© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

מאה אחוז ליזו – על ביטויים וסימני מסחר

מאה אחוז פופ

הזמרת המצליחה ליזו (Lizzo) הוציאה ב-2017 את השיר Truth Hurts, שהפך ללהיט שמזוהה עמה במיוחד. באחת השורות בשיר קובעת ליזו כי "I just took a DNA test. Turns out, I’m 100% that b*tch". ליזו ביקשה לרשום את הביטוי "100% THAT B*TCH" כסימן מסחר עבור טובין מסוג פריטי לבוש שונים (אך לא באשר לטובין מסוג אחר – כלומר, ההגנה תחול רק לגבי שימוש בסימן על פריטי לבוש, אך לא מוצרים או שירותים אחרים). כל זאת, למרות שליזו עצמה כלל לא הייתה המקור לביטוי – אולם היא זו שהפכה אותו לפופולרי.

 

לאחר הגשת הבקשה, קבע משרד הפטנטים וסימני המסחר בארצות-הברית (ה-USPTO) כי הסימן אינו כשיר לרישום, מכיוון שהוא מהווה ביטוי שגור שאיננו קונקרטי מספיק על-מנת להיחשב כסימן מסחר, שנועד לזהות את יצרן המוצר, ולקשר בינו לבין המוצר. ה-USPTO קבע כי הביטוי אינו מקנה לליזו, כזמרת, את הזכות לנכס אותו לעצמה לשימושה הבלעדי. ליזו סירבה לקבל את ההחלטה, והגישה עליה ערעור.

 

ביטוי שגור או סימן מסחרי?

 

ערכאת הערעור האמריקאית, ה-Trademark Trial and Appeal Board (ה-TTAB), קבעה כי צרכנים הנתקלים בביטוי "100% THAT B*TCH" מקשרים אותו עם ליזו ועם המוזיקה שלה, למרות שהיה בשימוש הציבור גם בלעדיה, זאת כיוון שלפני שנת 2017, שנת פרסום השיר, הביטוי לא היה בשימוש תדיר. נקבע, כי כיוון שהביטוי לא מעביר מסר חברתי, פוליטי, דתי או אינפורמטיבי, הוא כשיר לרישום. עובדות אלה שונות ממקרים קודמים, בהם נפסלו לרישום ביטויים כמו "Think Green", "Drive Safely", או "I ♥ DC".

 

עוד קבע המשרד שצדדים שלישיים שעושים שימוש בביטוי החלו לעשות כך רק לאחר שהשיר פורסם, ושהוא עד כדי כך מזוהה עם הזמרת, עד שבאופן תקדימי, מוצדק להעניק לו הגנה קניינית.

 

ההחלטה התקדימית הזו סוללת את הדרך לרישום של ביטויים משירים פופולריים, שמזוהים באופן מובהק עם יוצרים או מבצעים, כסימני מסחר. ניתן להניח שההחלטה תסייע רבות לאלה שהגישו בקשות לרישום סימני מסחר, אך סורבו מן הטעם שאין הסימן כשיר לרישום, בנסיבות דומות – והיא בוודאי תקל על יוצרים ומבצעים נוספים לתבוע הגנה מכוח דיני סימני המסחר על סימנים שהפכו מזוהים עמם.

 

מאה אחוז

 

באופן מסוים, ההחלטה מחזקת את מעמדם של סלבריטאים, משפיעני רשת, פוליטיקאים ועוד, כיוון שלאלה יש קהל רחב ביותר ויכולת להעביר מסרים פשוטים בזמן קצר, וכך להפוך ביטוי פשוט לסימן מסחר שיוכל בהמשך להיות מודפס ומשוכפל, והם יאחזו בזכויות עליו. האדם הפשוט, גם אם ימציא ביטוי כזה או אחר, יתקשה לרשום אותו כסימן מסחרי כיוון שלא יוכל להשפיע על קהל רחב כל-כך, וליצור זיקה ברורה בינו לבין הביטוי. ליזו, כאמור, לא הייתה היוצרת של הביטוי "100% THAT B*TCH", אך היא זו שהצליחה לקבל הגנה עליו. סביר להניח שאם ההוגה המקורית של הביטוי, מינה ליונס ((Mina Lioness, שמחזיקה בקהל עוקבים קטן בהרבה מלליזו, הייתה מנסה לרשום את אותו ביטוי כסימן מסחר – היא הייתה נתקלת בסירוב מצד הערכאות לרישומו. באופן זה, עלולה ההחלטה לייצר פער בין זהות מבקש הרישום ביחס להגנה שתינתן לאותו הסימן בדיוק, ואולי ליצור שיתופי פעולה יצירתיים בין אנשים מן היישוב לכאלה שמעמדם יקנה להם הגנה.

 

בישראל, ככל הידוע, לא נרשם עדיין סימן מסחרי על ביטוי משיר, והדין עדיין לא נדרש לנושא. אולם, עלייתם של כוכבי רשת כמו אמנים, משפיענים, יוטיוברים ועוד, עשויה בקרוב להביא שאלות כאלה לבחינה של הערכאות השיפוטיות בטריטוריות שונות, ולרבות של רשם הפטנטים, המדגמים, וסימני המסחר בישראל. מכיוון שלרוב יש לדינים מסוג זה נטייה "להתיישר" בשיטות משפט דומות, קיימת ציפייה לגיטימית כי בחלוף הזמן תיווצר אחידות, ולו מסוימת, בין אותן שיטות, גם ביחס להחלטה זו. ייתכן שהפסיקה של ה-TTAB עוד תעבור גלגולים נוספים, אבל אם תהפוך חלוטה, תהיה לה, ככל הנראה, השפעה גם על השדה המשפטי בישראל.

 

לשם הדוגמה, ניתן בהחלט לדמיין שהזמרת אנה זק, שהוציאה (בין היתר) את השיר "לך לישון" בתחילת שנת 2022, תגיש בקשה, שאף תתקבל, לרישום הביטוי "בוא תראה מה פספסת" – הלקוח מהפזמון של אותו שיר, שהיה המושמע ביותר בתחנת גלגל"צ באותה שנה – כסימן מסחר; זאת, מן הטעם שלמרות שהביטוי הוא לכאורה גנרי, והוא לא זכה לייחוד כלשהו קודם לפרסום השיר, הוא הפך בשנה האחרונה לכזה המזוהה במיוחד עם זק, ולכזה שהוא בעל אופי מבחין, באופן המכשיר את רישומו בפנקס ואת ההגנה הקניינית עליו.

 

שתי מערכות

 

חשוב עוד לעמוד על כך שמתן הגנה על חלקים משירים באמצעות דיני סימני המסחר, כפי שקבעה ה-TTAB בעניינה של ליזו, יוצר מעין "פריצה" של הגבולות הקיימים בין דיני זכויות היוצרים לדיני סימני המסחר, או לכל הפחות ערבוב מסוים ביניהם. הסיבה לכך היא שבאופן מסורתי, דיני זכויות היוצרים הם שהגנו על יצירות ספרותיות, ובכלל זה שירים, ולא דיני סימני המסחר. פסיקת ה-TTAB עלולה לייצר התנגשות וחוסר ודאות בכל אשר ליחס בין שתי מערכות הדינים, באופן שככל הנראה יוביל להתייחסות של הערכאות השיפוטיות לכך.

 

***

 

משרד ברנע ג'פה לנדה עומד לשירותכם בכל שאלה בענייני קניין רוחני, סימנים מסחריים והפרות של אלה.

 

רן כרמי הוא עו"ד במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.