עדכוני לקוחות / תאגידים

בהתאם להנחיות רשם החברות, כל חברה מאוגדת בישראל – בבעלות זרה או מקומית – נדרשת להגיש את הדיווחים והבקשות השונות מטעמה לרשם החברות באופן מקוון בלבד, באמצעות אתר האינטרנט של רשות התאגידים.

פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי במקרים מסויימים, הדין הישראלי יחול על התקשרויות והסכמים, גם אם נקבע בהסכמים אלה כי יחול עליהם דין זר. אגב פסיקה זו, בית המשפט קבע מספר קביעות משמעותיות שעשויות להשפיע גם על יחסים מסחריים, במקרים בהם קיימות הוראות דין שלא ניתן להתנות עליהן.

חברות שלא דיווחו לרשם החברות על המען הדיגיטלי במסגרת הדוח השנתי הראשון של 2023 חייבות לבצע את הדיווח בדוח של 2024. במידה ולא יעשו כן, יהיו חשופות לסנקציות ולעיצומים.

בישראל, פירוק מרצון הנו הליך מסודר שתחילתו בהכנה והגשה של תצהיר כושר פירעון מטעם הדירקטורים של החברה, ולאחר מכן אישור הפירוק על ידי בעלי המניות של החברה, מסירת הודעות לנושים של החברה ולרשם החברות, ולבסוף – פירוק החברה. חשוב לבצע את ההליך בצורה מסודרת, כדי להימנע מחשיפות, קנסות וחובות.

מחלוקת בענייני שומה הובילה לפסק דין חדש ותקדימי בנוגע למערכת היחסים בין חברות בנות בקבוצה רב לאומית, ובנוגע לסיווג טיב הפעילות העסקית שסיפקו החברות זו לזו.

התשלום הגבוה חוסך ממטא קביעה רשמית של הרשות כי הפרה את חוק התחרות כשלא דיווחה על מיזוג, ומהווה "תמרור אזהרה" לתאגידים בינלאומיים אחרים, שאולי אינם מכירים די הצורך לדווח על מיזוג בשל קיומו של מונופולין.

בית משפט המחוזי קבע כי יש להטיל אחריות אישית על מנהל כללי ודירקטור בחברה, לחוב שצברה החברה לרשם החברות בגין אגרות שנתיות, לאחר הפסקת פעילותה, כתוצאה מהימנעותו מנקיטת הליכים לפירוק החברה.

מסלולי המימון להוכחת התכנות מאפשרים ליזמים ומיזמים צעירים מרווח נשימה בדרך מרעיון למוצר, עוד לפני כניסתם של משקיעים חיצוניים למערך השיקולים.

המאבק הגלובלי בעבירות הלבנת הון ומימון טרור מוביל גם את ארה"ב ואנגליה לאמץ רגולציה מחמירה בתחום חובות הדיווח ורישום הבעלות של תאגידים, לטובת הגברת השקיפות.

לאחר דיונים ארוכים, אושר מתווה הפיצויים לעסקים בכנסת. המתווה מציע פיצוי לעסקים שמחזורם השנתי נע בין 12,000 ל-400 מיליון שקלים, ויכול להגיע לתקרה מקסימלית של 1.2 מיליון ₪

כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.

בניגוד לכותרות, בחינה שקולה של התיקון מראה שמדובר בעיגון בחקיקה של הלכה של בית המשפט העליון, וביצירת וודאות רבה יותר לגבי פרשנות חוזים במגזר העסקי.

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של חברות ציבוריות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, כלומר – שאין בהן בעל שליטה. תיקון חדש קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.

בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי מבחן הרווח לחלוקת דיבידנד כולל רק את בחינת הדוחות הכספיים מהשנתיים האחרונות. לפי הפסיקה, אין מקום לקחת בחשבון מידע לגבי הפסד צפוי שטרם מופיע בדוחות.

הנחיית רשות המסים מחודש מאי האחרון קובעת כי בתנאים מסוימים, השקעה במסגרת עסקת SAFE תיחשב כמקדמה על חשבון מניות, ומשכך, לא יחול אירוע מס ולא תחול חובת ניכוי מס במקור במועד המימוש של ההשקעה.

פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון וועדותיו, הפכו במרוצת השנים לכלי מרכזי במסגרת הליך הבחינה של כלל שיקול הדעת העסקי. בהתאם לכך, חשוב לדעת איך לנהל, לתעד ולהפיץ אותם נכון.

משרד המשפטים מאריך את תקופת הפטור מחובות אגרה שנתית או מעיצומים כספיים שהוטלו – לאחר הפסקת פעילות במסגרת פירוק מרצון.

על מנת להימנע מעיצומים, קנסות וקשיים בקבלת אשראי, חשוב להקדים ולהסדיר נושאים לא פתורים מול רשם החברות.

פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.