בנק ישראל פרסם להערות הציבור אפיון ראשוני לשקל הדיגיטלי – הזדמנות אמיתית לתחרות וחדשנות בשוק הפיננסי?
בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר להערות הציבור אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי (ובקיצור – שק”ד). במסמך מפורט, הנושא מעל למאה עמודים, מתאר בנק ישראל עקרונות מנחים ותוכנית עבודה להמשך קידום הפרויקט השאפתני הזה.
נתחיל מהשורה התחתונה – החלטה האם להנפיק בישראל מטבע דיגיטלי מקומי של הבנק המרכזי טרם התקבלה, ונראה כי ייקח עוד מספר שנים עד שתתקבל החלטה כזו. עם זאת, המסמך שפורסם כעת משקף לבעלי העניין את מבנה מערכת השק”ד ואת השחקנים המרכזיים שיפעלו בה כמשתמשים וכנותני שירותים. בנוסף, כולל המסמך את תיאור הצעדים הבאים בפרויקט, אשר לאחר השלמתם יוחלט אם להמליץ לנגיד בנק ישראל על הנפקה של שקל דיגיטלי ולהתניע מהלך של חקיקה, שידרוש כמובן שיתוף פעולה מצד הממשלה והכנסת.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם, בדומה לבנק ישראל, בוחנים בשנים האחרונות את האפשרות להנפיק כהילך חוקי, לצד המזומן הפיזי, מטבע דיגיטלי (Central Bank Digital Currency, ובקיצור CBDC). המטבע הדיגיטלי יהיה אמצעי תשלום אוניברסלי, בעל מאפיינים דומים למזומן, לרבות מספר סידורי וכמות נשלטת, רק שהייצוג של המטבע הוא דיגיטלי. השק”ד יהיה ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מוזמן או בחשבון הבנק. ההחזקה בשק”ד תעשה באמצעות ארנק דיגיטלי וניתן יהיה לשלם בו לכל אחד וכל אחד יוכל לקבל תשלום מכל אחד, עם הנוחות והקידמה של אמצעי תשלום דיגיטלי.
למטבע כזה יתרונות רבים (שכלול שוק התשלומים והגברת התחרות, קידום חדשנות במערכת הפיננסית, מאבק ב”כלכלה השחורה” ומניעת הלבנת הון ומימון טרור, קישוריות בין מערכות בינלאומיות והגברת הנגישות של אוכלוסיות מוחלשות לשירותי תשלום מתקדמים), אולם הנפקת המטבע הדיגיטלי כרוכה גם בעלויות גבוהות ובסיכונים פוטנציאלים (בעיקר בהקשרים של אבטחת מידע, הגנת הפרטיות ושמירה על נזילות המערכת הבנקאית והיצע האשראי לציבור).
על פי מתווה בנק ישראל, השק”ד יהיה זמין לכל הציבור (כולל קטינים וזרים) ולכל סוגי העסקים (כולל מוסדות ציבוריים וגופים פיננסיים). התשלום בשק”ד יהיה מיידי וסופי ומערכת השק”ד תהיה זמינה 24/7/365. המערכת תאפשר תשלומים בסכומים קטנים מאד, וכן תשלומים בסכומים גבוהים מאד, ותתמוך גם בתשלומים לא מקוונים במצבי חירום או בהעדר חיבור לרשת, על מנת שניתן יהיה להשלים פעולות תשלום בצורה חלקה. בנוסף, בדומה למזומן, ניתן יהיה לבצע באמצעות השק”ד תשלומים אנונימיים בסכומים מוגבלים. לראשונה מצהיר בנק ישראל כי במערכת השק”ד תתאפשר פונקציונליות לתשלום ריבית על היתרה המוחזקת, וזאת במטרה להגביר את התחרות בשוק הפקדונות.
על מנת לשמר את יציבות המערכת הבנקאית בהיבטי נזילות והיצע אשראי, ייתכנו מגבלות החזקה על יתרות משתמשי הקצה בשק”ד ומגבלות טעינה בעת חשש למשבר פיננסי. להערכת בנק ישראל, מדובר יהיה בסכומים גבוהים מאד שלא יהוו מגבלה אפקטיבית לפעילות השוטפת במערכת השק”ד.
לבנק ישראל תפקיד מרכזי במערכת השק”ד: הוא יהיה המנפיק של השק”ד, יקבע את כללי מערכת השק”ד, ישמש כמנהל וכמפעיל המערכת ויפקח עליה. כמו כן, בנק ישראל יקבע כללים ותהליכי רישוי לכל סוג משתתפים במערכת – ספקי שירותי תשלום PSP, מוסדות המנהלים חשבונות תשלום FIs וספקי שירותים נוספים ASPs. מי שיבקש להשתמש בשק”ד, יצטרך להתקשר עם ספק שירותי תשלום ולהחזיק באמצעותו בארנק דיגיטלי. מוסדות המנהלים חשבונות תשלום יתמכו בטעינה ופריקה של ארנקי שק”ד כנגד החשבון המנוהל אצלם או כנגד מזומן. ספקי שירותים נוספים יציעו יישומים מתקדמים שונים.
האפשרות למגוון רחב של משתתפים במערכת שיציעו שירותים לציבור המשתמשים בשק”ד פותחת פתח להגברת התחרות בשוק הפיננסי, בדגש על תחומי הבנקאות והתשלומים, ולעידוד חדשנות טכנולוגית. עם זאת, יש לזכור, כי הפעלת המערכת עלולה להיות כרוכה בהטלת נטל רגולטורי על גופים כגון בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום קיימים, שיחויבו להשתתף במערכת על מנת להבטיח את פעילותה האוניברסלית.
בנוסף, מערכת השק”ד מעוררת גם חששות מהותיים שיצריכו בירור בהמשך הדרך, לדוגמא בהיבטים של סופיות התשלום והעדר אפשרות להכחשת עסקה וחששות מפני דליפת מידע ונתונים ופגיעה בפרטיות המשתמשים.
כאמור, בנק ישראל פותח בפני הציבור ובפני בעלי עניין את האפשרות להביע את עמדתם ביחס לאיפיון הראשוני של מערכת השק”ד ולקחת חלק בהמשך הפרויקט, באמצעות מענה לשאלות בטופס אינטרנטי ייעודי, אליו ניתן לגשת בכתובת https://forms.gle/4oe8nzKVjhqPLZTT6.
***
עו”ד אפרת כהן, שותפה בכירה במחלקת הרגולציה, עומדת לרשותכם בנושא זה.