המדריך להכרת מדד ה-ESG

מהו מדד ה-ESG? 

ראשי התיבות ESG מייצגים שלושה קריטריונים מרכזיים לבחינה של פעילות של תאגיד או חברה מכל סוג שהוא, שאינם קשורים ברווחיות ופרמטרים פיננסיים אחרים. הקריטריונים הם: סביבה (Environment), חברה (Social) ואחריות תאגידית (Governance). כפועל יוצא, מדדי ESG בוחנים ומדרגים חברות והשקעות אחראיות (או "השקעות ירוקות"), על פי קריטריונים אלה.

שוק ההשקעות האחראיות צובר תאוצה בקצב מהיר בשנים האחרונות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, והשקעות אלה מבוססות בעיקרן על מדד ה-ESG. השימוש העיקרי במדד הוא על-ידי המשקיעים, אשר מנסים לנבא, ככל יכולתם, את כדאיות השקעתם לטווח רחוק. משקיעים אלה יוצאים מנקודת הנחה כי מחויבות לעקרונות המדד תתרום תרומה משמעותית לרווחיות החברה בהווה הקרוב ובעתיד).

מדד זה אינו בא לידי ביטוי רק בהשקעות בניירות ערך אלא הופך לקריטריון מהותי גם בעסקאות רכישה וגם בהשפעתו על תדמית של חברה (ואף של נושאי המשרה בחברה).

מודדים קיימות

שילוב של שלושת ההיבטים של המדד מהווים למעשה קריטריון משולב להערכת ביצועים "לא כלכליים" של חברות. כלומר, המדד בוחן את פעילותן של החברות בתחומים חיוניים לחברה אך לא בהכרח רווחיים. הנחת היסוד בבחינה על-פי המדד היא כי לחברות גדולות יש אחריות תאגידית והן אינן יכולות להתנהל לצורך השאת רווחים בלבד.

מדובר בשינוי מגמה מהותי אשר צובר תאוצה והופך לרלוונטי מרגע לרגע. כדי לעמוד בדרישות המדד, כל רכיב צריך להתקיים בחברה, באופן הבא:

1. סביבה: ההיבט הסביבתי הוא אולי ההיבט הבולט והמדובר ביותר. היבט זה בודק את האופן שבו חברה והתנהלותה המסחרית משפיעות על הסביבה ועל כדור הארץ. הבחינה היא של עמידה בדרישות רגולטוריות (כגון היתרים, מחזור אשפה וכדומה) ושל יוזמות טכנולוגיות המיושמות בחיי השגרה של החברה (כגון שימוש באנרגיה מתחדשת).

2. חברה: מדובר בקריטריון הנוגע בעיקר להתנהלות הפנימית בחברה. הדגש הוא בחינת המדיניות המיושמת כלפי עובדי החברה, ספקיה ולקוחותיה. בין הקריטריונים ניתן למצוא התייחסות לשוויון מגדרי, לזכויות אדם, להיעדר אפליה (ואף אפליה מתקנת), לעמידה בהוראות שכר שווה לעובד ולעובדת, לתנאי עבודה וכדומה.

בנוסף, תחת קריטריון זה בוחנים את התרומה החברתית של החברה לקהילה, דרך מפעלי צדקה או התנדבות מקומית וקהילתית. לקריטריון זה יש חשיבות מרכזית מכיוון שהוא יחסית קל למדידה (וגם לשינוי) וניתן לראות התקדמות ניכרת בפרק זמן יחסית קצר.

3. אחריות תאגידית: קריטריון זה בוחן את הפרקטיקה הניהולית של התאגיד ואת אופן ההתנהלות של צמרת החברה. בקריטריון זה ייבחנו בעיקר היבטים של מניעת שחיתות, גיוון בהנהלה (ייצוג של נשים ו/או אוכלוסיות "מוחלשות" בעמדות מפתח), שיטת התגמול של הבכירים וכדומה.

מגמה עולמית

"המרדף" אחר חברות שעומדות בקריטריונים של מדד ה-ESG נובעת משתי סיבות מרכזיות:

1. החקיקה המתקדמת.
2. דור המשקיעים החדש.

תחילה, עקב האזהרות החוזרות והנשנות של מדענים בדבר מצבו של כדור הארץ ועקב המודעות העולמית הגוברת למעמדן של אוכלוסיות מוחלשות (ילדים שעובדים כפועלים, מחסור של מים במדינות רבות בעולם וכדומה) – התפתחה הנעה לפעולה מצד המחוקקים בעולם.

האיחוד האירופי, לדוגמה, אחד הגופים המובילים בחקיקה בתחום, ניסח מספר תקנות ראשיות המקדמות את מדד ה-ESG ומאפשרות לגופי השקעה לבחון חברות ועמידתן בקריטריונים בטרם השקעה בהן.

גם בארצות הברית, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) קידמה סעיף המחייב חברות ציבוריות להרחיב את סעיפי הדיווח על סוגיות אקולוגיות בפעילות החברה. כמו כן, ה-SEC מקדמת חובת דיווח על אמצעים שהחברה נוקטת לצורך צמצום ההשפעה המזיקה של החברה על הסביבה. ההערכה היא כי כיום, דולר אחד מתוך ארבעה דולרים המושקעים בשוק ההון בארה"ב מכוונים להשקעות ESG. מספרים אלה צפויים לעלות.

אך כאמור, לא החקיקה היא המובילה את המגמה, אלא המשקיעים. מדובר בדור חדש של משקיעים צעירים, בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לוודא כי הכסף אותו הם משקיעים אינו מייצר השפעה שלילית על החברה והסביבה. חשוב למשקיעים החדשים לבחון האם ההשקעות שלהם תורמות ומושקעות בחברות המתנהלות באופן ירוק ואחראי. בחינה זו שמה דגש על איכות הסביבה, על זכויות עובדים ועל זכויות נשים.

נושאי משרה ואחריותם

אחד הכלים המשמעותיים בקידום קריטריונים של סביבה וחברה בחברות הוא הטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים, שכן נושאי המשרה הם המכוונים העיקריים של פעילות התאגיד ועליהם מוטלת האחריות לנקוט אמצעים סבירים למניעת עבירות סביבתיות (וכן להוביל מגמות חיוביות של שינויים סביבתיים).

בחוק החברות הישראלי ישנם מספר סעיפים המטילים על נושאי המשרה את החובה לכוון את פעילות התאגיד בתום לב: חובת הזהירות, חובת האמונים וכן ההוראה כי מעשי אורגן בחברה הם כמעשי החברה. כמו כן, ישנה חקיקה סביבתית נרחבת המטילה אחריות ספציפית וקונקרטית על נושאי משרה בכל הנוגע לעמידה בהוראות החקיקה (לדוגמה, החוק למניעת מפגעים וחוק המים).

חובות אלה הן חובות רגולטוריות בסיסיות, הנוגעות בשלב זה בעיקר לעבירות שבוצעו והטלת האחריות הפלילית בגינן. אין ספק כי עם חלוף הזמן החקיקה תתפתח גם לכיוון של עידוד שיפור מצבה של החברה בהיבטים סביבתיים וחברתיים.

האם מדובר בטרנד חולף?

חשיבותם של היבטים אלה בפעילות חברות ברורה לכל, אך תחום ה-ESG נתון לביקורת משמעותית. הביקורת אינה מופנית כלפי הערכים עצמם אלא כלפי הניצול שהחברות מנצלות את הערכים לצרכי תדמית ויחסי ציבור. כך למשל, המונח "גרינווש" (באנגלית Greenwash) הפך לשגור ומוכר בקרב קהילת המשקיעים. משמעות המושג היא ביקורת על חברות היוצרות תדמית ציבורית חיובית של חברות המקדמות התנהלות סביבתית, אך מסתירה היבטים שליליים. חברות כאלה "מנפחות" פעילות סביבתית וחברתית כדי לייצר רושם של חברה סביבתית, כאשר בפועל מדובר באחוז קטן מאוד מכלל פעילות החברה והן עדיין חברות מזהמות, מיושנות ולא בהכרח חברתיות.

הטעייה מהסוג הזה אינה חדשה בכל הנוגע למד ה-ESG. גם מדינות וארגוני מגזר שלישי התגלו ככאלה המשתמשים במודעות החברתית והסביבתית הגוברת כטכניקה של יחסי ציבור ושיווק.

תאגידים שעומדים באופן מספק בקריטריונים של מדד ה-ESG, נדרשים לבצע שורה ארוכה של פעולות כדי ליהנות מהרווחים הגלומים בעמידה בקריטריונים אלה. חלק מהפעולות הללו מורכבות (למשל, מעבר מוחלט לשימוש באנרגיה מתחדשת) וחלקן מצריכות זמן רב ותכניות אשר מיושמות על-פני מספר שנים.

ומה בישראל?

כאמור, בארצות הברית ובאירופה מדובר במגמה אשר צוברת תאוצה ומיום ליום מקבלת גיבוי מהמחוקק ומרשויות האכיפה (הן בתחום ניירות הערך והן בדרישות הרגולטוריות שכל חברה נדרשת לעמוד בהן). בישראל, נכון להיום, המצב מעט שונה.

המודעות אכן גוברת, ולמרות חתימתה של ישראל על מגוון אמנות סביבתיות, מדובר בתחום שאינו מפותח דיו בישראל נכון לעת עתה. יחד עם זאת, ניכר שגם ישראל לוקחת חלק בהתעוררות הסביבתית ומקדמת מהלכים לצורך פיתוח ההיבט הסביבתי והחברתי בהשקעות ובעולם העסקים. בשלב הזה, בכל הנוגע להשקעות חברתיות ומדדים להשקעה, מדובר בדיווחים שהם וולונטריים בעיקרם. משמע, חברה אינה מחויבת לדווח ועושה זאת מרצונה החופשי.

ישנם מדדים אשר מאפשרים גם למשקיעים בישראל לאמוד את ההשפעה הסביבתית של החברות בהן הם משקיעים. הבולטים בהם הם מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה ומדד מעלה. כמו כן, ישנה רגולציה וחקיקה המטילה על חברות ונושאי חברה חובות בכל הנוגע להשפעה הסביבתית והחברתית של החברה. בנוסף, בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה מקפיד על אכיפה מוגברת ובוחן עמידה של עסקים וחברות בחקיקה סביבתית (זיהום אוויר, זיהום מים, רישוי וכדומה).

ישראל מנסה, ללא ספק, "להדביק" את הפער מול מדינות אירופה וארצות הברית, ולאחרונה אף אושר בועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת, תזכיר חוק האקלים. מטרת החוק המוצע היא ליצור מסגרת ארגונית להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותכניות מובנות (לצורך יישום מחויבויותיה של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים).

חקיקה זו, יחד עם המגמה העולמית ודור המשקיעים החדש, ללא ספק יקדמו במהרה בישראל סגנון חדש של השקעות המתכתב עם המגמה העולמית ועם מדד ה-ESG.

***

צוות מחלקת הרגולציה במשרד ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה לגבי אחריות תאגידים ו-ESG  בישראל וסוגיות אחרות.

***