עדכוני לקוחות

לאחרונה אישרה הכנסת תיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אשר יכונה “חוק אשראי הוגן”. זאת לאחר שנים ארוכות של דיונים בנושא ובהמשך להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית אשר הוגשו עוד במהלך שנת 2013.

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע (רמו”ט) פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה חדשה ביחס לאופן הטיפול במידע אישי של לקוחות המוחזק על ידי חברה נרכשת והמועבר לחברה רוכשת. זאת במסגרת עסקאות מיזוגים ורכישות.

בחודש יולי 2017 אושר חוק שכירות הוגנת, אותו יזמו ח”כ סתיו שפיר וח”כ רועי פולקמן. מטרתו העיקרית של החוק החדש היא להסדיר את מערכת היחסים בין שוכר ומשכיר ולהגדיר מהי דירה ראויה למגורים.

אחת מהסוגיות המרכזיות הנוגעת לפרטיות בישראל היא האם ובאיזו מידה פעילות של חברה ישראלית עשויה להיות כפופה לדינים זרים בתחום הגנת הפרטיות. סוגיה זו הפכה לבעלת חשיבות קריטית, עם התקנתן של התקנות החדשות בתחום הגנת הפרטיות באיחוד האירופי.

בצעד תקדימי, קבע בעת המשפט העליון, כי יש להכיר במעמדה הנפרד והעצמאי של חברה, גם לאחר אישור בקשה לתביעה נגזרת.

ממשלת בריטניה התחייבה לאחרונה, לחוקק חוק חדש להגנת נתונים. הצעת החוק היא חלק מהתחייבותה של ממשלת בריטניה ליישם למרות תהליך הברקזיט את עקרונות הפרטיות שנקבעו ברגולציה האירופאית החדשה להגנת מידע  General Data Protection Regulation (GDPR).

לאחרונה הכנסת אישרה תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה בתחילת יולי 2017 את ביטול תשלומי האגרה לרישום מאגרי מידע ואגרות תקופתיות, אותם נדרש בעל מאגר מידע לשלם.

רשות ההגבלים העסקיים בישראל פרסמה לאחרונה נוסח סופי של ‘גילוי הדעת’ בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכיים (הסדרי “RPM – Resale Price Maintenance”ׂׂ). בגילוי דעת זה הרשות מציגה את עמדתה בנוגע לנסיבות בהן ספק יוכל להכתיב למפיץ או קמעונאי את המחיר שבו יימכר המוצר לחוליה הבאה בשרשרת, מבלי שהדבר ייחשב הסדר כובל אסור.

לאחרונה פרסמה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע הנחייה חדשה העוסקת בפרשנות ויישום הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר. הנחיה זו מבקשת להסדיר, בין היתר, את סוגית ההסכמה לשימוש במידע לצורך דיוור ישיר ושירותי דיוור הישיר.

בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק, סבר היועץ המשפטי שחברות זרות (בייחוד כאלה העושות עסקים דרך האינטרנט) לא יכולות להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת.

לאחרונה נכנסו לתוקף כללים חדשים המהווים תיקון ועדכון לכללים העיקריים העוסקים בשפכי תעשייה שמקורם במפעלים והמוזרמים למערכת הביוב.

ביוני 2017 אישרה ממשלת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, למאבק בתחום המסחר הפיננסי באופציות בינאריות.

החלטת בית המשפט החדשה בנושא מיסוי מחירי העברה עלולה לגרום לשינוי מבנה של עסקאות מיזוגים ורכישות ממניות לנכסים.

פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי בנק רשאי לסרב להעניק שירות לחברה העוסקת במטבעות וירטואליים (Virtual Currencies).

חוק המאכערים שפורסם בתחילת אפריל 2017, מנסה לעשות סדר בתופעה של החתמת בעלי דירות על התחייבויות כלפי יזמים ו/או גורמים שונים (מארגנים), אשר אמורים לקדם פרויקטי התחדשות עירונית. החוק נועד בעיקרו להגן על בעלי דירות אשר חותמים על הסכמי טרום התקשרות (הסכמי ארגון), הכוללים סעיף האוסר עליהם להתקשר עם מארגן אחר.

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו”ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובמגוון של בורסות במדינות אחרות, כולל באוסטרליה. הנפקות כאלה, אשר הנן בעלות היגיון רב מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות, חלקן מעניינות וחלקן מורכבות למדי.

הרשות לחדשנות (“הרשות”) הודיעה על התקנת הוראות חדשות הנוגעות לתשלום תמלוגים והעברת ידע (“הוראות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל” ו-“הוראות לעניין שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם”). מדובר בהוראות המהותיות הראשונות שהתקינה הרשות לחדשנות מאז הקמתה בינואר 2016 והעברת פעילות המדען הראשי אליה.

מה דינם של תשלומים שמעניק בעל שליטה בחברה ציבורית מכיסו הפרטי לנושאי משרה עבור עבודתם בחברה? האם רשאי בעל שליטה להבטיח אישית לנושאי משרה בחברה תגמול נוסף שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה? – שאלות אלה נדונו לאחרונה בהחלטתו של בית המשפט הכלכלי (מפי כב’ השופטת רות רונן) בעניין דה לנגה נ’ החברה לישראל בע”מ ואח’.

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, “תאגידים קטנים” מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת “תאגיד קטן” הקבועה בתקנות האמורות.