עדכוני לקוחות

לאחרונה, אושר הסדר פשרה שעשוי להוביל להשבה כספית לא מבוטלת עבור חלק מהנישומים, תוך בחינה מחודשת ונקודתית של מיסוי הוצאות פיתוח נוספות. בעקבות שתי תובענות ייצוגיות אושר הסדר פשרה, המקנה לעוסקים מורשים שזכו במכרזי רמ"י ושילמו הוצאות פיתוח נוספות בתקופה הרלוונטית זכות להשבה בשיעור 8.5% מהוצאות פיתוח הנוספות ששולמו, בכפוף לעמידה בתנאים, הצגת מסמכים והסכמה להכללת הוצאות אלו בשווי העסקה לצורך מס רכישה

ביום 31 בדצמבר 2025 פורסם חוק המחיל מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית, החל על ישויות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצה רב לאומית החל משנת המס 2026. מדובר בצעד משמעותי שמציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות ה-OECD שאימצו את כללי ה-Pillar 2 – מנגנון בינלאומי שנועד להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים ישלמו שיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% בכל מדינה שבה הם פועלים.

בסוף ינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המבקש להסדיר את תחולת הדין הישראלי על עוסקים זרים המכוונים את פעילותם ללקוחות בישראל. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המגמה המסתמנת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולקבוע כללים ברורים שלפיהם יחולו הוראות דין ישראליות קוגנטיות גם על תאגידים שמרכז פעילותם מחוץ לישראל, כאשר פעילותם מופנית בפועל לשוק הישראלי.

ביום 21.1.2026 הודיעה רשות התחרות, כי הממונה החליטה להטיל על שופרסל עיצום כספי בסך של כ-8 מיליון ש"ח, בשל אי-מענה מלא לדרישות נתונים שנשלחו אליה מכוח סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית. דרישות הנתונים נשלחו לשופרסל, כמו גם לחברות נוספות בענף המזון, במסגרת מחקר ענפי שערכה הרשות, שמטרתו לבחון את מבנה העלויות והמחירים בענף המזון בישראל.

עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית, שנת 2025 התאפיינה בשורה של פסיקות שבהן בתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על הפניות למקורות שגויים בכתבי טענות – תוצר לוואי של שימוש בלתי מבוקר ובלתי מאומת בכלים מבוססי בינה מלאכותית.

בינואר 2026 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לתיקון "הוראה לבעלי רישיון בקשר למתן שירותים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". ההוראה נועדה להתאים את הוראות חוק הייעוץ לעידן הדיגיטלי ולהסדיר את פעילותם של יועצים, משווקים ומנהלי תיקים הפועלים באמצעות מערכות אלגוריתמיות ופלטפורמות דיגיטליות.

בנק ישראל פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות על החלטתו להרחיב משתי ספרות לשלוש ספרות את קוד הזיהוי המשמש תאגידים בנקאיים וגופים חוץ-בנקאיים להתחברות למערכות התשלומים. לכאורה מדובר בשינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר במהלך משמעותי שיאפשר לגוף פיננסי להחזיק חשבונות ולהעביר כספים עבור הלקוחות באופן ישיר ועצמאי, ללא תלות בבנקים הקיימים.

סגל רשות ניירות ערך פרסם לאחרונה מענה לפנייה מקדמית המבהיר את גבולות הגזרה של חוק הייעוץ הישראלי לפעילות מחקר ואנליזה המבוצעת מחוץ לישראל. בעמדה זו, הרשות חוזרת ומאששת את עקרון התחולה הטריטוריאלית וקובעת כי בנסיבות מסוימות, פעילות של גוף זר המספק אנליזה ממומנת על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ.

בתום הליך שיתוף ציבורי נרחב, פורסם בשבוע שעבר דוח המלצות סופי בנושא בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. הדוח מעגן המלצות לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית במגזר הפיננסי, ומציג מתווה פעולה מומלץ לרגולטורים הפיננסיים בישראל, תוך עידוד החדשנות ואימוץ הבינה המלאכותית.

ביום 30.12.2025 פרסם המפקח על הבנקים את הוראה 412, שמטרתה להנחות את התאגידים הבנקאיים במתן שירותים ללקוחות שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות. הבנקים נדרשים לקבוע מדיניות ברורה ולהסדיר את האופן שבו ייושמו הסנקציות, תוך הסתייעות במומחים להערכת הסיכונים הנובעים מהסנקציות.

התיקון החדש בחוק החוזים אינו מבטל הלכה של בית המשפט העליון ואינו יוצר מהפך בפרשנות חוזים, אלא מעגן בחקיקה את מגמת הפסיקה של בית המשפט העליון להבחין בין חוזים עסקיים לחוזים אחרים, תוך חיזוק הוודאות והיציבות בעולם העסקי.

הנציבות האירופית פרסמה לאחרונה הצעת חקיקה נרחבת המכונה Digital Omnibus, שייעודה הוא לפשט את הרגולציה על מידע באיחוד האירופי, באמצעות תיקון חקיקה מרכזית הנוגעת לנתונים דיגיטליים.

בימים הקרובים צפויה הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית על תיקון משמעותי לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, שזכה לכינוי "חוק ליאור עדיקה". התיקון מציב רף חדש וגבוה יותר להגדרת "קמעונאי גדול" בשוק הפארם, ובכך צפוי להקל באופן משמעותי על הנטל הרגולטורי החל על רשתות קטנות ובינוניות בענף.

החל מה-4 בינואר 2026 יעבור המסחר בבורסה לניירות ערך להתקיים בימים שני עד שישי, במקום ימים ראשון עד חמישי. השינוי בימי המסחר עלול להשפיע במידה מסוימת על התאגידים המדווחים בפעולות הקשורות בהתנהלותם השוטפת מול הבורסה, ובכלל זה: תשקיפים והנפקות, דיווחים מיידיים וכן חובת דיווח של בעלי עניין ונושאי משרה בכירה.

תזכיר החוק שפורסם לאחרונה בנושא החזרת מס רכוש לתמונה עשוי להשפיע באופן משמעותי על עשרות עד מאות אלפי בעלי קרקעות בישראל. אמנם מדובר בשלב זה בתזכיר חוק, אך כבר עכשיו כדאי להבין מה עומד להשתנות, האם זה נוגע אליכם, ואיך להיערך מראש כדי לצמצם חשיפה ולהימנע מהפתעות.

לאחרונה הגיש עיתון ה-New York Times תביעת ענק נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Perplexity AI, בגין הפרת זכויות קניין רוחני. חשיבות התביעה היא בכך שהיא אינה מסתפקת רק בטענות "קלאסיות" להפרת זכויות יוצרים, אלא כוללת גם טענות פורצות-דרך להפרה ולפגיעה בסימן המסחר המוגן של העיתון.

באחרונה, התקבל תיק לייצוג משרדנו במסגרת הודעה מטעם רשות ניירות ערך על כוונה להטיל עיצום כספי כחלק מסמכויות האכיפה המנהלית שבידיה, שבו תושב ואזרח ארצות הברית נמצא כי הפר את חובת הדיווח לאחר שלא דיווח במועד על הפיכתו לבעל עניין בחברה ציבורית. לא רק זו, ההפרה נמשכה מעל לשנה ולמעשה לא דווחה במשך תקופה משמעותית ובניגוד לדין.

רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה עמדת סגל חדשה העוסקת בפרסומים במרחב הדיגיטלי וביניהם הרשתות החברתיות, ובעיקר בפרסומים הנוגעים לקרנות נאמנות. העמדה מבקשת לגשר על הפער שבין החוק לבין המציאות הדינמית שאנו חיים בה בעידן הדיגיטלי כיום, ומציבה דגשים רגולטוריים לפעילות השוטפת ברשת ופעילות מול גורמים חיצוניים.

בסוף אוקטובר 2025, ניתן פסק דין תקדימי בעניין הקסהדייט המעמיק בסוגיות עקרוניות בתחום מחירי ההעברה ובפרט בקביעת שווי הנכסים בעסקאות שינוי מבנה בין צדדים קשורים. פסק הדין רלוונטי עבור חברות רב לאומיות בישראל המבצעות עסקאות רכישה, מכירה או שינוי מבנה, ונתקלות לעיתים בסוגיות מורכבות בתחום. פסק הדין מבהיר את האופן שבו יש ליישם את סוגיות אלו בפועל, במיוחד בהקשרים של גילום מס, תשלומי הולדבק והתאמות משניות.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון מדגיש את המגמה בפסיקה בתחום דיני החוזים בישראל בחזרה לעקרונות יסוד של ודאות, פורמליזם ואוטונומיה של רצון הצדדים, בפרט בחוזים מסחריים.