עדכוני לקוחות \  משפט בינלאומי

בשנים האחרונות עבודה מרחוק בין מדינות הפכה לנפוצה הרבה יותר. עובדים רבים מבצעים את עבודתם ממדינה אחרת, לעיתים באופן זמני ולעיתים לטווח ארוך. מצב זה מעלה שאלה מרכזית בדיני המס הבינלאומיים: האם פעילות של עובד שעובד מהבית במדינה אחרת עלולה ליצור מוסד קבע (Permanent” Establishment – PE ") עבור החברה במדינה זו. בנובמבר 2025 עדכן ארגון ה-OECD את הפרשנות למודל אמנת המס (OECD Model Tax Convention) כדי להתמודד עם פרקטיקות עסקיות עכשוויות במציאות של היום.

בסוף ינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המבקש להסדיר את תחולת הדין הישראלי על עוסקים זרים המכוונים את פעילותם ללקוחות בישראל. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המגמה המסתמנת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולקבוע כללים ברורים שלפיהם יחולו הוראות דין ישראליות קוגנטיות גם על תאגידים שמרכז פעילותם מחוץ לישראל, כאשר פעילותם מופנית בפועל לשוק הישראלי.

נשיא ארצות-הברית הודיע לאחרונה על הטלת מכסים חדשים בשיעור של 25% עד 100% על תרופות, משאיות, ריהוט וארונות אמבטיה. המהלך מטלטל את השווקים וצפוי להשפיע על עלויות הובלה, תעשיית הרהיטים ויחסי הסחר עם שותפות סחר שונות, ואף עלול להשפיע על חברות ישראליות בתחומים שונים.

בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית קבע לאחרונה כי מרבית המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ במסגרת מלחמות הסחר – אינם חוקיים. עם זאת נקבע, כי לעת עתה המכסים יישארו בתוקף. מדובר בפסק דין דרמטי, בעל פוטנציאל להשפעה נרחבת על הכלכלה האמריקאית והעולמית, ואף על מבנה סמכויות השלטון הפדרלי.

לאחר שהחליט משרד הכלכלה, בחודש מאי, להטיל ערובה זמנית על יבוא אלומיניום מסין, יבואני האלומיניום כבר הפחיתו את ההזמנות מסין ב-50%. זאת, במקביל לכך שהשוק הטורקי נחסם לישראלים כמעט לחלוטין.

ביולי 2025 נציבות התחרות האירופית הטילה קנס של 489,000 אירו על חברת Alchem International Pvt. Ltd. ועל חברת הבת שלה בהונג קונג, בגין מעורבות בקרטל בתחום החומר הפעיל לייצור תרופה שנועדה לטפל בהתכווצויות. ייחודיוּת הפרשה נעוצה בעובדה שהעבירה התחרותית נעשתה ביחס לחומר הפעיל של התכשיר הרפואי, להבדיל מן התכשיר הרפואי עצמו.

ב-31 ביולי 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי הקובע את שיעור המכסים על היבוא לארצות הברית החל מה-7 באוגוסט.

לראשונה, הוטלו סנקציות על חברה זרה בגין אי-עמידה בהתחייבויות לרכש גומלין בישראל. מדובר בחברת DAQO הסינית, אשר נאסר עליה להשתתף במכרזים ממשלתיים בישראל במשך שנתיים. זאת, כאשר תקופת ההדרה המרבית הקבועה בחוק היא חמש שנים.

בישראל קיים פיקוח על השקעות של גורמים זרים – ובמיוחד כאלה המייצגים מדינות זרות – בתשתיות ובשירותים חיוניים. פיקוח זה, שמכונה בשיח הבינלאומי FDI (Foreign Direct Investments), נועד בעיקרו להבטיח את ביטחון המדינה.

בתחילת חודש מאי 2025 פסק בית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה כי חברת NSO הישראלית תשלם 168 מיליון דולר ל -WhatsApp  שבבעלות מטא (הבעלים של פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ועוד). מדובר בפסק דין תקדימי שמעורר שאלות עקרוניות בנוגע לסמכות שיפוט אמריקאית כלפי חברות זרות, ביניהן חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית, ולרגולציה על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות.