אישור חוק מס חברות מינימלי לקבוצות רב-לאומיות – ישראל מצטרפת לסטנדרט הגלובלי החדש
תקציר
- חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית – יישום בישראל: ב-31 בדצמבר 2025 אושר חוק המס המינימלי על חברות רב-לאומיות (Pillar 2), החל משנת המס 2026. החוק מצטרף ליוזמת OECD למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים (BEPS), ומבטיח תשלום מס אפקטיבי מינימלי של 15% על פעילות כלכלית בישראל.
- עיקרי החוק: החוק כולל את מנגנון ה-QDMTT, המעניק לישראל זכות ראשונית לגביית המס המשלים על רווחים שנוצרו בתחומה, חל על ישויות תושבות ישראל בקבוצות רב-לאומיות עם מחזור עולמי ≥750 מיליון אירו, ומיישם מנגנון דו-שלבי: חישוב שיעור מס אפקטיבי ודיווח / גביית תוספת מס להשלמה אם שיעור המס נמוך מ-15%.
- מנגנוני דיווח ואכיפה: החוק מאפשר מסלול פרטני ודיווח קבוצתי באמצעות ישות ייעודית, ומסדיר חובות דיווח, סמכויות שומה עצמאיות, עיצומים כספיים משמעותיים של עד 150,000 ש"ח לחודש פיגור ופרסום פומבי של מפרים. יישום החוק מתבסס על נוסח האנגלי של כללי Pillar 2 והנחיות OECD להבטחת אחידות ויישום בינלאומי.
- השלכות והמלצות ליישום: הערכת משרד האוצר: הכנסות המדינה צפויות לגדול בכ-3.5 מיליארד ש"ח החל מ-2028. מומלץ לחברות רב-לאומיות בישראל לתכנן מראש מנגנוני ציות, להעריך את השפעת מס ההשלמה ולנקוט צעדים פרקטיים להתמודדות עם חבות המס החדשה.
ביום 31 בדצמבר 2025 פורסם חוק המחיל מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית, החל על ישויות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצה רב לאומית החל משנת המס 2026.
החוק מצטרף ליוזמת ה-OECD למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים (BEPS), אישרה הכנסת חוק המחיל מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית.
מדובר בצעד משמעותי שמציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות ה-OECD שאימצו את כללי ה-Pillar 2 – מנגנון בינלאומי שנועד להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים ישלמו שיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% בכל מדינה שבה הם פועלים.
עד היום, נהנו חלק מהחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל משיעורי מס אפקטיביים נמוכים משמעותית, בין היתר בשל תמריצים אזוריים, מבני אחזקה מורכבים והעברת רווחים למדינות עם מס מופחת. מצב זה יצר פער בין שיעור מס החברות הרגיל בישראל (23%) לבין המס האפקטיבי ששולם בפועל, ולעיתים אף הוביל לכך שמדינות זרות גבו מס נוסף על רווחים שמקורם בישראל.
החוק החדש נועד לשים סוף למצב זה, ולהבטיח כי המס על פעילות כלכלית בישראל ייגבה בישראל – ובשיעור מינימלי של 15%.
עיקרי החוק:
- החוק מתמקד במנגנון ה- QDMTT (Qualified Domestic Minimum Top-Up Tax) המעניק לישראל את הזכות הראשונית לגבות את המס המשלים על רווחים שנוצרו בתחומה, במקום לאפשר למדינות זרות לגבותו. כך נשמרת הריבונות הפיסקלית של ישראל, ומובטחת גביית מס הוגנת על פעילות כלכלית מקומית. חשוב לציין כי בשלב זה ישראל בוחרת לאמץ רק את מנגנון ה-QDMTT, בעוד ששני המנגנונים הנוספים של pillar 2 – ה-Income Inclusion Rule (IIR) וה-Under-Taxed Profits Rule (UTPR) – אינם נכללים בחוק הנוכחי. יישומם יישקל בעתיד בהתאם להתפתחויות בזירה הבינלאומית.
- המשטר החדש חל על ישויות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית בעלת מחזור פעילות עולמי של 750 מיליון אירו או יותר, החל משנת המס 2026.כך, במקרים שבהם שיעור המס האפקטיבי של הקבוצה בישראל נמוך מ-15%, תחול תוספת מס להשלמה שתביא את שיעור המס הכולל לרמה המינימלית.
מבחינה מעשית, החוק קובע מנגנון דו-שלבי:
- חישוב שיעור המס האפקטיבי של כל ישות ישראלית בקבוצה, בהתאם לכללי ה-OECD, על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים של הקבוצה.
- גביית תוספת מס להשלמה (Top-Up Tax) – במידה ששיעור המס האפקטיבי נמוך מ־15%, רשות המסים תגבה את ההפרש עד להשלמת המס המינימליחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל ונהנות מהטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון (למשל שיעורי מס מופחתים במסגרת מפעל מועדף/מפעל טכנולוגי מועדף) עשויות להיות מושפעות מהחוק החדש ככל שיעור המס האפקטיבי החל על פעילותה בישראל יהיה נמוך מ-15%. במצב שכזה ייתכן שיוטל "מס השלמה (Top-Up Tax)" שיביא את שיעור המס האפקטיבי הכולל על הפעילות בישראל לרמה של 15%.
החוק מאפשר שני מסלולי דיווח:
- מסלול פרטני – כל ישות משתתפת ישראלית תגיש דיווח לפקיד השומה לגבי המס המשלים הפרטני שהיא חייבת בו בשנת המס, ותשלם בהתאם.
- מסלול קבוצתי– מינוי ישות ייעודית אחת שתדווח ותשלם בשם כלל הישויות הישראליות בקבוצה. מסלול זה צפוי להיות הנפוץ יותר, שכן הוא מפשט את תהליכי הדיווח והגבייה ומאפשר קיזוזים פנימיים בין חברות הקבוצה.
החוק כולל גם מנגנוני אכיפה מתקדמים:
- חובת דיווח לפקיד השומה לא יאוחר מתום 15 חודשים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש (ובמועד הדיווח הראשון לגבי הקבוצה בישראל – הודעה על זהות הישות המייצגת בתוך 90 ימים מתום שנת המס).
- סמכות לפקיד השומה לבצע שומה עצמאית במקרה של אי-דיווח או דיווח חסר.
- עיצומים כספיים משמעותיים של עד 150,000 ש"ח לכל חודש פיגורבאי הגשת דוח, לצד פרסום פומבי של מפרים לצורך הגברת השקיפות.
- היבט ייחודי נוסף – יש לפרש את הוראות החוק החדש בהתאם לנוסח האנגלי של כללי Pillar 2, לדברי ההסבר ולהנחיות שפרסם ה-OECD. צעד זה נועד להבטיח יישום אחיד של הכללים בישראל ובמדינות אחרות, ומהווה חריג בנוף החקיקה הישראלי.
סיכום: השלכות החוק והמלצות ליישום
לפי הערכות משרד האוצר, יישום החוק צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד ש"ח החל משנת 2028. במקביל, משרד האוצר בוחן הקמת מערך תמריצים חדש – מבוסס זיכויי מס ברי החזר (Qualified Refundable Tax Credits) – שיאפשר לישראל להמשיך למשוך השקעות זרות, מבלי לפגוע בעמידה בכללי המס הגלובליים.
לסיכום, החוק מחזק את מעמדה של ישראל כמדינה מתקדמת, אחראית ויציבה מבחינה כלכלית במערך המיסוי הבינלאומי החדש, מבטיח גביית מס הוגנת ומונע זליגת הכנסות למדינות אחרות.
לנוכח חשיבות השינוי שנכנס לספר החוקים והשלכותיו האפשריות החל משנת המס הנוכחית, מומלץ לחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל לתכנן את העניין מבעוד מועד, ליצור מנגנוני ציות יעילים, להעריך את ההשפעה של חבות המס הנוסף ולנקוט בצעדים פרקטיים מראש, ככל שזה מתאפשר ורלוונטי עבורן. מחלקת המיסוי במשרד תשמח לעמוד לרשותכם לבחינת ההשפעה של תזכיר החוק על מצבכם.
***
עו"ד חנא דאהר, שותף במחלקת המיסוי במשרד, עו"ד איתיאל שלוש ועו"ד איתי אדלשטיין ממחלקת המיסוי במשרד.
מחלקת המיסוי של המשרד נמנית עם המובילות בישראל, ומדורגת באופן עקבי במדריכי דירוג מקומיים ובינלאומיים. הצוות מלווה לקוחות ישראליים ובינלאומיים במגוון תחומים: מיסוי בינלאומי, מיסוי חברות, יחידים ונדל"ן, מיסוי עסקאות, תגמול עובדים, מיסוי קריפטו, תמריצים ומענקים. המחלקה מספקת פתרונות מיסוי יצירתיים ויעילים לעסקאות מורכבות ולתכנוני מס אסטרטגיים, ופועלת מול רשות המסים ובתי המשפט, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מחלקות המשרד המסחריות.

