עדכוני לקוחות

בשבועות האחרונים הודיעה רשות התחרות על שני הליכי אכיפה חדשים בתחום הייבוא המקביל, בעניינן של קרסו מוטורס וסאני תקשורת. הליכים אלה מצטרפים למגמת האכיפה הגוברת של הרשות בתחום עם חשיפה פוטנציאלית של חברות ישראליות לעיצומים כספיים גבוהים בסך של עשרות מיליוני שקלים.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה את הגרסה הסופית של גילוי דעתה בנושא מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO): למרות שמדובר מבחינה פורמלית ב"גילוי דעת" בלבד ולא בהנחיה מחייבת, למסמך צפויה להיות השפעה מעשית ומשמעותית על אופן הפיקוח והאכיפה של הרשות מכאן ואילך.

הרפורמה החדשה נועדה להרחיב את אפשרויות הפעולה של יבואנים, יצרנים ומשווקים בישראל. עם זאת, אין מדובר בהקלה גורפת, שכן תחולת המסלול החדש כפופה לתנאים, לחריגים ולדרישות תיעוד, ואינה מייתרת את הצורך בעמידה בדין הישראלי. עבור עסקים, המשמעות היא כי יש להיערך מראש, לבחון אילו מוצרים עשויים להיכלל במסלול החדש, אילו מסמכים יידרשו ועוד.

מאגר נתוני אשראי לתאגידים צפוי להשפיע באופן משמעותי על שוק האשראי העסקי בישראל, ולהרחיב את בסיס המידע שישמש נותני אשראי לצורך הערכת סיכונים, חיתום וקבלת החלטות אשראי. לצד הפוטנציאל להגברת התחרות ולשיפור הנגישות לאשראי, המהלך צפוי להציב גם אתגרי היערכות רגולטוריים ותפעוליים עבור גופים פיננסיים וגופים נוספים, שעשויים להידרש לדווח למאגר או להסתמך על המידע שייאסף בו.

• נגישות המידע האישי לציבור לא מכשירה שימוש באימון בינה מלאכותית: בהנחיות 03/2026, שפורסמו להערות הציבור ב-7 ביולי 2026, המועצה האירופית להגנת המידע (EDPB) מבהירה כי העובדה שמידע אישי זמין לציבור באופן מקוון אינה מתירה, כשלעצמה, את איסופו ושימוש חוזר בו לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית תחת ה-GDPR.

משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו ביום 29.6.2026 תזכיר חוק להערות הציבור עד ליום 20.7.2026,שיקבע לראשונה בישראל מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית למנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins).

רשות התאגידים הודיעה על כך שבתקופה הקרובה תחל פעילות פיקוח ייעודית בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, במטרה לוודא כי גופים אלה פועלים בשקיפות, באובייקטיביות ובנאמנות לטובת התאגיד, תוך מניעת מצבים של ניגוד עניינים או השפעה בלתי ראויה הנובעת מקשרי משפחה.

בית המשפט המחוזי הטיל אחריות אישית, ביחד ולחוד, על הדירקטורים של החברה הנתבעת בגין הפרת סימן מסחר – וזאת מבלי להרים את מסך ההתאגדות. חשיבותו המרכזית של פסק-הדין דווקא נעוצה בהחלטה להטיל אחריות אישית על מנהלי החברה בשל אותן הפרות – מבלי להרים את מסך ההתאגדות.

בתקופה האחרונה אנו עדים לגל אכיפה צרכנית מתגבר, כשהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מחילה סטנדרט ציות גבוה על מגוון רחב של עסקים, גדולים כקטנים. הכלי המרכזי בידי הרשות הוא העיצום הכספי המנהלי, שסכומו עלול לטפס במהירות למיליוני שקלים. אחת השאלות שנותרה עמומה במשך שנים הייתה כיצד בדיוק נספרות ההפרות המרכיבות את העיצום? ובמילים אחרות, מתי מעשה שגוי אחד של העוסק "מתרבה" לכדי הפרות רבות? פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כלל אחיד וברור בנושא.

בפברואר 2026 קבע בית המשפט המחוזי (ועדת ערר) כי בנסיבות מסוימות, זכיית יזמים במכרזי "מחיר למשתכן" והתקשרותם בהסכם עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אינן מהוות "רכישת זכות במקרקעין" לצורך מס רכישה. לאחרונה הגישה רשות המיסים ערעור לבית המשפט העליון בבקשה להפוך את החלטת ועדת הערר. להכרעה עשויה להיות השפעה רחבה על כלל הגורמים המעורבים בתכנית "מחיר למשתכן".

לראשונה, הורה הממשל האמריקאי לחברת אנתרופיק להשעות את הגישה למודלי הבינה המלאכותית המתקדמים שלה עבור אזרחים זרים, מכוח סמכויות פיקוח על ייצוא מטעמי ביטחון לאומי.

בהמשך לרפורמת החקיקה האירופית בתחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית (Omnibus), פרסמה הנציבות האירופית טיוטת הנחיות לסיווג מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה. לסיווג זה עשויות להיות השלכות משפטיות, תפעוליות ופיננסיות משמעותיות עבור חברות בישראל.

בית המשפט המחוזי הרשיע חלק ניכר מהנאשמים בפרשת "קרטל המחשוב", במסגרת אחד מההליכים הפליליים המרכזיים שנוהלו בשנים האחרונות בתחום דיני התחרות. בצד ההרשעות, זיכה בית המשפט את חיים שוחט (שיוצג על ידי משרדנו) ואת חברת מטריקס מאחד האישומים, לאחר שנקבע כי לא הוכחה ברף הפלילי ההבנה האסורה הנדרשת לצורך הרשעה בקרטל. הכרעת הדין מעניקה משקל משמעותי למאמצי ציות ואכיפה פנימית שנקטה מטריקס עוד לפני פתיחת החקירה, לרבות נהלים, הדרכות ותיעוד.

התקנת "רובוט" למסחר אלגוריתמי והגדרת מאפייניו אינה "שירות טכנולוגי" אלא עשויה להיחשב כניהול תיקי השקעות הטעון רישיון, משום ששיקול הדעת המהותי (בחירת הזירה, גודל העסקה, יעדי רווח והפסד וניהול הסיכונים) נותר בפועל בידי נותן השירות, גם כשהחשבון והכסף על שם הלקוח.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה שדן בתביעת מייסד, בעל מניות ומנכל לשעבר בחברה טכנולוגית שנרכשה על ידי פייסבוק, מצטרף למגמת פסיקה עקבית המייחסת חשיבות לניהול הליך פיטורים ענייני, אמיתי ומבוסס, תוך התאמה בין הנימוקים המוצגים בהליך לבין המציאות בפועל, כך שאלו ישקפו את הטעמים האמיתיים העומדים בבסיס ההחלטה. חשיבות זו מתחדדת כאשר מדובר בעובד בכיר שנקלט בארגון הרוכש בעקבות עסקת רכישה, ובנסיבות שבהן אופן שילובו בתפקיד וההזדמנות שניתנה לו להוכיח את כישוריו עומדים במוקד המחלוקת.

לאחרונה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי חלה על מעסיק חובה עצמאית למנוע ולטפל בהטרדה מינית שחווה עובד במקום העבודה מצד לקוחות, מטופלים או צדדים שלישיים. זאת, מכוח חובת תום הלב המוגברת החלה ביחסי עבודה.

האיחוד האירופי פרסם כי הושגו הסכמות בנוגע לשינויים מהותיים הצפויים לחול בחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI ACT). השינויים גובשו במסגרת הצעת חקיקה נרחבת (digital omnibus package ) שנועדה לפשט את הרגולציה על מידע ולהגביר את התחרותיות בתחום הבינה המלאכותית.

בית המשפט המחוזי קובע לראשונה כי ניתן להכיר ברווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) גם כאשר לחברה קיימת יתרת הפסדים צבורים, וזאת כל עוד הרווחים נצברו בתקופת ההחזקה ותרמו בפועל לצמצום ההפסד הצבור – אף אם לא נוצרו עודפים חיוביים.

רשות ניירות ערך פרסמה טיוטת הוראה חדשה להערות הציבור, שתסדיר באופן מקיף את פעילותם של בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות במתן שירות חד-פעמי וכן במתן שירות ביחס לנכסים אלטרנטיביים. ההוראה החדשה, נועדה לצמצם פערי מידע ופוטנציאל לניגודי עניינים שזוהו בביקורות הרשות, ובחלק מהמקרים אף הובילו להליכי אכיפה. הערות הציבור יתקבלו עד ליום 29 במאי 2026.

הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) פרסמה ביום 15.4.26 נייר עמדה המתווה קווים מנחים לשימוש בבינה מלאכותית במערכת הבריאות. על פניו, המסמך מופנה לרופאים ולמוסדות רפואיים, אך בפועל הוא טומן בחובו השלכות משמעותיות שעתידות להכתיב את כללי המשחק לחברות HealthTech ו-MedTech. יש להניח כי גם המוסדות הרפואיים יידרשו להתאים את פעילותם לעקרונות אלו, מה שישפיע ישירות על דרישותיהם מספקי הטכנולוגיה.