חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / רגולציה
2 באוגוסט, 2026
פרופ' עמיחי כהן מונה לסגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' עמיחי כהן, יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרדנו, מונה לסגן נשיא למחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת תפקידו יעמוד בראש מערך המחקר של המכון ויוביל את פעילות המחקר בתחומי הדמוקרטיה, המשפט, הממשל והביטחון. לצד תפקידו החדש, פרופ' כהן ימשיך ללוות ולייעץ ללקוחות המשרד בפרויקטים ובעסקאות, ובסוגיות הנוגעות למשפט בינלאומי, סנקציות בינלאומיות, סחר בינלאומי וציות רגולטורי.
22 ביולי, 2026
גילוי הדעת בעניין חובת מינוי DPO - לא שינוי חוק, כן שינוי המשחק
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה את הגרסה הסופית של גילוי דעתה בנושא מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO): למרות שמדובר מבחינה פורמלית ב"גילוי דעת" בלבד ולא בהנחיה מחייבת, למסמך צפויה להיות השפעה מעשית ומשמעותית על אופן הפיקוח והאכיפה של הרשות מכאן ואילך.
21 ביולי, 2026
מאגר נתוני אשראי לתאגידים יוצא לדרך: מהלך שמטרתו הגברת התחרות בשוק האשראי העסקי
מאגר נתוני אשראי לתאגידים צפוי להשפיע באופן משמעותי על שוק האשראי העסקי בישראל, ולהרחיב את בסיס המידע שישמש נותני אשראי לצורך הערכת סיכונים, חיתום וקבלת החלטות אשראי. לצד הפוטנציאל להגברת התחרות ולשיפור הנגישות לאשראי, המהלך צפוי להציב גם אתגרי היערכות רגולטוריים ותפעוליים עבור גופים פיננסיים וגופים נוספים, שעשויים להידרש לדווח למאגר או להסתמך על המידע שייאסף בו.
21 ביולי, 2026
רפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" אושרה: 10 נקודות שיבואנים, יצרנים ומשווקים צריכים להכיר
הרפורמה החדשה נועדה להרחיב את אפשרויות הפעולה של יבואנים, יצרנים ומשווקים בישראל. עם זאת, אין מדובר בהקלה גורפת, שכן תחולת המסלול החדש כפופה לתנאים, לחריגים ולדרישות תיעוד, ואינה מייתרת את הצורך בעמידה בדין הישראלי. עבור עסקים, המשמעות היא כי יש להיערך מראש, לבחון אילו מוצרים עשויים להיכלל במסלול החדש, אילו מסמכים יידרשו ועוד.
12 ביולי, 2026
ישראל בדרך להסדרת מטבעות דיגיטליים יציבים: תזכיר חוק חדש לרישוי ופיקוח
משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו ביום 29.6.2026 תזכיר חוק להערות הציבור עד ליום 20.7.2026,שיקבע לראשונה בישראל מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית למנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins).
28 ביוני, 2026
אחריות אישית בלי הרמת מסך: מתי דירקטורים משלמים על הפרת סימן מסחר של החברה
בית המשפט המחוזי הטיל אחריות אישית, ביחד ולחוד, על הדירקטורים של החברה הנתבעת בגין הפרת סימן מסחר – וזאת מבלי להרים את מסך ההתאגדות. חשיבותו המרכזית של פסק-הדין דווקא נעוצה בהחלטה להטיל אחריות אישית על מנהלי החברה בשל אותן הפרות – מבלי להרים את מסך ההתאגדות.
24 ביוני, 2026
וובינר: תעשייה ביטחונית במציאות משתנה
משרדנו מקיים בשיתוף BDO, וובינר בנושא סוגיות מרכזיות שחברות וקרנות הפועלות בתעשייה הביטחונית נדרשות להכיר. זאת החל מהזדמנויות ואתגרים ייחודיים בסביבת הייצוא הביטחוני והדו־שימושי, דרך היבטי מע"מ, מכס והטבות מס ייעודיות, ועד להיערכות משפטית, פיננסית וחשבונאית לגיוסי הון, הנפקות והפיכה לחברה ציבורית. עוה"ד אלעד רשטיק ופרופ' עמיחי כהן ממשרדנו, לצד מומחי BDO, ירצו בוובינר שיתקיים ב-30 ביוני, 2026 | בשעה 11:00.
23 ביוני, 2026
הפרות חוק הגנת הצרכן: בית המשפט העליון קובע איך יחושבו עיצומים כספיים על בסיס "מבחן המעשה"
בתקופה האחרונה אנו עדים לגל אכיפה צרכנית מתגבר, כשהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מחילה סטנדרט ציות גבוה על מגוון רחב של עסקים, גדולים כקטנים. הכלי המרכזי בידי הרשות הוא העיצום הכספי המנהלי, שסכומו עלול לטפס במהירות למיליוני שקלים. אחת השאלות שנותרה עמומה במשך שנים הייתה כיצד בדיוק נספרות ההפרות המרכיבות את העיצום? ובמילים אחרות, מתי מעשה שגוי אחד של העוסק "מתרבה" לכדי הפרות רבות? פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כלל אחיד וברור בנושא.
21 ביוני, 2026
ייעוץ וניהול תיקים ללא רישיון: הפטור ללקוח כשיר אינו פטור מלא
חוק הייעוץ פוטר מחובת רישיון מתן שירותי ייעוץ, שיווק וניהול תיקים ללקוח כשיר, אך פטור מרישיון אינו פטור מהחוק – חלק מהותי מההוראות ממשיך לחול, ובהן חובות אמון, זהירות, סודיות, גילוי ניגודי עניינים ואיסור קבלת טובת הנאה שלא מהלקוח.
סיווג לקוח ככשיר אינו טכני: הצהרת הלקוח כשלעצמה אינה מספיקה, ועל נותן השירות לנקוט אמצעים סבירים לאימות עמידת הלקוח בתנאי הכשירות (נזילות, מומחיות ועסקאות) וליישם הליך תיעוד מסודר וניתן לאיחזור.
ההבחנה בין פטור מרישיון לפטור מהחוק קריטית; גוף הפועל בהנחה שגויה כי הפטור משחרר אותו ממלוא הוראות החוק חשוף לסיכון רגולטורי ממשי, ובנייה נכונה של הסכמי ההתקשרות, הצהרות הכשירות ונהלי האימות מקטינה חשיפה זו.
18 ביוני, 2026
ייצוא מודלי AI תחת פיקוח: השלכות מעשיות לעסקים בעקבות פרשת אנתרופיק
לראשונה, הורה הממשל האמריקאי לחברת אנתרופיק להשעות את הגישה למודלי הבינה המלאכותית המתקדמים שלה עבור אזרחים זרים, מכוח סמכויות פיקוח על ייצוא מטעמי ביטחון לאומי.
15 ביוני, 2026
עדכון לחוק הבינה המלאכותית האירופי: מבט ראשון על טיוטת ההנחיות לסיווג מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה
בהמשך לרפורמת החקיקה האירופית בתחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית (Omnibus), פרסמה הנציבות האירופית טיוטת הנחיות לסיווג מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה. לסיווג זה עשויות להיות השלכות משפטיות, תפעוליות ופיננסיות משמעותיות עבור חברות בישראל.
10 ביוני, 2026
הרשעת מעניק השירותים הטכנולוגיים: מסחר רובוטי בזירת סוחר זרה
התקנת "רובוט" למסחר אלגוריתמי והגדרת מאפייניו אינה "שירות טכנולוגי" אלא עשויה להיחשב כניהול תיקי השקעות הטעון רישיון, משום ששיקול הדעת המהותי (בחירת הזירה, גודל העסקה, יעדי רווח והפסד וניהול הסיכונים) נותר בפועל בידי נותן השירות, גם כשהחשבון והכסף על שם הלקוח.
23 במאי, 2026
פעילות גלובלית תחת מגבלות וסנקציות: וובינר מקצועי לחברות ויצואנים בישראל
משרדנו מקיים יחד עם מכון היצוא וובינר מקצועי שיעסוק במציאות העסקית החדשה של חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית. פרופ' עמיחי כהן ממשרדנו, ירחיב על: השינויים והמגבלות שמשפיעים כבר היום על הפעילות השוטפת של חברות ישראליות בשווקים בינלאומיים; איפה היצואנים/ות והחברות פוגשות את החסמים בשטח; אילו סיכונים עסקיים ומשפטיים חשוב לזהות מוקדם ואיך נכון להיערך אליהם ואילו צעדים יכולים לסייע בצמצום חשיפות ובהתנהלות נכונה בזמן אמת.
14 במאי, 2026
הרצאה: "הזדמנויות וסיכונים משפטיים בבינה מלאכותית" - מועדון משפט והייטק
עו"ד מאשה יודשקין ממחלקת הפרטיות, הסייבר והבינה המלאכותית במשרדנו הרצתה במפגש השלישי של מועדון "משפט והייטק" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "הזדמנויות וסיכונים משפטיים בבינה מלאכותית". בהרצאה נסקרו האתגרים המשפטיים והטכנולוגיים המרכזיים בתחום, בהם הצורך ברגולציה, בניית מנגנוני ממשל תאגידי וניהול סיכונים, והאיזון בין חדשנות לבין אבטחת מידע במגזר הפרטי והציבורי.
14 במאי, 2026
שינויים בחוק הבינה המלאכותית האירופי: מהן ההשלכות על חברות ישראליות?
האיחוד האירופי פרסם כי הושגו הסכמות בנוגע לשינויים מהותיים הצפויים לחול בחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI ACT). השינויים גובשו במסגרת הצעת חקיקה נרחבת (digital omnibus package ) שנועדה לפשט את הרגולציה על מידע ולהגביר את התחרותיות בתחום הבינה המלאכותית.
12 במאי, 2026
גלובס: חזרה מתפקידי in-house למשרדי עורכי דין
עו״ד אפרת כהן, שותפה בכירה במחלקת הרגולציה במשרדנו, התראיינה לגלובס על מגמת מעבר עורכי דין בין משרדים לתפקידים in-house ובחזרה. היא סיפרה על חזרתה למשרד לאחר תפקידים בכירים במגזר העסקי, בהם ראש אגף רגולציה בחטיבה המשפטית של בנק לאומי. לדבריה, העבודה בתוך ארגון עסקי העניקה לה הבנה רחבה יותר של תהליכי קבלת החלטות, ניהול סיכונים וצרכי לקוחות.
7 במאי, 2026
גלובס: פרשת סלייס ממשיכה לעורר שאלות רגולטוריות בשוק ההון
ראיון לגלובס על התפתחויות פרשת סלייס: המקרה מעורר סוגיות הנוגעות לגבולות האכיפה הרגולטורית, אחריות בעלי שליטה והכלים העומדים לרשות הרשויות. במרכז הדברים ניצבת שאלת האכיפה של דרישת הזרמת 71 מיליון ש״ח לחברת גמל לצורך כיסוי גירעון והשלמת הון עצמי, גם לאחר קבלת עמדת הרגולטור על ידי בית המשפט. לצד ערעור צפוי ודחיית בקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל, נבחנות כעת חלופות אכיפה נוספות, בהן הליך אזרחי, עיצומים כספיים וצעדים רגולטוריים נוספים.
7 במאי, 2026
רשות ניירות ערך: טיוטת הוראה חדשה לשירותי ייעוץ חד-פעמי ולנכסים אלטרנטיביים
רשות ניירות ערך פרסמה טיוטת הוראה חדשה להערות הציבור, שתסדיר באופן מקיף את פעילותם של בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות במתן שירות חד-פעמי וכן במתן שירות ביחס לנכסים אלטרנטיביים. ההוראה החדשה, נועדה לצמצם פערי מידע ופוטנציאל לניגודי עניינים שזוהו בביקורות הרשות, ובחלק מהמקרים אף הובילו להליכי אכיפה. הערות הציבור יתקבלו עד ליום 29 במאי 2026.
20 באפריל, 2026
תזכיר חוק חדש על יצוא דו שימושי מבקש להרחיב את הפיקוח והאכיפה על חברות ישראליות
במרץ האחרון פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק אסדרת סחר החוץ: פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, שמבקש להחליף את משטר הפיקוח הקיים המבוסס על צווים נפרדים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), וצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני) - במסגרת חקיקה ראשית רחבה ומפורטת יותר.
15 באפריל, 2026
העברת מידע אישי לחו"ל: הרשות להגנת הפרטיות מחדדת את הדרישות לארגונים
השבוע פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת המבהיר את פרשנותה לתקנה 2(4) לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001. אף שמדובר בגילוי דעת פרשני ולא בתקנות מחייבות, יש להניח כי תהיה לו השפעה מעשית משמעותית על ארגונים המעבירים מידע אישי מישראל לחו"ל, ובפרט לארצות הברית.