חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / רגולציה
10 ביוני, 2026
הרשעת מעניק השירותים הטכנולוגיים: מסחר רובוטי בזירת סוחר זרה
התקנת "רובוט" למסחר אלגוריתמי והגדרת מאפייניו אינה "שירות טכנולוגי" אלא עשויה להיחשב כניהול תיקי השקעות הטעון רישיון, משום ששיקול הדעת המהותי (בחירת הזירה, גודל העסקה, יעדי רווח והפסד וניהול הסיכונים) נותר בפועל בידי נותן השירות, גם כשהחשבון והכסף על שם הלקוח.
23 במאי, 2026
פעילות גלובלית תחת מגבלות וסנקציות: וובינר מקצועי לחברות ויצואנים בישראל
משרדנו מקיים יחד עם מכון היצוא וובינר מקצועי שיעסוק במציאות העסקית החדשה של חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית. פרופ' עמיחי כהן ממשרדנו, ירחיב על: השינויים והמגבלות שמשפיעים כבר היום על הפעילות השוטפת של חברות ישראליות בשווקים בינלאומיים; איפה היצואנים/ות והחברות פוגשות את החסמים בשטח; אילו סיכונים עסקיים ומשפטיים חשוב לזהות מוקדם ואיך נכון להיערך אליהם ואילו צעדים יכולים לסייע בצמצום חשיפות ובהתנהלות נכונה בזמן אמת.
14 במאי, 2026
הרצאה: "הזדמנויות וסיכונים משפטיים בבינה מלאכותית" - מועדון משפט והייטק
עו"ד מאשה יודשקין ממחלקת הפרטיות, הסייבר והבינה המלאכותית במשרדנו הרצתה במפגש השלישי של מועדון "משפט והייטק" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "הזדמנויות וסיכונים משפטיים בבינה מלאכותית". בהרצאה נסקרו האתגרים המשפטיים והטכנולוגיים המרכזיים בתחום, בהם הצורך ברגולציה, בניית מנגנוני ממשל תאגידי וניהול סיכונים, והאיזון בין חדשנות לבין אבטחת מידע במגזר הפרטי והציבורי.
14 במאי, 2026
שינויים בחוק הבינה המלאכותית האירופי: מהן ההשלכות על חברות ישראליות?
האיחוד האירופי פרסם כי הושגו הסכמות בנוגע לשינויים מהותיים הצפויים לחול בחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI ACT). השינויים גובשו במסגרת הצעת חקיקה נרחבת (digital omnibus package ) שנועדה לפשט את הרגולציה על מידע ולהגביר את התחרותיות בתחום הבינה המלאכותית.
12 במאי, 2026
גלובס: חזרה מתפקידי in-house למשרדי עורכי דין
עו״ד אפרת כהן, שותפה בכירה במחלקת הרגולציה במשרדנו, התראיינה לגלובס על מגמת מעבר עורכי דין בין משרדים לתפקידים in-house ובחזרה. היא סיפרה על חזרתה למשרד לאחר תפקידים בכירים במגזר העסקי, בהם ראש אגף רגולציה בחטיבה המשפטית של בנק לאומי. לדבריה, העבודה בתוך ארגון עסקי העניקה לה הבנה רחבה יותר של תהליכי קבלת החלטות, ניהול סיכונים וצרכי לקוחות.
7 במאי, 2026
גלובס: פרשת סלייס ממשיכה לעורר שאלות רגולטוריות בשוק ההון
ראיון לגלובס על התפתחויות פרשת סלייס: המקרה מעורר סוגיות הנוגעות לגבולות האכיפה הרגולטורית, אחריות בעלי שליטה והכלים העומדים לרשות הרשויות. במרכז הדברים ניצבת שאלת האכיפה של דרישת הזרמת 71 מיליון ש״ח לחברת גמל לצורך כיסוי גירעון והשלמת הון עצמי, גם לאחר קבלת עמדת הרגולטור על ידי בית המשפט. לצד ערעור צפוי ודחיית בקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל, נבחנות כעת חלופות אכיפה נוספות, בהן הליך אזרחי, עיצומים כספיים וצעדים רגולטוריים נוספים.
7 במאי, 2026
רשות ניירות ערך: טיוטת הוראה חדשה לשירותי ייעוץ חד-פעמי ולנכסים אלטרנטיביים
רשות ניירות ערך פרסמה טיוטת הוראה חדשה להערות הציבור, שתסדיר באופן מקיף את פעילותם של בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות במתן שירות חד-פעמי וכן במתן שירות ביחס לנכסים אלטרנטיביים. ההוראה החדשה, נועדה לצמצם פערי מידע ופוטנציאל לניגודי עניינים שזוהו בביקורות הרשות, ובחלק מהמקרים אף הובילו להליכי אכיפה. הערות הציבור יתקבלו עד ליום 29 במאי 2026.
20 באפריל, 2026
תזכיר חוק חדש על יצוא דו שימושי מבקש להרחיב את הפיקוח והאכיפה על חברות ישראליות
במרץ האחרון פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק אסדרת סחר החוץ: פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, שמבקש להחליף את משטר הפיקוח הקיים המבוסס על צווים נפרדים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), וצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני) - במסגרת חקיקה ראשית רחבה ומפורטת יותר.
15 באפריל, 2026
העברת מידע אישי לחו"ל: הרשות להגנת הפרטיות מחדדת את הדרישות לארגונים
השבוע פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת המבהיר את פרשנותה לתקנה 2(4) לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001. אף שמדובר בגילוי דעת פרשני ולא בתקנות מחייבות, יש להניח כי תהיה לו השפעה מעשית משמעותית על ארגונים המעבירים מידע אישי מישראל לחו"ל, ובפרט לארצות הברית.
30 במרץ, 2026
גלובס: חשש לשימוש במידע פנים והקושי באכיפה בעולם הקריפטו והחיזוי
עו"ד הדר ישראלי, שותפה ממשרדנו בראיון לגלובס על התופעה החדשה והמדאיגה: הימורים חריגים ופעילות יוצאת דופן בשווקי ההון ובפלטפורמות החיזוי, רגעים לפני הודעות מדיניות דרמטיות. אלה מעלים את החשש הגובר לשימוש במידע פנים שאינו נגיש לציבור. עו"ד ישראלי מסבירה מדוע יש קושי באכיפה בעולם הקריפטו שבו קשה לדעת מי עומד מאחורי הפעילות החריגה, כאשר אין בהכרח זיהוי אמיתי של המשתמשים ואדם אחד יכול לשלוט בעשרות ארנקים – וכל אחד מהם נראה כמשתמש נפרד.
17 במרץ, 2026
ראיון לערוץ 10: אתגרים רגולטוריים בהטמעת בינה מלאכותית בישראל
בראיון לערוץ הכלכלה במסגרת תכנית "כללי המשחק" שוחחנו על סוגיית רגולציית בבינה מלאכותית בישראל. בראיון התייחסנו למצב בישראל למול המצב במדינות אחרות, כיצד יש להניע את המהלך ומהם האתגרים הרגולטוריים המרכזיים כיום, הצורך בהסדרת התחום ובמדיניות שמאזנת בין פיקוח וגבולות ברורים לבין חדשנות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך שמירה על סביבה יציבה לצמיחה טכנולוגית וכלכלית.
17 במרץ, 2026
מפת דרכים לרגולציה מאפשרת של AI בישראל
לקחנו חלק בגיבוש מסמך המספק מפת דרכים לרגולציה מאפשרת של בינה מלאכותית בישראל יחד עם המכון למדיניות בינה מלאכותית MOSAIC, דניאל שרייבר ואפרת בכר-נתנאל. הגישה המרכזית במסמך מדגישה כי רגולציה אינה רק כלי פיקוח והגבלות, אלא גם מנגנון שמאפשר חדשנות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך יצירת סביבה יציבה לצמיחה טכנולוגית וכלכלית.
16 במרץ, 2026
הסכמה לעיבוד מידע אישי: גילוי דעת בדיני הגנת הפרטיות והשלכותיו על ארגונים
בחודש פברואר 2026, פורסם גילוי הדעת הסופי של הרשות להגנת הפרטיות, ומשקף את עמדתה הסופית של הרשות ביחס לשאלה מהי הסכמה תקפה לפי דיני הגנת הפרטיות בישראל, ומהם הכללים לקבלתה - ובפרט בכל הנוגע לקבלת הסכמה בממשקים דיגיטליים (כגון אתרים ואפליקציות). החמרת דרישות ההסכמה מחייבת ארגונים לבצע סקירה והתאמה של תהליכי עיבוד מידע וקבלת הסכמה, ועדכון ממשקים ומסמכים רלוונטיים כדי לצמצם חשיפה רגולטורית ומשפטית.
8 במרץ, 2026
המגמות המרכזיות והאתגרים הרגולטוריים במגזר הפיננסי בישראל
עו"ד אפרת כהן, שותפה בכירה ממחלקת הרגולציה במשרדנו, התייחסה בראיון לתכנית "כללי המשחק" בערוץ 10 לתהליכים המשמעותיים כיום בשוק הפיננסי בישראל: מהפכת ייזום התשלומים והשפעתה על עסקים וצרכנים; הרחבת רפורמת הבנקאות הפתוחה לכיוון Open Finance, כולל גישה רחבה של סוכני ביטוח למידע פיננסי ובנקאי; דוח AI ואלגוריתמיקה של בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שמרחיב את חובות הדיווח והפיקוח על שימוש בבינה מלאכותית ובמודלים אלגוריתמיים.
19 בפברואר, 2026
תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית (2026): חובות חדשות, סמכויות אכיפה והשלכות רוחב
במהלך חודש ינואר פורסם תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 שמהווה מהלך רגולטורי משמעותי שעשוי להשפיע באופן רוחבי על ארגונים במשק, ובפרט על גופים המספקים שירותים דיגיטליים ותשתיות טכנולוגיות.
15 בפברואר, 2026
צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הבנקאית: טיוטת הקלות ודרישות רגולטוריות לבנקים קטנים וחדשים
הפיקוח על הבנקים פרסם להערות הציבור טיוטת הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה בנושא "מסגרת פיקוחית לבנקים קטנים וחדשים", שמטרתה להתאים את דרישות האסדרה והפיקוח לגודל ולמורכבות פעילותם של תאגידים בנקאיים קטנים וחדשיםץ.
5 בפברואר, 2026
תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר וחברות בינלאומיות
בסוף ינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המבקש להסדיר את תחולת הדין הישראלי על עוסקים זרים המכוונים את פעילותם ללקוחות בישראל. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המגמה המסתמנת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולקבוע כללים ברורים שלפיהם יחולו הוראות דין ישראליות קוגנטיות גם על תאגידים שמרכז פעילותם מחוץ לישראל, כאשר פעילותם מופנית בפועל לשוק הישראלי.
18 בינואר, 2026
הצעת רשות ניירות ערך: הקלה רגולטורית במתן שירותי ייעוץ דיגיטלי
בינואר 2026 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לתיקון "הוראה לבעלי רישיון בקשר למתן שירותים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". ההוראה נועדה להתאים את הוראות חוק הייעוץ לעידן הדיגיטלי ולהסדיר את פעילותם של יועצים, משווקים ומנהלי תיקים הפועלים באמצעות מערכות אלגוריתמיות ופלטפורמות דיגיטליות.
18 בינואר, 2026
הרחבת "קוד הזיהוי" במערכת התשלומים: צעד נוסף להגברת התחרות בשוק הפיננסי ופתיחתו לשחקנים חדשים
בנק ישראל פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות על החלטתו להרחיב משתי ספרות לשלוש ספרות את קוד הזיהוי המשמש תאגידים בנקאיים וגופים חוץ-בנקאיים להתחברות למערכות התשלומים. לכאורה מדובר בשינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר במהלך משמעותי שיאפשר לגוף פיננסי להחזיק חשבונות ולהעביר כספים עבור הלקוחות באופן ישיר ועצמאי, ללא תלות בבנקים הקיימים.
14 בינואר, 2026
אסדרת אנליזות זרות על חברות ישראליות: מתי יחול חוק הייעוץ?
סגל רשות ניירות ערך פרסם לאחרונה מענה לפנייה מקדמית המבהיר את גבולות הגזרה של חוק הייעוץ הישראלי לפעילות מחקר ואנליזה המבוצעת מחוץ לישראל. בעמדה זו, הרשות חוזרת ומאששת את עקרון התחולה הטריטוריאלית וקובעת כי בנסיבות מסוימות, פעילות של גוף זר המספק אנליזה ממומנת על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ.