ניצחון לארבעה מקיבוצי קו העימות בערעור להקמת פרויקט סולארי קרקעי
תקציר
- בעקבות אירועי 7.10, רשות מקרקעי ישראל אישרה במסגרת הוראת שעה הגדלה של המכסה הסולארית ליישובי קו העימות, דבר שהוביל יישובים להשקיע משאבים בקידום פרויקטים סולאריים קרקעיים.
- בהמשך, הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים התנגדה לתוכניות אלה ודרשה להמיר את הפרויקטים לפרויקטים אגרו-וולטאיים, בטענה לפגיעה אפשרית בשימוש החקלאי בקרקע.
- ביום 18.3.2026 קיבלה ועדת הערר של מינהל התכנון, ברוב דעות, ערר של ארבעה קיבוצים בקו העימות הדרומי, ואפשרה את הקמת הפרויקטים הקרקעיים, בין היתר בשל שלב ההתפתחות הראשוני של תחום האגרו-וולטאי והצורך בשיקום האזור.
- מההחלטה עולה כי קבלת הערר הושפעה גם ממועד קידום התוכניות לפני אישור תיקון 24 לתמ"א 1 ומהשתייכות לחבל תקומה, ולכן יישובים שלא קידמו תוכניות בשלב מתקדם לפני שינוי המדיניות עשויים להיתקל בקשיים, ונדרשים לבחון את אפשרויות הקידום העומדות בפניהם.
בעקבות אירועי ה 7.10 אישרה רשות מקרקעי ישראל ליישובי קו עימות את הגדלת המכסה הסולארית וזאת במסגרת הוראת שעה.
לאחר שיישובים בקו העימות הסתמכו על הוראת שעה זו והשקיעו משאבים בקידום פרויקטים קרקעיים, הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים התנגדה לתוכניות שקודמו ודרשה כי במקום פרויקטים קרקעיים, אלו יומרו לפרויקט אגרו וולטאי, מתוך נימוק שפרויקטים קרקעיים מהווים לכאורה, פגיעה בחקלאות.
ביום 18.3.2026 אישרה ברוב דעות, ועדת הערר על החלטות הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים של מינהל התכנון, ערר של ארבעה מקיבוצי קו העימות הדרומי (מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה) שהוגש נגד הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, תוך שהיא מאפשרת את הקמת הפרויקטים הקרקעיים וזאת, בין היתר, מן הטעם שתחום האגרו וולטאי מצוי בתחילת דרכו ויש לצידו עלויות הקמה גבוהות ולכן שיש לתת עדיפות לשיקום יישובי קו העימות.
ומה לגבי יישובים נוספים בקו העימות?
מקריאת ההחלטה עולה כי הערר התקבל בשל העובדה כי התוכניות קודמו כבר בוועדות המחוזיות בטרם אישור תיקון 24 לתמ"א 1 שעוסק במתקני אגרו וולטאי וכי מדובר בחבל תקומה.
משתמע מההחלטה, כי יישובים שלא הצליחו לקדם את התוכניות לשלב מתקדם בטרם אישור תיקון 24 לתמ"א 1, עשויים להיתקל בקשיים בקידום פרויקטים קרקעיים.
סיכום ומסקנות: כיצד על יישוב לנהוג כדי לקדם הקמת פרויקט סולארי קרקעי
ההחלטה יוצרת הבחנה מעשית בין יישובים שהתקדמו בתכנון טרם שינוי המדיניות לבין כאלה שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר.
בהתאם, עיתוי קידום התוכנית והמסגרת התכנונית החלה עליה עשויים להיות גורמים מכריעים ביכולת לקדם פרויקט סולארי קרקעי.
בפועל, מומלץ לכל יישוב לבחון את סטטוס התוכנית, מועד קידומה והמסלול התכנוני הרלוונטי, ולשקול את האפשרויות הקיימות – לרבות התאמה למודל אגרו-וולטאי או קידום חלופות אחרות, בהתאם לנסיבות.
***
עו"ד חגית בן משה היא שותפה וראש המגזר ההתיישבותי והאנרגיה במשרד.
מחלקת המגזר ההתיישבותי במשרד היא בין המובילות בישראל במתן שירותים משפטיים לגופים שונים הנמנים במגזר, וביניהם קיבוצים, מושבים, ארגוני קניות ואגודות שיתופיות התיישבותיות אחרות, כמו גם יזמים ומשקיעים חיצוניים בתעשיות דומות. בהקשר זה, המחלקה מלווה יישובים בקו העימות ובעוטף המקדמים פרויקטים קרקעיים בשלבים שונים ומספקת מענה משפטי מקיף לכל העוסקים בדבר.