עדכוני לקוחות / שוק הון

Coinbase, אחת מבורסות המטבעות הדיגיטליים המובילות בארה"ב, קיבלה אישור מרשות ניירות ערך האמריקאית ומהרשות המפקחת על תעשיית הפיננסיים בארה"ב לרשום למסחר מטבעות דיגיטליים המסווגים כניירות ערך. בכך, Coinbase הפכה לפלטפורמה הראשונה למסחר ב-Security Tokens הכפופה לרגולציה פדרלית.

באחד השלבים המכריעים של מאבק שליטה בחברה ציבורית שהתנהל לאחרונה התבקש בית המשפט המחוזי לעצור עסקת השקעה בחברה, שכללה הקצאה מדללת של מניות חדשות. בית המשפט הורה על עצירת העסקה, תוך שהוא קובע כי ראוי להעביר אל החברה את הנטל להוכיח כי העסקה הינה לטובתה וכי אין לבחון את העסקה על פי "כלל שיקול הדעת העסקי", אלא בהתאם לסטנדרט ביקורת מחמיר יותר.

בית המשפט המחוזי דן החודש בבקשה למתן צו זמני לבנק הפועלים המחייב אותו לקבל כספי לקוח, שמקורם ברווחי מכירת מטבעות דיגיטליים, אשר בוצעה מחוץ לישראל.

דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב אישר ב-23 במרץ, 2018, השקת מדד מניות חדש בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה.

לאחרונה אישרה הכנסת, לאחר אישור ועדת הכספים, הוראת שעה לחוק מס הכנסה בעניין ניכוי הוצאות הנפקה. בהתאם לחוק, הוצאות הנפקה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב של מניות של חברות ויחידות השתתפות של שותפויות, תוכרנה כהוצאות לצורכי מס.

בעוד שלעניין המשטר הרגולטורי שחל על הצעה לציבור של מטבעות דיגיטליים (ICO) קיימת מידה של אי-וודאות, דומה כי דווקא בתחום השירותים קיימת הסדרה שצפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2018 במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה סולקה על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת טאואר סמיקונדקטור בע"מ ונושאי משרה בחברה, בשל הנימוק שלעניין האחריות, חל על החברה הדין האמריקאי, בשל היותה רשומה למסחר גם בארה"ב.

במסגרת תיקון חדש נקבע כי לא ניתן יהיה להציע שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת מסחר המופעלת בידי מי שאינה בעלת רישיון, כלומר מערכת שאינה מנוהלת בידי בורסה בעלת רישיון בישראל.

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו"ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובמגוון של בורסות במדינות אחרות, כולל באוסטרליה. הנפקות כאלה, אשר הנן בעלות היגיון רב מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות, חלקן מעניינות וחלקן מורכבות למדי.

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי ומשמעותי, על ידי בית המשפט העליון בנושא הביקורת השיפוטית שיש להחיל על החלטות עסקיות בחברה.

פסק הדין מאמץ באופן רשמי את כלל "שיקול הדעת העסקי" במשפט הישראלי באשר לסטנדרט הביקורת שיש להחיל על החלטות דירקטוריון. כן נקבע בפסק הדין כי יש מקום לאמץ גם את כלל ה"בחינה המוגברת" בנסיבות בהן כלל שיקול הדעת העסקי אינו מספק מענה הולם. בנוסף, עוסק פסק הדין בנושאים שטרם זכו להתייחסות בית המשפט ובהם סוגיות של חלוקת דיבידנד, רכישה ממונפת, חובות נושאי משרה בחברה והיחס ביניהם.

בשבוע שעבר פרסמה רשות ניירות ערך להערות הציבור הצעת אסדרה להתרת מימון הלוואות המונים לתאגידים בפטור מתשקיף. הצעת האסדרה פורסמה בהמשך לתיקון לחוק ניירות ערך מחודש דצמבר 2015 שנועד לאפשר בנסיבות מסוימות לחברות לגייס חוב או להנפיק מניות במודל מימון המונים Crowd Funding. 

על מנת לשכלל את שוק השותפויות הישראלי, ועל מנת לגשר על פער מהותי שקיים בין דיני השותפויות בארץ לבין דיני השותפויות בעולם, פרסם משרד המשפטים בחודש דצמבר 2016 נוסח להערות הציבור של תזכיר לחוק השותפויות.

בדצמבר 2016, התרחש ארוע הסטורי בבית המשפט השלום בתל-אביב: בפעם הראשונה בישראל, הורשעה חברה ישראלית בעבירת שוחד של עובד ציבור זר.

בחודשים האחרונים רשות ניירות ערך קידמה סדרת הקלות נוספת בכללי הממשל התאגידי החלים על חברות ציבוריות ובמסגרתן

כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.

בשנת 2014 נחקק פרק לחוק השקעות משותפות בנאמנות אשר עיקרו הינו הצעת יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל. תוקפו של התיקון לפרק זה הותנה בכניסתם לתוקף של תקנות ייעודיות בנושא.

ביום חמישי, רגע לפני רדת המסך על שנת 2015, פורסם ברשומות החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית. החוק הוא תוצאה של יישום המלצות הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח והוא כולל שלושה נושאים עיקריים: הסדרה לראשונה של תחום מימון ההמונים בישראל, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.

בין Mylan N.V, חברה ציבורית זרה אשר מניותיה נסחרות בנאסד"ק, לבין Perigo Company Plc. , חברה זרה שמניותיה רשומות למסחר בבורסת New York Stock Exchange ובבורסה לניירות ערך בתל אביב התנהלו מגעים לעסקה במסגרתה תרכוש מיילן את מניותיה של פריגו. לאחר שמגעים אלה לא צלחו, הודיעה מיילן בארה"ב על התחייבותה לפרסם הצעת רכש למניותיה של פריגו וזאת חרף התנגדותו של דירקטוריון פריגו להצעה (Hostile Takeover).

פריגו מצידה, ביקשה להתגונן בפני ההצעה בין היתר באמצעות קבלת צו מניעה זמני מבית משפט בישראל בטענה כי הצעתה של מיילן נעשתה שלא כדין.