טכנולוגיות AI משנות את האופן שבו אנחנו עובדים וצפויות להשליך על שוק העבודה עוד שנים קדימה. מעסיקים רבים מבינים כי לצד היתרונות הרבים הטמונים ב-Generative AI, השימוש בטכנולוגיה כרוך גם באתגרים וסיכונים משפטיים לא מעטים. לפיכך, ברור שעל מעסיקים להיערך לקראת העמקת השימוש בטכנולוגיה.
יש לוודא את נכונות המידע אותו מספקות מערכות בינה מלאכותית
מערכות AI עשויות לתת תשובות לא עדכניות ואף שגויות וחסרות בסיס (AI Hallucination). מקרה כזה ארע לאחרונה בניו יורק, כאשר עורך דין הגיש לבית המשפט פסקי דין בדויים שהיו פרי המצאתו של ה-ChatGPT. בנוסף, השימוש במערכות בינה מלאכותית מייצר דיסוננס קוגניטיבי בין הנראות המהימנה של המידע ובין המצב העובדתי. לפיכך, על המעסיק לייצר שיטת עבודה המבהירה לעובדים שאין להסתמך באופן עיוור על המידע אותו מספקות המערכות.
יש לנקוט אמצעים טכנולוגיים וארגוניים כדי להגן על מידע פרטי וסודי
בבדיקות עצמאיות שנערכו, ה-ChatGPT הצהיר בגלוי: "As an AI language model, I do not have the ability to guarantee the confidentiality of any information shared with me". ואכן, השימוש ב- AI עלול להוביל לאובדן של סודות מסחריים משמעותיים, לדלף של מידע פרטי ובהתאם, לחשיפה רגולטורית וחוזית. חשוב לקבוע מדיניות ברורה בדבר שמירה על סודות מסחריים אגב השימוש בכלי AI, הידוק הסכמי עבודה והתחייבויות עובדים בנוגע לשמירה על סודות מסחריים, הטמעת אמצעי בקרה טכנולוגיים וכן קיום הדרכות בדבר השמירה על המידע.
יש לבדוק את מידת האחריות של כלי ה-AI ביחס למידע המוצג טרם השימוש
חשוב שכל שימוש בבינה מלאכותית יתבצע רק אחרי שנעשתה בדיקה ביחס לסיכונים משפטיים הנובעים משימוש בטכנולוגיה הספציפית. במסגרת זו, יש חשיבות לוודא כי הסכמי השימוש של הטכנולוגיה כוללים התחייבויות מפורשות בדבר אחריות לעמידה בסטנדרטים משפטיים, רגולציה וכן בחובות שיפוי ואחריות ביחס לנזקים כתוצאה מהסתמכות על הטכנולוגיה.
יש לבחון את ההשלכות האתיות של שימוש בכלי בינה מלאכותית על מערך יחסי העבודה
שימוש ב- AI לצורך ניהול שינויים ארגוניים הכוללים פיטורים, למשל, מעורר בעיות אתיות. על המעסיק לוודא כי האלגוריתם לא לוקח בחשבון קריטריונים פסולים כגון גזע, מין, מצב משפחתי– לצורך החלטה על גיוס עובדים, קיצוץ במצבת כוח האדם וכו'. אי-וידוא ההיבטים האלה עלול לייצר חשיפה משפטית לתביעות והפרה של חוקי עבודה.
ביחסי עבודה, AI לא יכול להחליף מעורבות אנושית
מערכות AI מתקשות לשקלל את כלל הגורמים הרלוונטיים כאשר הן מבצעות החלטות, ונוטות להתמקד בנתונים מספריים ומדידים. שיקולים כאלה "משטיחים" היבטי עומק ביחסי עבודה. כל שימוש ב-AI ביחסי עבודה צריך לכלול גם היבטים "רכים" שלא נכללים בנתונים היבשים, דוגמת יכולת עבודה בצוות והובלתו, מוטיבציה ואמפתיה. נציין כי תחת חוקי הפרטיות וכן במסגרת הרגולציות המתהוות בתחום בעולם, ישנה דרישה משפטית לבחינה אנושית של הממצאים וההחלטות, ולא בכדי.
בהתאמה, כאשר מתקבלות החלטות ביחס לעובדים ומועמדים באמצעות AI, חובה על מעסיקים לבחון שיקולים "אנושיים" בטרם גיבוש ההחלטה.
יש ליידע את העובדים על שימוש במערכות AI
מעסיקים צריכים לוודא כי העובדים מבינים את הליך קבלת ההחלטות שמבצעות מערכות ה-AI, לרבות הקריטריונים ששימשו לביסוסן של החלטות הנוגעות אליהם. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בזכות העובד לפרטיות במקום העבודה וקבע כי יש צורך במתן הסכמה בנסיבות מסוימות וביידוע של העובד ביחס למידע אודותיו. במסגרת זו, מעסיק המעוניין להשתמש במערכת AI למעקב אודות ביצועיהם של עובדים או קידומם, חייב ליידע אותם ולשקול האם יש צורך בקבלת הסכמתם.
יש לוודא שהשימוש במערכות AI אינו פוגע בהמשכיות העסקית ובתהליכי הלמידה והידע בארגון
הסתמכות מלאה על מערכת AI בהיבטים חיוניים של החברה מייצרת סיכון תפעולי, לפיו כשל של המערכת יביא להפסקת הפעילות לזמן קצר או ארוך. כפי שלוחמים בצה"ל לומדים איך לנווט למרות שהם מצוידים במערכות GPS מתקדמות, יש חשיבות להתייחסות להמשכיות עסקית בכל שימוש תשתיתי בבינה מלאכותית.
כחלק ממדיניות ניהול הסיכונים של החברה, מומלץ להתייחס לסיכון אפשרי בו לא ניתן יהיה להסתמך על טכנולוגיות ה-AI באופן זמני או קבוע.
יש לוודא שהפרטי נשאר פרטי
חשוב מאוד שהמעסיק יקבע מדיניות ברורה של הפרדה בין שימוש אישי של העובדים בחשבונות AI לבין השימוש המקצועי. ראשית, בדומה להפרדה בין תיבות אימייל אישיות לבין תיבות אימייל ארגוניות, גם לתוכנם של חשבונות AI עשויים להיות מאפיינים אישיים ופרטיים. שנית, ביחס להיבטי קניין רוחני, חשוב כי תוצרי ההתכתבות יהיו הקניין הרוחני של מקום העבודה ולא של העובד.
יש לעקוב אחרי התפתחויות בתחום הרגולציה
בחודשים האחרונים, דיוני האסדרה בתחום הבינה המלאכותית בישראל ובעולם הואצו משמעותית, וכבר כעת קיימות יוזמות חקיקה ורגולציות רחבות ומשמעותיות ברמה הבינלאומית.
מומלץ למעסיקים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום ולגבש תכנית פעולה, בסיוע של המחלקה המשפטית, המוודאת כי הם עומדים בסטנדרטים המתגבשים.
יש לייסד מדיניות ארגונית בנוגע לשימוש בכלי בינה מלאכותית
יש חשיבות בקיומה של תכנית סדורה וברורה, שתכלול גם מנגנוני בקרה פנימיים, כדי לוודא, בין היתר, שקיפות, אמינות והיעדר אפליה. מומלץ למעסיקים לקבוע מדיניות ארגונית ברורה ביחס לשימוש בכלי בינה מלאכותית, תוך הקמת צוות ייעודי שמטרתו לפקח על קיום המדיניות והדרכות רלוונטיות לעובדים ביחס אליה.
לסיכום, היתרונות של השימוש במערכות AI יכולים להיות רבים, בשימוש מושכל ונכון. חשוב להטמיע AI בזהירות מירבית ולנקוט אמצעים ארגוניים וטכנולוגיים על מנת למזער את הסיכונים בשימוש בה, במיוחד בכל הקשור בניהול יחסי עבודה.
***
נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות הקשורות בהטמעת כלי AI במקום העבודה, ובסוגיות אחרות הקשורות ברגולציה של בינה מלאכותית.
עו"ד נטע ברומברג היא ראש מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה.
ד"ר אבישי קליין הוא ראש מחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד.