עדכוני לקוחות / צווארון לבן

רשות ניירות ערך מהדקת את האכיפה על חברות, בייחוד בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, ובודקת לעומק את נהלי ומדיניות חוק איסור הלבנת הון ויישומם.

באופן פרדוקסלי, רשות ניירות ערך מפקחת גם על גופים לא מפוקחים, כדי לוודא שאלה לא חורגים בפעילותם מהתנאים תחתם הם פועלים ללא רישיון. לפיכך, לרשות יש גם סמכות לדרוש מגופים אלה מסמכים ומידע, וחשוב לענות לדרישות אלה בצורה ישרה ומלאה.

סנקציות כלכליות מוטלות על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות מזה זמן רב. הסנקציות שמוטלות בימים אלה כנגד מתנחלים החשודים או שהורשעו באלימות עשויות להיות רק סנונית ראשונה במשטר סנקציות רחב, ויש להבין את השלכותיהן.

המאבק הגלובלי בעבירות הלבנת הון ומימון טרור מוביל גם את ארה”ב ואנגליה לאמץ רגולציה מחמירה בתחום חובות הדיווח ורישום הבעלות של תאגידים, לטובת הגברת השקיפות.

טיוטה חדשה של רשות הפרטיות מניחה את האחריות לקיום חובות אלה על כתפי הדירקטוריון, לרבות את החובה למנות אחראי שיהיה אמון על ביצוע הדרישות.

הרשויות בארה”ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה”ב.

רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).

על פי טיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך, בעלי היתר להצעת שירותי מסחר בישראל ידרשו לפקח על פעילותם של משווקים מטעמם. כך למשל, יבצעו הליכי בדיקת נאותות ביחס אליהם, ידרשו לוודא שאינם מפירים את הוראות החוק, ידרשו להעביר לרשות רשימה של המשווקים הפועלים מטעמם ועוד.

בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש“פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע סט כללים הנוגעים לסדרי דין ולשיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור למתן צווי חיפוש במחשבים ובמכשירים סלולאריים במסגרת הליך חקירה.

לראשונה, פרסמה רשות ניירות ערך מהם השיקולים המנחים אותה בקביעת סנקציות לגבי מפרים יחידים ותאגידים בהליך המנהלי. מטרת המודל החדש היא לקדם ענישה אחידה ושוויונית אשר תייצר ודאות רבה יותר אצל המפרים העומדים לדין מנהלי. 

באוקטובר 2019, מועצת האיחוד האירופאי אימצה כללים חדשים להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת דירקטיבה חדשה.

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.

בדצמבר 2016, התרחש ארוע הסטורי בבית המשפט השלום בתל-אביב: בפעם הראשונה בישראל, הורשעה חברה ישראלית בעבירת שוחד של עובד ציבור זר.