© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

מגמות גלובליות בתחום האכיפה של עבירות שחיתות

שטרות של דולר

בשנה האחרונה מתגברת המגמה של הידוק פעולות האכיפה אל מול עבירות שחיתות, והחרפת הענישה לעבריינים בתחום הופכת למאמץ גלובלי. מגמה זו אומצה גם על ידי בתי המשפט והפרקליטות בישראל. עם זאת, יתכן ויוזמות החקיקה האחרונות של הממשלה בישראל יביאו לפגיעה בדירוגה של ישראל במדד ה-CPI, כמו גם להביא להגברת מאמצי האכיפה של מדינות זרות כנגד חברות או יחידים ישראלים.

 

ישראל

 

1. חקיקה ישראלית שעיקרה הגבלת יכולות אכיפה ובקרה נגד נבחרי ציבור

בתקופה הקצרה מאז נבחרה, יזמה ממשלת ישראל בליץ חקיקה שעיקרה הגנה על נבחרי ציבור מפני פעולות אכיפה או בקרה נגדם. בין יתר החוקים נמצאים החוקים הבאים:

  • תיקון חוק המתנות, אשר יאפשר לעובד ציבור לגייס עבורו או עבור קרובי משפחתו כספים למימון הליכים משפטיים או רפואיים.
  • תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שנבצרות ראש הממשלה תתאפשר אך ורק עקב אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו.
  • תיקון לחוק יסוד: הממשלה, לפיו אדם בעל עבר פלילי יהיה רשאי לכהן כשר בממשלה (ידוע גם כ"חוק דרעי 2").
  • הצעת "החוק הצרפתי", שאוסר על חקירת ראש ממשלה מכהן; הצעת חוק לפיה המחלקה לחקירות שוטרים תוכפף ישירות לשר המשפטים ויינתנו לה סמכויות לחקור גם תובעים מהפרקליטות.
  • הצעת חוק להענקת חסינות ממעצר לראשי רשויות ולראשי מועצות אזוריות, אלא אם נתפסו בעת ביצוע מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה.

קידום הצעות חקיקה אלה נעשה חרף התנגדות חריפה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

 

2. מדד תפיסת השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומית

 

ישראל עלתה במדד תפיסת השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומית לשנת 2022 (Corruption Perceptions Index), אך מפרסם המדד הוסיף התרעה ביחס לשינוי מגמה מסתמן בישראל. המדד, שהתפרסם בינואר השנה על ידי ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International), נתן לישראל את הציון 63 נקודות – עליה של 4 נקודות מהציון בשנת 2021. כך עלתה ישראל בדירוג ממקום 36 למקום 31. לצד זאת, הארגון התריע כי זוהתה מגמה של ירידה במספר החקירות וכתבי האישום בתיקי שחיתות, והוריד את הדירוג של ישראל באכיפת השחיתות – מ"אכיפה פעילה" ל"אכיפה מתונה". זוהי התרעה חשובה, שכן ירידה של ישראל בדירוג זה עשויה להיות בעלת השלכות על יחסיה המשפטיים והפוליטיים בזירה הבינלאומית.

 

3. התחשבות במידע פלילי כתנאי במכרז

 

הוראת תכ"ם (תקנון כספים ומשק) שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר בסוף 2022 עוסקת בהתחשבות במידע פלילי בהליכי רכש של משרדי הממשלה באמצעות מכרז. ההוראה קובעת כי המציע יחויב להגיש תצהיר בדבר מידע פלילי בעניינו ולתת את הסכמתו למסירת מידע עליו מהמרשם הפלילי (גישה זו הייתה אסורה עד להוראה החדשה). וועדת המכרזים תהא רשאית לשקול לסרב להתקשרות על סמך אותו מידע פלילי שיימסר לה.

 

4. בית המשפט העליון: ענישה בגין עבירות שוחד תהיה מאסר

 

בית המשפט העליון החמיר לאחרונה את עונשו של נתן פורמן, בכיר לשעבר באגד, שהורשע בבקשת שוחד בסך מיליון אירו. העונש הוחמר מתשעה חודשי עבודות שירות לריצוי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, שהקל על פורמן בשל גילו המבוגר (73) והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה (18 שנים). בית המשפט העליון יצא במסר ברור, כי חרף קיומן של נסיבות מקלות משמעותיות, המחיר בגין עבירת שחיתות של שוחד מחייב מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

5. הגשת תביעה אזרחית נגררת נגד השרה לשעבר פאינה קירשנבאו

 

לאחר הרשעתה של השרה לשעבר, פאינה קירשנבאום, בקבלת שוחד, הגישה המדינה תביעה אזרחית, במסגרתה תובעת המדינה השבה של 6 מיליון שקלים אותם הוציאו, לטענת המדינה, קירשנבאום ונאשמים אחרים מקופת המדינה שלא כדין. הגשת התביעה מהווה נדבך משמעותי נוסף במדיניות הפרקליטות בשנים האחרונות – לאכוף את הענישה בגין עבירות שחיתות באמצעים כלכליים ולאיין כל הטבה כלכלית שעשויה להיוותר בידי המורשע.

 

6. חקירת שוחד ושחיתות בהטיית מכרזים של משרד הביטחון בשווי נטען של מיליארד ש"ח

 

עשרות חשודים נעצרו לחקירה בחודש שעבר, בחשד לעבירות שחיתות כלכלית חמורה. משטרת ישראל והממונה על הביטחון במערכת הביטחון עצרו את החשודים, בהם קבלנים ועובדי אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, בחשד להפעלת קרטל שמנה עשרות חברות והטה מאות מכרזים באומדן כלכלי של מיליארד ש"ח. החשד הוא כי הקרטל פעל לאורך זמן ושיחד גורמים פנימיים במשרד הביטחון ובצבא.

 

ארה"ב

 

7. מזכר המשנה לתובע הכללי בארה"ב מנחה להעמיד לדין בגין פשעים תאגידיים חוצי גבולות כאשר במדינה הזרה בה בוצעה העבירה לא נעשים צעדים מספיקים לקיום אכיפה אפקטיבית

 

המשנה לתובע הכללי בארה"ב, ליסה מונקו, פרסמה מזכר המנחה את הפרקליטים האמריקאים לפעול כנגד פשעים של תאגידים בינלאומיים, המתרחשים במדינות זרות במקרים בהם גורמי האכיפה הזרים משתהים בהפעלת אכיפה מקומית. מדובר בשינוי דרמטי של מדיניות ארה"ב, אשר צפוי להביא להתערבות גדולה יותר של רשויות האכיפה האמריקאיות ביחס לתאגידים זרים, גם במקרים בהם מרכז העבירה אינו בארה"ב.

 

8. אכיפה מקלה נגד תאגידים המשתפים פעולה עם הרשויות

 

משרד המשפטים האמריקאי (Department of Justice) מאמץ מדיניות אכיפה מקלה עם תאגידים המשתפים פעולה ובפרט, במקרים בהם התאגיד מבצע גילוי מרצון ביוזמתו. בהתאם לכך, פרסמה החטיבה הפלילית עדכון בדבר מדיניות האכיפה הכולל הרחבה של המדיניות המקלה ביחס לכל העבירות שבסמכותה לאכוף (ולא רק בעבירות על ה-FCPA). כמו כן פורטו הקריטריונים להקלות שונות באכיפה. בדומה, גם משרדי התביעה הפדרלית של ארה"ב (United States Attorney's Offices) פרסמו מסמך מדיניות המנחה פרקליטים להתחשב בגילוי מרצון ומיידי של תאגידים לגבי הפרות שונות.

 

9. החלטה של משרד המשפטים האמריקאי שלא להעמיד לדין את תאגיד Safran בגין עבירת שוחד בשל גילוי מרצון ושיתוף פעולה פרואקטיבי

 

משרד המשפטים האמריקאי החליט שלא להעמיד לדין את תאגיד החלל והתעופה הצרפתי Safran בגין שוחד שנתנו עובדי חברות הבת האמריקאית והגרמנית, חרף ממצאים לפיהם נושאי משרה בחברות הבנות של התאגיד שילמו שוחד לגורמים בממשלה הסינית. ההחלטה התקבלה לאור העובדה שתאגיד ספרן שיתף פעולה באופן פרואקטיבי עם החקירה, נקט בגילוי לרשויות והסכים לחילוט של כ-17 מיליון דולרים.

 

אירופה

10. סיכום שנת פעילות ראשונה של משרד התובע של האיחוד האירופי (EPPO) בתחום השחיתות

 

משרד התובע של האיחוד האירופי פרסם לאחרונה דו"ח סיכום פעילותו בשנת 2022. מדובר בגוף עצמאי שהוקם ביוני 2021, אשר הוענקו לו סמכויות חקירה והעמדה לדין בגין פשעים חוצי גבולות (ובפרט פשע מאורגן) נגד האינטרסים הכלכליים של האיחוד האירופי. מהדו"ח עולה כי במהלך שנת 2022 פתח הארגון בכ-865 חקירות בגין חשדות למעשי שחיתות של אנשי ציבור ברחבי האיחוד האירופאי.  

 

***

 

משרד ברנע ג'פה לנדה,  ועו"ד הדר ישראלי, ענת שובאט, ערן אלהרר ושיר רוזנצוויג עומדים לרשותכם בכל שאלה בתחומי צווארון לבן, אכיפה וציות.

 

 

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: