Together is empowering
בית · עדכוני לקוחות · רגולציה · הגנת הצרכן
פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי במקרים מסויימים, הדין הישראלי יחול על התקשרויות והסכמים, גם אם נקבע בהסכמים אלה כי יחול עליהם דין זר. אגב פסיקה זו, בית המשפט קבע מספר קביעות משמעותיות שעשויות להשפיע גם על יחסים מסחריים, במקרים בהם קיימות הוראות דין שלא ניתן להתנות עליהן.
חברות המפיצות תוכן ברשת עומדות החל מפברואר תחת כלל רגולצית ה-DSA, המחייבת אותן להגן על משתמשיהן מתכנים פוגעניים ובלתי חוקיים, לאפשר להם לדווח על תכנים כאלה ועוד. הרגולציה חלה על כל חברה שתכניה נגישים לקהל אירופי- בלי קשר למקום התאגדותה או לזהות בעליה.
בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנוגעת לאופן הצגת המחיר בעסקה בתשלומים והריבית המגולמת באותה הצעה. ההחלטה רלוונטית לבתי עסק רבים, אשר מבקשים לגבות תוספת מחיר, כאשר הם מאפשרים ללקוח פריסה של העסקה לתשלומים.
תיקון חוק הגנת הצרכן, הידוע כ"חוק אל תתקשר אלי" מטיל אחריות על העוסק שהמוצר או השירות שלו מוצע בפניה השיווקית, גם כאשר הפניה נעשה בפועל על-ידי צד שלישי.
פרסום טיוטת גילוי הדעת החדש בא על רקע תיקון פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים לפני מספר חודשים. בעקבות אותו תיקון יכולים כיום לחסות תחת הפטור גם הסדרים הכוללים כבילות מחיר. בין אותם הסדרים נמצא גם הסדרי הכתבת מחיר אנכית (Resale Price Maintenance – RPM). מדובר בהסדרים שבמסגרתם ספק טובין מכתיב לגורם הנמצא בשלב עוקב בשרשרת האספקה – מפיץ או קמעונאי – את מחיר המכירה של הטובין.
לאחרונה בוצע תיקון לחוק הגנת הצרכן המתייחס להגבלת שיחות טלפון שיווקיות של עסקים. במסגרת התיקון יוקם על ידי רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מאגר מספרי טלפון של צרכנים המבקשים להגביל שיחות טלפון שיווקיות מאת עוסקים שונים. עסקים לא יוכלו לפנות לצרכן אשר מספר הטלפון שלו רשום במאגר, למעט בנסיבות ובמקרים חריגים.
מספר עדכונים בדיני הגנת הצרכן בנושא חובת גילוי מדיניות משלוחים ומתן שירות לאחר מכירה; הרחבת הוראות לעניין תיאום מועד ביקור נותן שירות במענו של הצרכן והקלה בחובת סימון מוצרי הלבשה.
לאחרונה, אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה לתקן ולהרחיב את "חוק הספאם". התיקון לחוק מבקש למנוע את התופעה שבה נשלחים מסרים שאינם דווקא מסחריים לציבור הרחב, בעיקר באמצעות מערכת חיוג אוטומטי.
בפברואר 2018 התקבל בכנסת תיקון מספר 66 לחוק התקשורת. התיקון, הידוע בכינויו 'חוק הספאם', קובע כי עם סיומה של העסקה המתמשכת, העסק יהיה מנוע מלשלוח דברי פרסומת לצרכן, וזאת אף מבלי שהצרכן יידרש להודיע באופן יזום על סירובו להמשיך ולקבל ממנו דברי פרסומת.
אתרי קניות באינטרנט שאינם מוחזקים בבעלות ישראלית, או שלבעליהם אין נציגות רשומה בישראל (אף אם קיימת גרסה בעברית של אותו אתר), עשויים ליהנות מיתרון משמעותי על פני אתרים המוחזקים בבעלות ישראלית. הסיבה העיקרית לכך היא שאתרים זרים פועלים על-פי תפיסה לפיה, ככלל, הם אינם כפופים להוראות חוק הגנת הצרכן הישראלי.
משרד הכלכלה והתעשייה פרסם לאחרונה תזכיר חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן שבו מוצע להטיל מגבלות על ביצוע שיחות שיווק טלפוניות (שיחות טלמרקטינג).
חברת אפל תגביל באופן משמעותי את היכולת של מפרסמים לאסוף ולהשתמש במידע פרטי. התכונה החדשה שתוכנס לדפדפן הספארי נקראת Intelligent Tracking Prevention (ITP – מניעת מעקב אינטליגנטית), והיא מטילה הגבלת זמן בת 24 שעות על שימוש ב-cookies של צדדים שלישיים, והגבלת זמן בת 30 יום על שימוש ב-cookies על ידי אתרי אינטרנט בהם מבקר הגולש.
בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו-יורק פסק לאחרונה כי כאשר משתמש חדש מאשר במסך ההרשמה של אפליקציה את "תנאי השירות" ו"מדיניות הפרטיות", גם מבלי להיכנס למסמכים המשפטים אשר נמצאים בקישורים אלה – אישורו מספיק על מנת לשכלל את התקשרותו המשפטית עם החברה כחוזה מחייב.
הרשות להגנת מידע הספרדית הטילה קנס בסך 1.4 מיליון דולר על חברת פייסבוק בגין שלושה מקרים בהם החברה אספה מידע אישי לגבי אידיאולוגיה, מגדר, אמונות דתיות, העדפות אישיות והיסטוריית חיפוש מבלי להודיע למשתמשים באופן נאות לשם מה נאסף המידע.
לאחרונה, בוצע תיקון בחוק הגנת הצרכן, שבו נקבע הסדר בדבר הדרכים הניתנות לצרכנים לבטל עסקאות, ובדבר חובות הגילוי המוטלות על העוסקים כלפי הצרכנים לעניין הדרכים לביטול עסקאות.
בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק, סבר היועץ המשפטי שחברות זרות (בייחוד כאלה העושות עסקים דרך האינטרנט) לא יכולות להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת.