© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

מתווה זמני של הליך חדלות פירעון נוכח מגפת הקורונה

עדכון: מאז פרסום מאמר זה (11.2.2021), עבר התיקון המוצע בקריאה שלישית בכנסת. התיקון ייכנס לתוקפו כהוראת שעה החל מיום 18.3.2021 ועד ליום 17.3.2022.

 

מגפת הקורונה גרמה לפגיעה כלכלית קשה ורחבת היקף לפעילותם של עסקים ומשקי בית רבים בישראל. לפי הממונה על הליכי חדלות פירעון, בשנת 2020 הייתה עלייה של כ-41% במספר הבקשות לכניסה להליכי חדלות פירעון משנה קודמת. נוכח נתון זה, מעריכים במשרד המשפטים כי פנינו ל'מבול' של בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון בשנת 2021.

 

הערכה זו, יחד עם ההבנה כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במתכונתו הנוכחית אינו נועד לתת מענה לכמות כה גדולה של בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון בזמן נתון, הובילה להבנה במשרד המשפטים כי יש צורך לייצר מתווה נוסף לחוק חדלות פירעון.

 

ואכן, ובכדי לענות על פערים אלו, פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לתיקון חוק חדלות פירעון באופן זמני, במסגרת הוראת שעה. המטרה – "ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב או להליכי חדלות פירעון כתוצאה מהמשבר אליו נקלע המשק, ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה. זאת, על ידי עיכוב האפשרות של נושים לפתוח בהליכי חדלות פירעון ועל ידי עידוד החייבים לפנות להליכים של הסדר חוב".

 

 

התיקון המוצע לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

 

במסגרת התיקון מוצע בין היתר להוסיף פרק חדש לחוק חדלות פירעון, אשר יעסוק בעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב. זאת ללא צורך במתן צו פתיחת הליכים ומינוי בעל תפקיד על נכסי החייב (אלא רק בעל תפקיד מלווה). כלומר, ניתן יהיה להורות על עיכוב הליכים משפטיים באופן "אוטומטי" כנגד חייב בהליך מקוצר. ההליך המקוצר יאפשר לחייבים שנפגעו כתוצאה מהקורונה, זמן חסד והתארגנות בכדי שיוכלו להגיע להסדר עם נושיהם.

 

מתן עיכוב הליכים כנגד חייב, מונע מהנושים את היכולת לפעול בהליכים משפטיים כנגדו בבית המשפט ובהליכי גבייה בהוצאה לפועל. מטרת עיכוב ההליכים, שיינתן לתקופה קצובה ומוגבלת, היא לאפשר לחייב להגיע להסדר שעניינו שינוי בתנאי פירעון החוב אותו צבר. זאת כאשר רובו של ההליך ינוהל מחוץ לכותלי בית המשפט. נציין, כי החוק במתכונתו (לפי החוק המוצע) מאפשר עיכוב הליכים רק עם קבלת צו לפתיחת הליכים. כיום חייב אשר מנסה להגיע להסדר עם נושיו, ולא ניתן כנגדו צו לפתיחת הליכים (וכמובן שלא הוגשה בקשה לכך), אינו  "נהנה" מהקפאת ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

התיקון המוצע לחוק מהווה שינוי מהותי וחשוב, אשר יאפשר מסלול זול ופשוט יותר מהמסלול "הרגיל" של צו פתיחת הליכים. בנוסף, מסלול זה יכול גם למנוע את השמדת הערך האינהרנטית הנלווית בעצם הכניסה להליכי חדלות פירעון. זאת, שכן כיום, ההשלכה של כניסה להליך חדלות פירעון על חייב היא משמעותית. זאת בין היתר, בשל העובדה כי עם קבלת הצו ממונה נאמן אשר אחראי על ניהול נכסי קופה הנשייה ותפקידו הוא להגן על האינטרסים של הנושים השונים; ובשל הגבלות שונות המוטלות על החייב היחיד כמו למשל צו עיכוב יציאה מן הארץ, כינוס נכסים (שיהוו את קופת הנשייה ממנה יפרעו הנושים), הגבלה על ביצוע פעולות בנכסים וכספים, ועוד.

 

לדעתנו מדובר בהצעה מבורכת, שיכולה לאפשר לעסקים ומשקי בית "מרחב נשימה" עד לסיום משבר נגיף הקורונה. 

 

להצעת החוק הקליקו כאן

 

****

עורכי הדין במשרדנו מלווים חברות שונות בהליכי חדלות פרעון ועומדים לרשותכם בכל שאלה בנושא.

 

תגיות: חדלות פרעון