עדכוני לקוחות

סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.

ביום חמישי, רגע לפני רדת המסך על שנת 2015, פורסם ברשומות החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית. החוק הוא תוצאה של יישום המלצות הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח והוא כולל שלושה נושאים עיקריים: הסדרה לראשונה של תחום מימון ההמונים בישראל, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.

למדינת ישראל שתי שפות רשמיות – עברית וערבית. כתוצאה מכך, קבע רשם החברות בשנים האחרונות כי על כל מסמך המוגש לרשם להיות באחת משתי השפות הרשמיות, ובמקרה ומוגש מסמך בשפה האנגלית, הגשתו תדחה. מדובר במסמכי ייסוד, כגון תקנון של חברה ישראלית ואגרות חוב בנוגע לשעבוד נכסים של חברה ישראלית.

כחלק מהמגמה העולמית למציאת תחליפי אנרגיה ועידוד הקמת פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, פרסמה מדינת ישראל בשנים האחרונות מספר מכרזים משמעותיים במטרה להשיג פיתוח בר קיימא של מקורות אנרגיה נקיים יותר. מבין המכרזים, ניתן למנות שני מכרזים נפרדים להקמה והפעלה של שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות (Plot A ו-Plot B) באזור קיבוץ אשלים בדרום הארץ, את הפרויקט אגירה שאובה בגלבוע.

בין Mylan N.V, חברה ציבורית זרה אשר מניותיה נסחרות בנאסד"ק, לבין Perigo Company Plc. , חברה זרה שמניותיה רשומות למסחר בבורסת New York Stock Exchange ובבורסה לניירות ערך בתל אביב התנהלו מגעים לעסקה במסגרתה תרכוש מיילן את מניותיה של פריגו. לאחר שמגעים אלה לא צלחו, הודיעה מיילן בארה"ב על התחייבותה לפרסם הצעת רכש למניותיה של פריגו וזאת חרף התנגדותו של דירקטוריון פריגו להצעה (Hostile Takeover).

פריגו מצידה, ביקשה להתגונן בפני ההצעה בין היתר באמצעות קבלת צו מניעה זמני מבית משפט בישראל בטענה כי הצעתה של מיילן נעשתה שלא כדין.

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם –  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות).

הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.

התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.

מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים. 

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.

בחלוף שנה מכניסת צו ההרחבה בדבר עידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות וקליטתם במקומות עבודה לתוקף – על כל מעסיק המעסיק למעלה מ- 100 עובדים למנות אחראי מטעמו אשר יפעל לכך שיהיה ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בקרב עובדיו.

על מנת לקדם את תעשיית הטכנולוגיה והביומד ולהפוך את הבורסה הישראלית לאלטרנטיבה ראויה לגיוסי הון של חברות אלו, הוקמה וועדה מיוחדת לבחינת התמריצים האפשריים בתחום המיסוי.

שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן פסק דין המאפשר לחברות יזמיות לגייס מימון ללא תשקיף – הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. בית המשפט העליון פסק כי הסכמי הלוואה שהציע יזם למשקיעים מן הציבור מהווים ניירות ערך ולפיכך מחייבים פרסום תשקיף בהתאם להוראות חוק ניירות ערך.

כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).

התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.

כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים. במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה.

בהתאם לציפיות רשות המיסים החליטה להאריך את תוקף הוראת השעה בדבר גילוי מרצון אנונימי.

רשות המיסים הודיעה כי הוראת השעה בדבר גילוי מרצון שהיתה אמורה לפוג ביום 6 בספטמבר 2015, מוארכת.

הוראת השעה פורסמה לפני כשנה ובמסגרתה ההליך האנונימי הוגבל לשנה ואילו ההליך הרגיל הוגבל עד ל 31.12.2016.

בשנה האחרונה הוגשו 3290 בקשות, כ 60% מהן אנונימיות. לאור הצלחה זו הוחלט לאריך את משך הזמן של הוראת השעה.

פרטים נוספים באשר למועדים יפורסמו בהמשך.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות).

החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46.

בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו – ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה.

להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.

התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל.

לפני כשבועיים ניתנה החלטה על-ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו המבהירה כי הצעה של ניירות ערך של חברה זרה בישראל כפופה להוראות חוק ניירות ערך, זאת גם כאשר בהסכם ההשקעה נכללת תניית דין ושיפוט זר.

לאחרונה דן בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שביקשה להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים להטיל מס ערך מוסף על תאגידים בינלאומיים כגון גוגל ופייסבוק, לגביהם נטען שהם מספקים שירותים ומוכרים סחורות בישראל דרך רשת האינטרנט, וזאת מבלי שהם נדרשים לשלם מע"מ דבר שנותן להם יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים ישראליים.

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה לאחרונה גילוי דעת, המרחיב את הרגולציה התחרותית כבר לשלב בדיקות הנאותות הנערכות אגב משא ומתן לקראת התקשרות בעסקה.
כחלק ממגמה בינלאומית, מגבירה רשות ההגבלים הישראלית את התערבותה לשלב המשא ומתן לקראת ביצוע עסקאות בין מתחרים.