2026 עם רשימה המפרטת את השירותים המורשים לפעול, ובהם תחבורה, הסעדה, מלונאות, שירותי בריאות ושירותים חיוניים. ככלל, ניתן לפתוח עסק, אך אין לחייב עובדים להגיע, בכפוף לחריגים ולהסדר החל.
-
ביום הבחירות – שבתון ואפשרות להצביע: ההיעדרות אינה מנוכה מימי החופשה. גם במקומות המורשים לפעול חובה לאפשר לעובדים להצביע. שעות השבתון אינן מוגדרות במפורש: הגישה המקובלת היא 7:00-22:00, לצד פרשנות של שבתון מחצות עד חצות.
-
בחישוב השכר – תשלום לזכאים וגמול לעובדים בפועל: עובד שעבד אצל אותו מעסיק לפחות 14 ימים רצופים בסמוך לבחירות זכאי לשכר שהיה משתכר באותו יום; בעבודות יזומות במוסד ציבורי נדרשים 14 ימי עבודה בחודשיים הקודמים. למי שעבד בפועל, הגמול המקובל הוא 200%, אף שהחוק אינו קובע זאת במפורש, ויש לבדוק הסכמים והסדרים רלוונטיים.
-
ביישום התשלום – בדיקת החריג לעובדים שאינם אזרחים: בענפי הסיעוד אצל יחיד, המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה, עובדים שאינם אזרחי ישראל זכאים לשכר רגיל בלבד אם עבדו, וללא שכר אם לא עבדו, אלא אם ההיעדרות מזכה בתשלום מסיבה אחרת. החריג נקבע לפי ענף ההעסקה, ולא לפי סוג רישיון הישיבה; מחוץ לענפים אלה חלים הכללים הרגילים.
ביום שלישי, 27.10.2026, ט״ז בחשוון התשפ״ז, ייערך יום הבחירות לכנסת ה-26. לקראת יום זה, ולצורך ההיערכות אליו, ריכזנו עבורכם מספר שאלות ותשובות מרכזיות הנוגעות לזכויות עובדים ולחובות מעסיקים ביום הבחירות.
האם יום הבחירות הוא יום שבתון?
כן. על פי חוק יסוד: הכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, למעט שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים נוספים שהותר להם בדין להמשיך לפעול כסדרם, על פי הודעת וועדת הבחירות המרכזית. משמעות הדבר היא כי ככלל, עובדים במשק אינם נדרשים להתייצב לעבודה ביום הבחירות, והיעדרותם ביום זה אינה נחשבת לניצול חופשה שנתית ואינה גורעת ממכסת ימי החופשה הצבורים שלהם.
אילו שירותים ומקומות עבודה רשאים לפעול ביום הבחירות?
בהתאם להודעת ועדת הבחירות המרכזית שפורסמה ביום 22.9.2026, בין השירותים שהותרו לפעול נכללים, בין היתר, עובדי ועדת הבחירות המרכזית, לרבות עובדים שגויסו לתפקיד או למתן שירות לצורכי יום הבחירות וכן עובדי מפלגות; שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק; בתי אוכל, מסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים; מפעלי חרושת וחקלאות שבהם תהליך הייצור מתנהל ברציפות; שירותי תקשורת; מפעלי מים וחשמל; אספקת והובלת דלק; בתי קולנוע, תיאטראות ובתי שעשועים אחרים; עיתונות, רדיו וטלוויזיה; מאפיות ומחלבות; חנויות לממכר מזון בשעות מוגבלות; הובלות לחם, פירות ירקות ותוצרת חלב בשעות מוגבלות; מערכת בתי המשפט לצורך דיונים דחופים בלבד הנוגעים לאכיפת חוק הבחירות לכנסת ומעצרים; בתי חולים ושירותי בריאות במתכונת שבת וחג; כוחות הביטחון, שירותי הצלה ושירותי קבורה.
ניתן לצפות ברשימה המלאה באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26.
חשוב להדגיש, כי גם במקומות עבודה המורשים לפעול כסדרם ביום הבחירות, יש לאפשר לעובדים לממש את זכותם להצביע.
מתי מתחיל ומתי נגמר יום השבתון?
החוק אינו מגדיר במפורש את שעות תחילתו וסיומו של יום השבתון. הגישה המקובלת היא כי שעות השבתון חופפות, ככלל, את שעות פעילות הקלפיות, אשר צפויות להיות בין השעות 7:00-22:00. עם זאת, קיימת גם פרשנות שלפיה יום השבתון חל מחצות ועד חצות.
האם מעסיק רשאי להפעיל את עסקו ולהעסיק עובדים ביום הבחירות למרות שמדובר ביום שבתון?
נקודת המוצא היא שיום הבחירות הוא יום שבתון. החוק אינו כולל איסור מפורש על הפעלת עסקים ביום זה, ולכן ניתן, ככלל, להפעיל מקום עבודה גם ביום הבחירות, גם אם לא ניתן לחייב עובדים להגיע לעבודה ביום זה. חריג לכך עשוי לחול במקומות עבודה ובשירותים שהותר להם לפעול כסדרם על פי הודעת ועדת הבחירות המרכזית, ובהתאם להסדר החל על העובדים במקום העבודה.
מי זכאי לתשלום בגין יום הבחירות?
עובד שעבד אצל אותו מעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בסמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות במוסד ציבורי לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שקדמו ליום הבחירות, זכאי על פי הדין, לשכר שהיה משתכר אילו עבד ביום הבחירות. במילים אחרות, שכרו של העובד לא ייפגע בשל יום הבחירות, והיעדרותו לא תנוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלו.
מה גובה התשלום עבור יום הבחירות?
לעובדים שלא עבדו ביום הבחירות יש לשלם את שכרם הרגיל. בהתאמה, עובד במשכורת חודשית יהיה זכאי למשכורתו הרגילה. לגבי עובד שעתי או יומי, יש לבחון את השכר שהיה משתכר אילו עבד ביום הבחירות בהתאם למתכונת העסקתו הרגילה ולסידור העבודה שהיה חל עליו.
ומהו גמול השכר עבור עבודה בפועל ביום הבחירות?
החוק אינו קובע במפורש את גובה התשלום לעובד שעבד בפועל ביום הבחירות. עם זאת, הפרשנות המקובלת, אשר קיבלה ביטוי גם בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפי עמדת ארגוני עובדים במשק, היא שעובד כאמור זכאי הן לשכר בגין עבודתו בפועל (100% מהשכר הרגיל) והן לשכר עבור יום השבתון (100% נוספים). בהתאם לכך, הגמול המקובל הוא בשיעור של 200% מהשכר הרגיל.
יחד עם זאת, יש לבחון אם במקום העבודה חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה או הסדר אחר הקובע הסדר שונה או מיטיב.
מה הדין לגבי עובדים שאינם אזרחי ישראל?
החוק קובע הסדר מיוחד עבור עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענף הסיעוד על ידי יחיד, או בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה. עובד שאינו אזרח ישראלי אשר נמנה באחד מענפים אלה ועובד ביום הבחירות זכאי לשכרו הרגיל בלבד, בשיעור 100%. במידה ואותו עובד לא עבד – לא ישולם לו שכר, אלא אם כן נעדר מסיבות מוצדקות שמזכות אותו בתשלום (מחלה, חופשה, ימי חג, מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית, ימי אבל או היעדרות מותרת אחרת לפי החוק).
יצוין, כי ההסדר המיוחד אינו חל על כל עובד שאינו אזרח ישראלי, אלא רק על מי שמועסק באחד הענפים הספציפיים המנויים לעיל. משכך, עובד המצוי בהליך להסדרת מעמד בישראל מכוח נישואים עם אזרח או אזרחית ישראלית, לרבות עובד שנמצא בתהליך עלייה לישראל ומועסק כדין, ייבחן לפי ענף העסקתו ולא לפי סוג רישיון הישיבה שבידו. ככל שאינו מועסק באחד הענפים האמורים, יחולו עליו הכללים הרגילים החלים על יתר העובדים.
מחלקת דיני עבודה במשרדנו עומדת לרשותכם למתן ייעוץ מקצועי בשאלות הקשורות בזכויות עובדים ביום הבחירות ובכל סוגיה אחרת בתחום דיני העבודה.
***
עו"ד עמית חדד היא עורכת דין במחלקת דיני עבודה במשרד.

