עדכוני לקוחות

כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.

בשנת 2014 נחקק פרק לחוק השקעות משותפות בנאמנות אשר עיקרו הינו הצעת יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל. תוקפו של התיקון לפרק זה הותנה בכניסתם לתוקף של תקנות ייעודיות בנושא.

בשנה האחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בישראל החלטה שעשויה להשפיע באופן מרחיק לכת על חברות ויזמים הפעילים בתחום המסחר האלקטרוני בישראל. על חברות יפניות המבקשות לפעול בישראל בתחום המסחר האלקטרוני  להיות מודעות להשלכות של ההחלטה של בית המשפט.

לפני כשבועיים  פרסם משרד המשפטים מהדורה מעודכנת חדשה של חוברת "הנחיות להתנהלות עמותות", וכן מהדורה מעודכנת וחדשה של חוברת ההנחיות המשלימה לעניין "רישום עמותות, שם מטרות ותקנון". חוברות אלה כוללות מספר עדכונים והבהרות לנוסחן הקודם.

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחוקיותו של משחק הפוקר טקסס הולד'ם. זאת במסגרת ערעור פלילי על פסק דינו של בית משפט השלום בנוגע לכתב אישום אשר הוגש נגד המערערת ובעלה, בגין ניהול של טורניר פוקר טקסס הולד'ם בדירתם. הערעור נסב על שאלה אחת בלבד – האם משחק הפוקר טקסס הולד'ם הוא משחק אסור אם לאו; וביתר דיוק – האם רכיב המזל גובר על רכיב הכישורים במשחק הזה, כפי שטענה המדינה  או האם הכישורים גוברים על המזל,  כפי שטענה  המערערת.

פסק הדין בעניין קונטירה, שניתן לפני שבועיים בבית המשפט המחוזי, משנה דרמטית את סוגיות ה Cost plus הרלוונטיות לחברות ישראליות המעניקות שירותים לחברה זרה קשורה ומעניקות אופציות לעובדיה במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (מסלול הוני).

פסק דין זה, הינו הראשון בתולדות המשפט הישראלי העוסק בנושא "מחירי העברה" מאז נכנס לתוקף סעיף 85א לפקודת מס הכנסה, בסוף שנת 2006 וטורף את הקלפים בכל הנוגע להענקת אופציות לחברה הפועלת במסגרת שיטת ה Cost Plus במסגרת כללי מחירי העברה.

סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.

ביום חמישי, רגע לפני רדת המסך על שנת 2015, פורסם ברשומות החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית. החוק הוא תוצאה של יישום המלצות הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח והוא כולל שלושה נושאים עיקריים: הסדרה לראשונה של תחום מימון ההמונים בישראל, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.

למדינת ישראל שתי שפות רשמיות – עברית וערבית. כתוצאה מכך, קבע רשם החברות בשנים האחרונות כי על כל מסמך המוגש לרשם להיות באחת משתי השפות הרשמיות, ובמקרה ומוגש מסמך בשפה האנגלית, הגשתו תדחה. מדובר במסמכי ייסוד, כגון תקנון של חברה ישראלית ואגרות חוב בנוגע לשעבוד נכסים של חברה ישראלית.

כחלק מהמגמה העולמית למציאת תחליפי אנרגיה ועידוד הקמת פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, פרסמה מדינת ישראל בשנים האחרונות מספר מכרזים משמעותיים במטרה להשיג פיתוח בר קיימא של מקורות אנרגיה נקיים יותר. מבין המכרזים, ניתן למנות שני מכרזים נפרדים להקמה והפעלה של שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות (Plot A ו-Plot B) באזור קיבוץ אשלים בדרום הארץ, את הפרויקט אגירה שאובה בגלבוע.

בין Mylan N.V, חברה ציבורית זרה אשר מניותיה נסחרות בנאסד"ק, לבין Perigo Company Plc. , חברה זרה שמניותיה רשומות למסחר בבורסת New York Stock Exchange ובבורסה לניירות ערך בתל אביב התנהלו מגעים לעסקה במסגרתה תרכוש מיילן את מניותיה של פריגו. לאחר שמגעים אלה לא צלחו, הודיעה מיילן בארה"ב על התחייבותה לפרסם הצעת רכש למניותיה של פריגו וזאת חרף התנגדותו של דירקטוריון פריגו להצעה (Hostile Takeover).

פריגו מצידה, ביקשה להתגונן בפני ההצעה בין היתר באמצעות קבלת צו מניעה זמני מבית משפט בישראל בטענה כי הצעתה של מיילן נעשתה שלא כדין.

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם –  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות).

הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.

התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.

מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים. 

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.

בחלוף שנה מכניסת צו ההרחבה בדבר עידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות וקליטתם במקומות עבודה לתוקף – על כל מעסיק המעסיק למעלה מ- 100 עובדים למנות אחראי מטעמו אשר יפעל לכך שיהיה ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בקרב עובדיו.

על מנת לקדם את תעשיית הטכנולוגיה והביומד ולהפוך את הבורסה הישראלית לאלטרנטיבה ראויה לגיוסי הון של חברות אלו, הוקמה וועדה מיוחדת לבחינת התמריצים האפשריים בתחום המיסוי.

שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן פסק דין המאפשר לחברות יזמיות לגייס מימון ללא תשקיף – הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. בית המשפט העליון פסק כי הסכמי הלוואה שהציע יזם למשקיעים מן הציבור מהווים ניירות ערך ולפיכך מחייבים פרסום תשקיף בהתאם להוראות חוק ניירות ערך.

כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).

התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.

כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים. במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה.