חדשות ועדכונים /  רגולציה פיננסית

משרדנו מארח היום יחד עם איגוד היועצים המשפטיים סמינר בנושא בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. טל כהן, מנכ"ל Compass Blockchain Solutions יעניק את הכלים הבסיסים וידבר על המושגים שחשוב להכיר. מיקי ברנע ידבר על בלוקצ'יין וחוזים חכמים, ד"ר צבי גבאי ירצה על האתגרים הרגולטורים החדשים בתחום.

משרדנו מארח היום כנס בנושא ICOs ומטבעות דיגיטליים. ד"ר צבי גבאי ירצה על רגולציית מטבעות דיגיטליים בארץ ובעולם ועו"ד הראל פרלמוטר ירצה על מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים ועמדת רשות המסים.

בעקבות הצעת החוק שיזמה הרשות לניירות ערך ואושרה בכנסת האוסרת על מסחר באופציות בינאריות בזירת סוחר, הגישה חברת יוקום ובעל השליטה בה יוסף הרצוג, באמצעות עוה"ד זוהר לנדה, אייל נחשון ומורן ביקל ממשרדנו, בג"ץ נגד החוק.

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו, במאמר ל- Financial Magnets על גישת רשות ניירות ערך לגבי הנפקות מטבע ראשוניות ומטבעות דיגיטליים בהשוואה לתחומי שיפוט אחרים.

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו, בראיונות שונים לתקשורת בעקבות דבריו של יו"ר הרשות לני"ע כי חברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין לא יוכנסו למדדי הבורסה עד שתמצא מסגרת רגולטורית מתאימה. לדברי צבי יש להבחין בין הכללת חברות העוסקות במסחר והשקעה במטבעות וירטואלים במדדי הבורסה לבין האפשרות כי חברות כאלה ייסחרו בבורסה.

ועדת האכיפה המנהלית דחתה תביעה מנהלית, שהוגשה על ידי רשות ניירות ערך, כנגד מנהל התיקים רן אמיתי על כך שעשה שימוש במידע פנים על עסקה בחברת הביוטכנולוגיה קומפיוג'ן. את רן אמיתי ואת חברת כרמים ייצגו עו"ד צבי גבאי ועו"ד ספיר מלול.

ישראלית, מנכ"לית חברה הפועלת בתחום האופציות הבינאריות, נעצרה על ידי חוקרי הרשות הפדראלית בארה"ב בחשד לביצוע הונאה אלקטרונית. ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו, המייצג את החברה בענין התראיין לדה מרקר בנושא ומסר כי מדובר בשלב מוקדם יחסית בהליך המשפטי וטרם הוגש כתב אישום.

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון, ישתתף היום בפורום המקצועי של EY למניעת מעילות והונאות. צבי ידון בשאלה כיצד עובדים הארגון יכולים לקחת חלק פעיל באכיפה פנימית.  

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במאמר דעה בדה מרקר העוסק בפיקוח על המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, לא תהיה ברירה אלא לבנות מודל רגולציה ייחודי, המתאים למאפיינים של המכשירים הפיננסיים החדשים.

 רשות ניירות ערך בארה"ב הגישה באחרונה כתב תביעה לבית משפט אמריקאי נגד אזרח ישראלי ואזרח ארצות הברית בגין שימוש במידע פנים לרכישת מניות ואופציות בחברת מובילאיי. בכתב התביעה נטען בין היתר, כי מייסדי מובילאיי הם אלו שמסרו את המידע על עסקת הענק הנרקמת בין אינטל למובילאיי. ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו התראיין לדה מרקר והסביר על ההבדלים בין הליך האכיפה בארץ לארה"ב, וכן על היחס בין אכיפה אזרחית על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית ואכיפה פלילית על ידי התביעה הפדרלית.  

עו"ד דניאל ישראלי ממחלקת שוק ההון במשרדנו התראיין לדה מרקר בעקבות ההודעה של הבנק המרכזי בסינגפור כי כל הנפקה של מטבעות וירטואלים (ICO) תבוצע תחת הפיקוח של הבנק המרכזי. דניאל ציין, כי סינגפור שימשה עד היום יעד נוח להנפקה של מטבעות וירטואליים ולכן החלטה זו של הבנק המרכזי בסינגפור תשנה את כללי המשחק בתחום.

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרדנו, התראיין לתכנית הרדיו "צבע הכסף" של תאגיד השידור הציבורי, בעקבות החקירה של ראשי בזק והסביר כיצד מתנהלת חקירה של רשות ני"ע. (החל מדקה 12.06)

מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.   מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".   "מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.   במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.