עבודה בשעת חירום: הנחיות למעסיקים והיתר מיוחד להעסקת עובדים בשעות נוספות

הימים האחרונים הביאו עמם מורכבות רבה, גם למערכת יחסי העבודה בישראל. גם בימים מורכבים אלה מחלקת דיני עבודה במשרדנו זמינה ועומדת לרשותכם לכל שאלה והתייעצות. אנו בטוחים שתקופה זו, גם היא תעבור, וכתמיד, נמצאים כאן בשבילכם למציאת פתרונות גמישים ופרקטיים גם בעת חירום.

שאלת השאלות בימים אלה היא מי רשאי לעבוד – ומהיכן. בעדכון זה ננסה להבהיר את התשובה לשאלה זו, כמו גם לשאלות נלוות דוגמת השאלה למי יש לשלם שכר ומתי, ומי רשאי לחרוג ממכסת השעות הנוספות הקבועה בחוק.  

• האם עבודה מרחוק מותרת?

כן, בהחלט. עבודה מרחוק מותרת ויש לשלם עבורה שכר.

• האם אפשר לחייב עובד לעבוד מרחוק?

לא. מעסיק אינו יכול לכפות עבודה על עובדיו במצב דברים רגיל. כפיית עבודה אפשרית רק בנסיבות בהן ניתן צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, המתיר למפעלים שקיבלו אישור כי הם מפעלים חיוניים – להמשיך ולפעול. צו שכזה ניתן ביום 13.6.2025 ופקע ביום 15.6.2025 לפנות בוקר. בשלב זה ניתן להעריך כי צו זה לא יחודש. 

• האם עובד שאינו עובד מרחוק זכאי לשכר?

לא. מי שאינו עובד מרחוק אינו זכאי לשכר. נזכיר, כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום הזכאות לשכר בעת הכרזת מצב חירום במשק מותנית בחתימת הסכם עבודה קיבוצי. הסכם קיבוצי שכזה טרם נחתם. בהתאמה, כל עובד שאינו עובד נכון להיום – אינו זכאי לשכר.

• מי כן רשאי לעבוד ממקומות העבודה בימים אלה?

כאמור, עד ליום 15.6.2025 לפנות בוקר, חל צו המתיר למפעלים חיוניים לפעול ממקומות העבודה. 

ביום 15.6.2025, לאחר פקיעת הצו, פורסמה “הודעה לעיתונות” מטעם משרד העבודה, בשיתוף רשות החירום הלאומית, לפיה מפעלים העונים להגדרה “מפעל חיוני” אינם נדרשים להגיש בקשה לגורם מסוים כדי שיוכלו להמשיך לפעול בתקופה זו.

משמעות הדבר היא שמפעלים העונים להגדרה “מפעל חיוני” יכולים להמשיך ולפעול מהמקום בו מתבצעת פעילותם, אף ללא אישור מיוחד מאת משרד העבודה. מפעלים חיוניים הם – בין היתר – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.  

בנוסף, על פי הודעת משרד העבודה מיום 15.6.2025, גם מקומות עבודה המשמשים כ”משק חיוני” – רשאים להמשיך לפעול. לעניין זה, “משק חיוני” הם כלל הגורמים המעורבים בשרשרת הערך של המשק החיוני, לרבות גורמי ייצור, משאבים, שירותים, חומרים, אספקה ופעולות אחרות החיוניות לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולתפקוד הכלכלה. המדובר בהרחבה משמעותית לזהות הגורמים הרשאים לפעול בימים אלה.

הודעת משרד העבודה תואמת את הנחיות פיקוד העורף מיום 15.6.2025 בדבר מדיניות התגוננות לאוכלוסייה. על פי הנחיות פיקוד העורף, אין לקיים עבודה למעט משק חיוני. משק חיוני, על פי פיקוד העורף, הוא אחד משני אלה – (א) מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, או (ב) גורמי ייצור, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה אף אם אינם “מפעל חיוני”, כפי שהוגדרו על ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות במערך מל”ח כמשק חיוני. הנחיות פיקוד העורף בתוקף בשלב זה עד ליום 17.6.2025.

• האם אין שום מגבלה על עבודת “מפעל חיוני” או מי שהוא “משק חיוני”?

בהחלט יש מגבלה על עבודת מפעל חיוני או משק חיוני. 

לעניין זה, מדיניות התגוננות לאוכלוסייה מונה את אופן ההתגוננות הרלוונטי גם לעבודה במפעל שהוא “משק חיוני”. בכלל זה יש לוודא קיום אמצעי התראה, לעובדים המספקים שירותים ניידים ונייחים, מיגון, מידע ועוד.     

הפרסום של משרד העבודה הוא “הודעה לעיתונות” ולא מדובר בצו, צו הרחבה או כל הוראה אחרת (שלהבנתנו ייתכן ולא יפורסמו, לפחות בשלב זה). לפיכך, מומלץ לפרש את הודעת משרד העבודה באופן מצומצם וזהיר, כך שרק כוח עבודה הכרחי יגיע למקום העבודה.

• האם ניתן היתר להעסקת עובדים בשעות נוספות בתקופה זו, החורגות על הקבוע בחוק?

נכון להיום, פורסם היתר כללי בענף התחבורה להעסקת נהגים בשעות נוספות, במטרה להבטיח רציפות שירות. לפי ההיתר, ניתן להעסיק נהגים, בהסכמתם, עד 15 שעות עבודה ביום ועד 90 שעות עבודה בשבוע, בכפוף להוראות החוק בדבר מנוחה יומית והפסקות. ההיתר בתוקף עד ליום 22.6.2025. להבנתנו, ייתכן כי בזמן הקרוב יפורסמו היתרים נוספים הנוגעים להעסקת עובדים בשעות נוספות.

• האם המעסיק יכול להורות על חופשה מרוכזת בתקופת מצב חירום בעורף?

כן, ביום 16.6.2025 ניתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות בכלל המשק במסגרתו, כפוף לעמידה בתנאי ההיתר, ניתן להעסיק עובדים, בכלל המשק, בהיקף של עד 14 שעות נוספות.

היתר זה בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בתוקף ובשלב זה עד ליום 30.6.2025.

ההיתר מאפשר להעסיק עובדים עד 67 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות), כך שמכסת השעות הנוספות בחודש עבודה לא תעלה על 90 שעות.

בהתאמה, ניתן להעסיק עובדים בהיקף של עד 14 שעות ביום, בתנאי שהעובדים מסכימים לכך, כאשר תתאפשר לעובדים הפסקה בת 15 דקות לפחות בין השעה ה-12 ועד השעה ה-14 ביום עבודה כאמור.

מעסיק המעסיק עובדים לפי ההיתר הנוכחי לא יעסיקם לפי ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות או לפי היתרים כלליים ענפיים להעסקת עובדים בשעות נוספות.

היתר זה לא יחול על מעסיקים שחל עליהם צו הרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.

מעסיק המעסיק מעל 20 עובדים  רשאי להעסיק לפי תנאי ההיתר הנוכחי, ובלבד שהתקיים בו אחד התנאים המפורטים בהיתר הנוכחי: (1) ביום בו החל להעסיק עובדים לפי תנאי ההיתר נעדרו לפחות 20% ממצבת העובדים ממקום העבודה, בנסיבות שאינן תלויות במעסיק וכאשר לא ניתן לבצע את העבודה על ידי עובדים קיימים של המעסיק בתפוקה זהה מבלי לבצע שעות נוספות, או (2) מקום העבודה מעסיק עובדים במסגרת של משמרות, ונעדרו ממקום העבודה לפחות 20% מהעובדים באותה משמרת בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה באמצעות עובדים אחרים באותה משמרת. האמור לעיל, לא יחול בהתייחס למקומות עבודה שהיה בידיהם, ערב מתן היתר זה, אישור תקף על היותם “מפעל חיוני” כהגדרת מונח זה בחוק שירות עבודה בשעת חירום.

בעת העסקת עובדים בשעות נוספות יש להתחשב בצורכי העובדים הנובעים מן המצב המיוחד בעורף.

בנוסף, פורסם היתר כללי בענף התחבורה להעסקת נהגים בשעות נוספות, במטרה להבטיח רציפות שירות. לפי ההיתר, ניתן להעסיק נהגים, בהסכמתם, עד 15 שעות עבודה ביום ועד 90 שעות עבודה בשבוע, בכפוף להוראות החוק בדבר מנוחה יומית והפסקות. ההיתר בתוקף עד ליום 22.6.2025.   

• האם המעסיק יכול להורות על חופשה מרוכזת בתקופת מצב חירום בעורף?

מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה מיידית של עד 7 ימים רצופים, גם בתקופת מצב חירום. ניתן לעשות זאת באופן מיידי בתנאי שהחופשה לא תעלה על 7 ימים ושהעובדים אכן מחזיקים ביתרת ימי חופשה צבורה לניצול. ככל שהחופשה עולה על 7 ימים, יש להודיע לעובד לפחות 14 ימים מראש. חשוב לזכור, כי ככל שיחתם הסכם קיבוצי הנוגע לפיצוי עובדים בגין תקופה זו, יהיה צורך לבצע התחשבנות מחדש בהתייחס לימי חופשה אלה.

***

מחלקת דיני עבודה עומדת לרשותכם לכל שאלה, התייעצות או צורך שעולה, גם בשגרה וגם בחירום. 

עו”ד נטע ברומברג, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד.

עו”ד עמית חדד הינה עורכת דין במחלקת דיני עבודה במשרד.