חשיפה לסיכונים בתחום הסנקציות הבינלאומיות – מה החשיפה ומה הן הסכנות?

נשיא ארצות הברית חתם על צו נשיאותי שקבע כי אלימות המתנחלים מסכנת את השלום, הבטחון והיציבות בגדה המערבית, בישראל ובמזרח התיכון כולו, וחותרת תחת מדיניות החוץ האמריקאית. מדובר בצו בעל היקף תחולה פוטנציאלי רחב, וכבר עתה ניכר כי הוא סנונית ראשונה של מגבלות וסנקציות ממדינות שונות.

 

עוד קבע הנשיא בצו כי אלימות המתנחלים עולה כדי הכרזה על שעת חרום לאומית (National Emergency). הנשיא הבהיר כי לשר החוץ ולשר האוצר האמריקאים יש סמכות להטיל מגבלות כלכליות ומגבלות תנועה שונות על מי שהם סבורים כי הוא שותף באלימות זו. כצעד ראשון, משרד החוץ האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות על ארבעה מתנחלים ישראלים.

 

התרחבות הסנקציות

הטלת הסנקציות לא הייתה מוגבלת לארצות הברית. מספר ימים אחרי פרסום הצו הנשיאותי, הודיע שר החוץ הבריטי על הטלת סנקציות כלכליות על ארבעה מתנחלים הקשורים לפעולות כנגד פלסטינים בשטחים (רק אחד מהם כלול בסנקציות של ארצות הברית). ביום 13.2.2024 הטילה צרפת סנקציות על 28 מתנחלים, ששמותיהם טרם פורסמו. שרת החוץ של קנדה הודיעה גם היא שקנדה תטיל סנקציות על מתנחלים המואשמים באלימות בשטחי איו"ש. על פי דיווחים בתקשורת, מוסדות האיחוד האירופי גם הם מנסים להטיל סנקציות על כמה מתנחלים, אך מאמצים אלו נבלמים על ידי צ'כיה והונגריה, בעלות בריתה של ישראל באיחוד האירופי.

 

סנקציות בינלאומיות

סנקציות כלכליות מוטלות על ידי מוסדות בינלאומיים, ובעיקר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם מזה עשרות שנים. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים (למשל של פעילי טרור), איסורים על קיום קשרי מסחר בסחורות כמו נפט או נשק עם מדינות כמו איראן או צפון קוריאה, או מגבלות כלליות על העברת חומרים כימיים מסויימים בין מדינות.

 

בעשור האחרון התפתח משטר הסנקציות לכיוון של הטלת סנקציות כלכליות על ידי מדינות מסוימות במערב. הסנקציות הכלכליות הפכו להיות כלי אכיפה מרכזי כלפי מדינות, ויחידים ותאגידים בתוך מדינות, הנתפסים כאחראים להפרות סדרתיות של הסדר העולמי – מאיימים על היציבות והשלום בעולם, או מפרים את זכויות האדם. משטר הסנקציות הכלכליות הבינלאומי זכה לתשומת לב בינלאומית רבה בשנתיים האחרונות, לאחר שמדינות שונות במערב הטילה סנקציות על מספר רב של אזרחים ותאגידים ברוסיה, בטענה כי אלו מהווים את בסיס התמיכה במלחמה שבה פתחה רוסיה כנגד אוקראינה בפברואר 2022.

במסגרת הטלת הסנקציות על יחיד או תאגיד יכולות הסנקציות לכלול הרכב כזה או אחר מהאיסורים המפורטים לעיל, בכל מקרה לגופו.  

 

דגלים אדומים

הצו הנשיאותי הוחל בינתיים רק לגבי ארבעה מתנחלים, אך היקף התחולה הפוטנציאלי שלו גדול. בצו מסמיך נשיא ארצות הברית את שרי החוץ והאוצר להטיל סנקציות על כל מי שמסכן את היציבות בגדה המערבית, וכל מי שפועל באלימות לפגיעה באנשים או ברכושם, או לשלילת רכושם. הצו חל גם על ארגונים, לרבות ארגונים ממשלתיים, התומכים בפעולות כאלו.

 

הרקע לצו הוא דיווחים רבים של ארגוני זכויות אדם בחודשים האחרונים על אלימות גוברת של מתנחלים כלפי התושבים הפלסטינים, ועל השתלטות מתנחלים על רכוש פלסטיני, שנעשית לעיתים בתמיכה או לפחות בעצימת עיניים של צה"ל או של רשויות ממשלתיות ישראליות.  

 

עד כה לא נמסר מידע על כוונה להרחיב בצורה משמעותית את היקף הסנקציות המוטלות על ידי ארצות הברית מעבר לאלו שהוטלו עד כה. אך FINCEN (היחידה במשרד האוצר האמריקאי המספקת מידע למערכת הפיננסית בדבר פשעים כלכליים הלבנת הון וכו') כבר הוציאה אזהרה בדבר הטלת הסנקציות. באזהרה זו כלולים "דגלים אדומים" – שורה של אזהרות מפני קשרים עם גופים הפועלים בשטחים ואשר עוסקים בפעילות קיצונית כנגד פלסטינים, קניית נשק, ועוד.

 

מטרות והשלכות הסנקציות

התפתחויות אלה בתחום הסנקציות מעלות שורה של שאלות, הן בקשר למאפיינים שלהן, הן בקשר להשלכות האפשריות שלהן על תאגידים ועל יחידים ישראלים. יש חשיבות לבחינת השפעתן על תאגידים ישראלים, כדי להימנע מחשיפות אפשריות בשל פעילות עסקית עם גורמים עליהם הוטלו או יוטלו סנקציות אלה.

 

מה המשמעות כלפי גופים אחרים כמו בנקים, גופים מוסדיים ותאגידים ישראליים?

 

כפי שפורסם בתקשורת, מספר בנקים ישראלים סגרו את חשבונותיהם של האנשים שעליהם הוטלו סנקציות.

 

בהודעה של המפקח על הבנקים מיוני 2022 הביע בנק ישראל את עמדתו, אשר מגבה את פעולת הבנקים בהתאם למשטרי הסנקציות.

 

הוראה של בנק ישראל קובעת עקרונות יסוד לניהול ולבקרת הסיכונים בראייה משולבת, ובין השאר קובעת שניהול הסיכונים יעשה מתוך גישה צופה פני עתיד, שכוללת, לצד הניטור השוטף של הסיכונים הקיימים, גם זיהוי סיכונים חדשים או מתפתחים. כחלק מתהליכי ניהול הסיכונים, על התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים באשר לאופן שבו יעשה שימוש ברשימות סנקציות בין-לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות או ביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור. בהוראה נקבע למעשה, שעל הבנקים לנטר את הגורמים המוכרזים ברשימות הסנקציות ולפעול בהתאם לסנקציות המוטלות על אותם גורמים

 

 

מה לגבי תאגידים שאינם תאגידים בנקאיים? האם גם תאגידים פרטיים צריכים להתייחס לנושא? ומה לגבי תאגידים מדווחים, למשל חברות ציבוריות, האם גם אלה צריכים להיות מוטרדים מנושא הסנקציות?

 

יתכן מאד שהתשובה לכך היא חיובית.

 

משטר הסנקציות האמריקאי חל על כל אמריקאי (אזרח או תושב קבע) גם בפעולות שאינן בגבולות ארה"ב, אבל לא רק. הוא חל על כל אדם שנמצא פיזית בארה"ב, דהיינו, הוא יחול גם על חברות שפועלות בארה"ב, על כל חברה אמריקאית ויתכן שעל קבוצות חברות שבהן יש חברה אמריקאית או חברה הפועלת בארה"ב. בנוסף, תיתכן תחולה גם במקרים של שימוש בדולר האמריקאי או שימוש במערכות ו/או טכנולוגיות אמריקאיות במסגרת מתן השירותים של אותה חברה.

 

משטרי הסנקציות של מדינות אחרות (בריטניה, האיחוד הארופי וכו') הם בעלי תחולה מצומצמת יותר מהסנקציות האמריקאיות. הם חלים בעיקרון רק על נכסים ואנשים המצויים בתחומי המדינה המטילה את הסנקציות, או על אזרחיה.

 

מה יכולות להיות ההשלכות של התעלמות מהשתייכות של גורם שאיתו מתנהל קשר עסקי לרשימות הסנקציות?

 

הפרה של משטר הסנקציות האמריקאי על ידי חברה הכפופה אליהם ישירות, יכולה להוביל לקנסות גבוהים ובמקרים קיצוניים יכולה להוביל להעמדה לדין פלילי.

 

גם חברות זרות (לא אמריקאיות) המאפשרות למי שהוטלו עליו הסנקציות לעקוף את הסנקציות יכולות להיות כפופות להטלת "סנקציות שניוניות" (Secondary sanctions). אלו דהיינו סנקציות המוטלות על חברות זרות שאין להן קשר לארצות הברית רק בשל הסיוע שלהן לעקוף את הסנקציות.

 

 

 מה אפשר לעשות?

 

כל עוד מספר הסנקציות המוטלות על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות קטן יחסית, ההתמודדות אתן צריכה להיעשות באמצעים המקובלים של ציות לסנקציות. חברות שיש להן קשר לאחת המדינות שהטילו את הסנקציות צריכות לבדוק אם יש להן עסקאות אל מול אחד מאלו שהסנקציות הוטלו עליו. ממילא מומלץ לחברות בעלות נוכחות בינלאומית, ובמיוחד למוסדות פיננסיים, לבדוק את לקוחותיהם באמצעות אחד מהכלים המסחריים המצויים בשוק.

 

כמו כן, כדאי לחברות עסקיות ישראליות, ובמיוחד לגופים פיננסים, לאמץ את רשימת "הדגלים האדומים" שהוצאה על ידי FINCEN. רצוי שלא לקיים קשרים עסקיים עם לקוחות הידועים כמי שמעורבים בפעילות קיצונית ביהודה ושומרון, בהשתלטות על רכוש פרטי פלסטיני ובהעברת נשק לקבוצות שונות בשטחים.

 

כפי שכבר כתבנו בעבר, משטר הסנקציות הבינלאומי מחייב כל גוף עסקי, בוודאי גוף העוסק בשירותים פיננסים, לאמץ מדיניות סנקציות. תכליתה של המדיניות היא אכיפה פנימית של משטר הסנקציות, והגנה על הארגון מפני השלכות שליליות שעלולות להיות להפרה.

 

בנוסף, אם מספר האנשים והארגונים עליהם מוטלות הסנקציות יגדל בצורה משמעותית, ייתכן שיהיה צורך לאמץ מדיניות מקיפה ביותר ביחס לפעילות אל מול גופים הפועלים ביהודה ושומרון.

 

צפוי גם שמשקיעים ושותפים עסקיים אמריקאים ואחרים יבקשו לוודא כי אכן לא מתקיימת כל פעילות המפרה את הסנקציות.

 

ככל שקיימת חשיפה לארגון, מוצע לקבוע מסמך מדיניות ונהלים מתאימים, על מנת לוודא יישום של עקרונות וצעדים למיזעור החשיפה בתחום הסנקציות.

 

***

 

פרופסור עמיחי כהן ועו"ד ענת שובאט, יועצים מיוחדים בברנע ג'פה לנדה, ישמחו לענות על שאלות הקשורות בסנקציות ובהשפעתן על חברות ישראליות ועל חברות הפועלות בישראל ועל שאלות אחרות בתחומי הציות והמשפט הבינלאומי.