הנציבות האירופאית מחמירה את האכיפה בתחום הקרטלים: הפעם על חברת Alchem

ביולי 2025 נציבות התחרות האירופית הטילה קנס של 489,000 אירו על חברת Alchem International Pvt. Ltd. ועל חברת הבת שלה בהונג קונג, בגין מעורבות בקרטל בתחום החומר הפעיל לייצור תרופה שנועדה לטפל בהתכווצויות. ייחודיוּת הפרשה נעוצה בעובדה שהעבירה התחרותית נעשתה ביחס לחומר הפעיל של התכשיר הרפואי, להבדיל מן התכשיר הרפואי עצמו.

פרטי פרשת הקרטל של Alchem

הפרת דיני התחרות מצד Alchem נמשכה מעל ל-12 שנים -בין 2005 ל-2018 – וכללה תיאום מחירים, הקצאת לקוחות, ושיתוף מידע רגיש בין יצרנים באזורים שונים של האיחוד האירופי בין מספר תרופות חברות, חברי הקרטל. ההפרות בוצעו בשווקים שונים ברחבי אירופה, ולעיתים מול גופי רכש ציבוריים, באופן שיצר סיכון מובנה לפגיעה באספקה סדירה של התרופה לצרכנים ולמערכות הבריאות. החומר הפעיל, כלומר הרכיב בתרופה שאחראי על ההשפעה הרפואית שלה, שעמד במרכז אותה פרשה היה SNBB (N-Butylbromide Scopolamine/Hyoscine) בתרופה Buscopan, שנועדה לטפל בעוויתות ובהתכווצויות במערכת העיכול.

בסוף שנת 2023, נחתם הסדר בין הנציבות האירופאית לבין חברות אחרות באותו קרטל – חברות התרופות Alkaloids of Australia, Alkaloids Corporation, Boehringer, Linnea, ו-Transo-Pharm, ששילמו  יחד קנס כולל בגובה של 13.4 מיליון אירו בגין מעורבותן בקרטל. חברה נוספת, C2 PHARMA, שהייתה חלק מהקרטל, לא נקנסה בעקבות בעקבות העובדה שחשפה את הקרטל במסגרת תכנית החסינות שהפעילה הנציבות.

בניגוד אליהן, Alchem סירבה להגיע להסדר כלשהו עם הנציבות, ובחרה להמשיך בהליך שנפתח מולה. בסיומו, הגיעה הנציבות למסקנה כי Alchem הייתה שותפה פעילה בקרטל, ועל-כן קנסה אותה בסכום של 489,000 אירו.

הקנס שהוטל על Alchem אמנם נמוך יחסית לקנסות שהוטלו על המשתתפים האחרים, אך הוא לוקח בחשבון את גודל פעילותה הקטנה יחסית ליתר המשתתפות בקרטל, ומנגד – גם את חוסר שיתוף הפעולה שלה. יחד עם זאת, במסגרת ההליך שנפתח נגדה, Alchem גם הוציאה הוצאות ניהוליות ומשפטיות מתמשכות.

הרחבת תחום האכיפה

הנציבות הדגישה כי מדובר בהתרחבות משמעותית של תחום האכיפה – גם שווקים המצויים ב”מעלה שרשרת האספקה”, כמו זה של החומר הפעיל SNBB, נמצאים תחת פיקוח הדוק של הנציבות. במילים אחרות, הנציבות לא מתמקדת רק בשווקים של המוצרים הסופיים עצמם, שנרכשים על-ידי הצרכנים הסופיים (במקרה זה – המטופלים, צרכני התרופה) שבהם לרוב מתרחשות העבירות ההגבליות, אלא גם בשווקים של מוצרים או רכיבים המהווים חלק מן המוצר הסופי.

הנציבות הבהירה כי פעילות אנטי-תחרותית במעלה השרשרת עלולה לסכן את נגישות התרופות עבור הציבור.

משמעות ההחלטה והמלצות ליישום

החלטת הנציבות אמנם מהווה ענישה בעוצמה נמוכה יחסית (בהשוואה לקנסות מצטברים של מעל 13 מיליון אירו שהוטלו על כלל החברות שהשתתפו בקרטל), אך מעבירה מסר חד וברור: גם שחקנים קטנים יחסית, לרבות ספקי חומר פעיל בתכשירים רפואיים, נחשבים לגורמים משמעותיים בתחרות הגלובלית, וגם עליהם חל האיסור לבצע עבירות הפוגעות בתחרות. עבירות כאמור עשויות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת, שעלולות גם להוביל לתביעות אזרחיות לקבלת פיצויים בסכומים גבוהים, שכן החלטת הנציבות מהווה ראיה מחייבת בבתי-משפט במדינות החברות.

מקרה זה מהווה תמרור אזהרה בוהק לכל הגורמים בשרשרת האספקה, כולל ספקי חומרים פעילים, יבואנים, מפיצים, ויצרני תרופות גנריות – המבהיר שהתנהלות תחרותית אסורה עלולה לחשוף את המשתתפים בה לאחריות משפטית משמעותית, הן מינהלית והן אזרחית.

תמרור אזהרה זה רלוונטי מאוד גם ליצרנים ישראליים, שיש להם נוכחות אירופאית ומוכרים סחורות לשוק האירופאי – אף אם בסכומים שאינם משמעותיים, שכן גם עליהם להיזהר ולהישמר ממעורבות בעבירות הגבליות הפוגעות בתחרות ובצרכנים. בהתאם, מצופה מהם להבין היטב את איסורי הליבה החלים עליהם, ועל הפעילות המסחרית שלהם במישורים התחרותיים.

***

פרופ’ עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי וביטחון לאומי במשרד.

ד”ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד.