עדכוני לקוחות / עמותות

עמותות וחל"צים יוכלו לחרוג ממטרותיהן המאושרות על מנת להשתתף במאמצי הסיוע לנפגעי המלחמה ללא צורך בהגשת בקשה לשינוי מטרות. זאת, בהתאם להנחיות חדשות של רשמת העמותות וההקדשים.

בית המשפט קבע כי במקרה של מכירת נכס מקרקעין ע"י מלכ"ר, די שהתמורה מהמכירה תשמש למטרות הציבוריות שהוגדרו בחוק, כדי שהמלכ"ר יקבל פטור מהיטל השבחה.

על אף הליקויים חמורים שנמצאו בעמותת משפחה חדשה, קיבל בית המשפט פשרה אשר הושגה לאור העובדה שמתן צו פירוק לעמותה עלול להשפיע על  האנשים שנעזרים בשירותיה.

לאחרונה השיק האתר 'גיידסטאר ישראל', המספק מידע אודות עמותות ומלכר"ים ממשק חדש ומשמעותי לעדכון עצמי של פרטי עמותות וחברות לתועלת הציבור. השדרוג נעשה כחלק מתוך מערך הייעול הנרחב של משרד המשפטים, הכולל מעבר לביצוע פעולות באמצעות המערכת המקוונת.

עד היום, לא התאפשר למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח, דוגמת עמותות וחברות לתועלת הציבור) שאינם מחזיקים באישור ניהול תקין, להתקשר עם גורמי ממשלה. זאת, בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2001.

אישור ניהול תקין, הוא אישור הניתן לעמותות ולחל"צ על ידי רשם העמותות וההקדשות, לאחר קבלת דיווח שנתי מהעמותה/החל"צ (בהתאם לדרישות הדין והנחיות הרשם), והוא תקף למשך שנה (או למשך שנתיים, עבור עמותות וחל"צ העמודות בקריטריונים מסוימים).

לאחרונה קבע בג"צ כי ועדת הכספים של הכנסת אינה מוסמכת להפעיל שיקול דעת רחב בבואה להעניק הכרה למוסדות ללא כוונת רווח על-פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ולמעשה, אישורה של הוועדה נדרש בהיבט פיקוחי בלבד.

בפסק דין שניתן בימים האחרונים פסק בית המשפט המחוזי כי בניגוד לעמדת רשות המסים, עמותת קרן עזריאלי, המחזיקה כ-5.69% ממניותיה של קבוצת עזריאלי בע"מ, תהא פטורה מתשלום עשרות מיליוני שקלים של מיסים על הדיבידנדים המתקבלים אצלה מדי שנה כתוצאה מהחזקתה במניות החברה הציבורית – מניות אשר הועברו לקרן בתרומה ממר דוד עזריאלי ז"ל לפני פטירתו.

לפני מספר ימים יצאה לדרך הפעימה השנייה של צעדי הסיוע לטובת עמותות וחברות לתועלת הציבור. בהשוואה לפעימה הראשונה – הורחב התנאי של גובה מחזור ההכנסות של ארגון על מנת שיהיה זכאי למענק והורחבו תקופת הפגיעה הנבחנת ורף הסיוע המקסימלי.

במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה, פרסמה לאחרונה חטיבת המשרדים החברתיים מאגף החשב הכללי במשרד האוצר חבילת צעדי סיוע לטובת ארגוני המגזר השלישי.

בצל התפרצות נגיף הקורונה בישראל והצעדים המגבילים שננקטו, רשות התאגידים פרסמה הנחיות מעודכנות שנועדו להקל על עמותות וחברות לתועלת הציבור

רשם העמותות שינה את מדיניותו בנוגע למתן אישור ניהול תקין לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ומעתה כל עמותה וחל"צ העומדות בקריטריונים מסוימים, תהיינה זכאיות לקבל אישור ניהול תקין לשנתיים, במקום לשנה אחת, כפי שהיה נהוג עד כה.

לאחרונה, ולאחר שהתקיימו מספר רב של מפגשים ודיונים בין נציגי ארגוני המגזר השלישי לבין נציגי מספר רשויות, בהובלת משרד ראש הממשלה – פרסמה הועדה הבין-משרדית להקלת נטל רגולטורי על עמותות וחל"צ את דו"ח מסקנותיה. בראשן גיבוש תכנית עבודה לטיוב רגולציה המתמקדת ביצירת תיאום ואחידות בדרישות הרשויות כתנאי להגשת בקשות מטעם עמותות וחל"צ לרשויות אלה.

לאחרונה הכנסת אישרה את החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר עניינו החלת איסורים ומגבלות על מתן וקבלה של תשלום במזומן ובשיקים בסכומים הקבועים בחוק.

לראשונה, עמותות חברתיות יכולות ליהנות מהתנאים הנוחים והאטרקטיביים של הלוואה בערבות המדינה למימון השקעה או הון חוזר בעמותה וללא העמדת ערבות אישית.

באופן תקדימי הכירה לאחרונה ועדת הכספים בארגון הפועל בחו"ל – כ'מוסד ציבורי' לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הכרה המעניקה הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון.

סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם –  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות).

הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות).

החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46.

בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו – ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה.

להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות.

אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) – מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור.

מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני.

התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.