חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / רגולציה
10 במאי, 2017
הרגולטור נכנס לקזינו
ראיון לדה מרקר בעקבות המגמה המסתמנת של הידוק הרגולציה על חברות הימורי האונליין ובו אמרנו בין היתר כי "הרגולציה בתחום באה בצורה של הסדרת השוק והטלת דמי רישיונות, מסי הימורים ומס חברות. צורה אחרת של רגולציה היא אכיפת איסור על פעילות אונליין, הטלת קנסות והגשת כתבי אישום".
30 באפריל, 2017
כל מה שצריך לדעת לקראת התקשרות בהסכם הפצה
רבות מהחברות הישראליות, המבקשות לפעול בחול, נעזרות במפיצים מקומיים לקידום מוצריהן בשוק החדש. מערכת היחסים בין אותן חברות למפיצים כרוכה לעיתים בסיכונים משמעותיים. ניתן לצמצם, מבעוד מועד, סיכונים אלה באמצעות הגדרה נכונה של מספר סוגיות מרכזיות ועיגון שלהן בהסכם הפצה. להלן מספר סוגיות מרכזיות להן ראוי להתייחס בעת גיבוש מערכת יחסים עם מפיץ, וההדגשים המרכזיים שיש לתת לכל אחת בהן.
6 באפריל, 2017
ביטול חובת הגשת דוחות רבעוניים לתאגידים קטנים
בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.
29 במרץ, 2017
ברנע ייצג את קרן ההשקעות ויולה פרייבט אקוויטי בהשקעה בחברת סימיליאר-ווב
ברנע ייצג את קרן ההשקעות ויולה פרייבט אקוויטי בהשקעה בסך של כ-50 מיליון דולר בחברת סימיליאר-ווב, הפועלת בשוק הדיגיטלי והמספקת אינפורמציה לאתרים ויישומים.
29 במרץ, 2017
תקנות אבטחת מידע חדשות המכילות חובות חדשות על מנהלי מאגר מידע
וועדת חוק חוקה ומשפט אישרה לאחרונה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז - 2017, שבהן נקבעו נורמות חדשות ומקיפות לפעילותם של מי שמנהלים או מחזיקים במאגרי מידע בכל הנוגע לנהלי אבטחת מידע. למעשה, התקנות נוגעות לגופים רבים במשק הישראלי, בין אם מדובר בעסקים קטנים המנהלים מידע על לקוחותיהם ובין אם מדובר בתאגידי ענק.
8 במרץ, 2017
רשם מאגרי המידע מחיל זכות עיון על מידע דיגיטלי
במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ'ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.
15 בינואר, 2017
ברנע יחד עם ארגון היועצים המשפטיים בתאגידים ה-ACC יקיימו ב-17/01 כנס בנושא חוקי הגנת הפרטיות
ברנע יחד עם ה-ACC יארחו ב-17/01 כנס בנושא חוקי הגנת הפרטיות המשפיעים על עובדים במקומות עבודה. מטעמנו נקיים הרצאה על חוק הגנת הפרטיות בישראל.
25 בדצמבר, 2016
פורסם חוק השירותים הפיננסים המטיל חובת רישוי על העוסקים במתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי
חוק השירותים הפיננסיים מטיל חובת רישוי על העוסקים בשירותים פיננסים - מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי. אחד החידושים העיקריים בחוק הוא הכפפתם, לראשונה, של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי.
21 בדצמבר, 2016
גם תאגידים זרים אינם חסינים - עריכת הסדר כובל עלולה להוביל לסנקציות פליליות
הסדר כובל, שהתגבש בין תאגיד ישראלי ותאגיד זר, שתוצאתו פגיעה משמעותית בתחרות בשוק הישראלי, כפוף לחוק ההגבלים העסקיים הישראלי.
7 בנובמבר, 2016
לעשות עסקים בישראל: מדינה ידידותית להשקעות
חברות, מדינות ומשקיעים פרטיים רואים את מדינת ישראל כיעד משתלם ונחשק לפעילות עסקית, ולא במקרה.
מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות הפכה אותה גם באופן טבעי למדינה ידידותית להשקעות עסקיות, במגוון תחומים.
13 באוקטובר, 2016
האקתון לחדשנות עירונית ירוקה
עו"ד אסף שלו ישמש כמנטור וילווה את הקבוצות המשתתפות בהאקתון של עיריית הרצליה בנושא מוביליות ותחבורה עירונית המתקיים ב-27 באוקטובר בשיתוף האיחוד האירופי.
13 בספטמבר, 2016
איך יציאתה של בריטניה מהאיחוד עשויה להשפיע על חוקי הסביבה והאנרגיה בה
לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי לא רק השלכות כלכליות, אלא גם השלכות בתחום הסביבה.
עד היום ובמסגרת פעילות האיחוד האירופי, למדינות האיחוד הייתה מדיניות סביבתית אחידה שהוגדרה ויושמה החל משנת 1992. אולם, תוצאות משאל העם בממלכה המאוחדת לגבי יציאתה של בריטניה מהאיחוד, עלולות להשפיע על הדרך שבה בריטניה תפעל בנוגע למבנה הרגולטורי והמשפטי שלה בתחומי האנרגיה ואיכות הסביבה, וכך להשפיע לא רק על בריטניה עצמה, אלא גם על השווקים האירופאיים והעולמיים.
16 ביוני, 2016
אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת
מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.
מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".
"מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.
במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.
25 בפברואר, 2016
עדכון לתיקון הגדרת "משקיע מסווג" בחוק ניירות ערך
כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.
8 בנובמבר, 2015
הסדרת הפיקוח הווטרינרי ב"חוק הקורנפלקס" הינה בשורה חשובה לציבור הצרכנים בישראל
לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.
8 בנובמבר, 2015
רפורמת 'רישוי ירוק' - רגולציה סביבתית משולבת במפעלי תעשייה
המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.
התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.
מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים.
29 באוקטובר, 2015
השלכות ביטול הסדר Safe Harbor על משטר הגנת הפרטיות בישראל
בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.
27 בינואר, 2015
הצעת חוק להסדרת מעמדה של מדינת ישראל באזוריים ימיים
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.
הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.
הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.
ברנע נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.
16 בדצמבר, 2014
המדריך המלא לטיפול בפסולת אלקטרונית
החוק לטיפול סביבתי בפסולת של ציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות נכנס לתוקפו לאחרונה. אז מה החוק אומר ומה דרכי הטיפול? קראו את הראיון בו השתתפנו
16 בדצמבר, 2014
טיפול בפסולת אלקטרונית
לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם.