© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

שינוי מהותי לרעה בעסקאות מיזוגים ורכישות

סעיפי מק בעסקאות מיזוג ורכישה

שינוי מהותי לרעה, המוכר בשפה התאגידית הבינלאומית כ-Material Adverse Change (ובקיצור – "MAC") הוא מונח שכיח בהסכמים בעולם המיזוגים והרכישות. המונח מתאר שינוי או אירוע שאם יתרחש, הוא עלול להשפיע באופן שלילי על הצדדים לעסקה (ובעיקר, על החברה הנרכשת). סעיפי MAC בהסכם קובעים אילו אירועים – אם התרחשו בין החתימה על ההסכם ועד להשלמת העסקה – מקנים לרוכש את הזכות להשתחרר מהעסקה.

 

בעולם של מיזוגים ורכישות (בדומה לסוגים אחרים של עסקאות), כל הצדדים בעסקה משתדלים לקחת בחשבון מספר רב של גורמים לפני חתימת ההסכם. ברוב המקרים, ישנה תקופת זמן בין חתימת ההסכם להשלמה הסופית של העסקה. תקופה זו, שעשויה להיות ארוכה, נקראת תקופת ביניים. בתקופה זו, הצדדים פועלים להשגת האישורים הנדרשים להוצאת העסקה לפועל והרוכש חשוף להתרחשויות שליליות שעלולות לקרות לחברה הנרכשת. התרחשויות אלו מהוות סיכון נוסף שלא שוקלל מלכתחילה, עד כדי כך שהן עלולות לגרום לשינוי משמעותי בתנאי העסקה כך שזו לא תהיה כדאית יותר עבורו.

 

המטרה העיקרית של סעיפי MAC בהסכמי מיזוג ורכישה היא להגן על הצד הרוכש בדיוק מפני אותן התרחשויות שליליות לא צפויות. סעיפים אלה מאפשרים לרוכש השתחררות מהעסקה בעת שתנאיה השתנו לרעה באופן מהותי במהלך תקופת הביניים.

 

הגדרת ה-MAC

 

תקופת הקורונה היוותה אבן דרך משמעותית בניסוח הגדרות MAC. תנאים לא-שגרתיים, גרמו להשפעות מהותיות שלא ניתן היה לצפות מראש. בשל כך, צדדים לעסקאות רבות בכל העולם נאלצו "לפתוח" את הגדרת ה-MAC ולבצע פשרות שגרמו להם להפסדים, מכיוון שהוראות ההסכם לא היו ברורות ומותאמות להתמודדות עם מגיפה. את לקחי התקופה ניתן לראות גם היום, כאשר חברות מכירות יותר ויותר בחשיבות של ניסוח יסודי של סעיפים אלה. במקביל, בתי המשפט נמנעו מלנקוט בגישה כוללת באותם המקרים. כיום, חברות שמות דגש רב יותר על ניסוח הגדרת MAC שתעניק הגנה לצדדים גם בהתרחשויות חריגות ביותר.

 

הגדרת MAC סטנדרטית מורכבת לרוב מהאלמנטים הבאים:

 

  1. הגדרה כללית שמתארת מהו שינוי מהותי לרעה על-פי ההסכם. במסגרת ההגדרה נקבע רכיב "המהותיות" ואופן ההשפעה של המקרה על החברה, באופן רחב או צר.
  2. הגדרת מצבים חריגים, אשר למרות שהם מהווים התרחשות שלילית במהותם, לא ייחשבו כ-MAC. למשל, מצבי חירום שונים כמו מלחמה או מגיפה (כמו הקורונה), השפעה שלילית כלשהי על כל השוק הספציפי בו פועלת החברה וכיו"ב.
  3. חלק "המחריג את החריגים", במסגרתו מוסבר מתי המצבים החריגים כן ייחשבו כ-MAC. למשל, אם ההשפעה של המצב החריג על החברה הנרכשת היא לא פרופורציונלית ביחס להשפעה על יתר החברות בשוק הרלוונטי.

 

במסגרת המשא ומתן המתנהל לגבי נוסח הגדרת ה-MAC, חשוב לוודא כי ההגדרות מקיפות את כל המצבים הרלוונטיים, לרבות החריגים המתאימים לעסקה הספציפית, ובפרט לשוק בו פועלת החברה הנרכשת.

 

ניסוח מקיף ויסודי של הגדרת ה-MAC בהסכם הוא המפתח למניעת מצבי אי-ודאות וסכסוך בין הצדדים ואף לייתור הצורך להגיע לבית משפט בהמשך הדרך. כדי להשיג ניסוח מיטבי, יש להבחין באינטרסים השונים של הצדדים (המוכרים והקונים) וליישם את מה שמיטיב עם הצד המיוצג הרלוונטי. מן הסתם, מנסחי הסעיפים צריכים לשים לב לשוק בו פועלים הצדדים ולהדגיש את המאפיינים הספציפיים של כל צד לעסקה. בין היתר, יש להדגיש גם מאפיינים שעולים מבדיקת הנאותות (לא רק המשפטית אלא גם החשבונאית).

לדוגמה, אם מדובר בחברה שהצלחתה מתבססת על עובדים מקצועיים מסוימים שעתידים להוביל אותה הלאה, אז נכון יהיה להגדיר שאירוע עזיבה רחב היקף של עובדים כאלה במהלך תקופת הביניים, יחשב כאירוע MAC.

 

MAC בבתי המשפט

 

המונח MAC הוא יציר הצדדים לעסקה ולא מונח שנקבע בחוק או בפסיקה. לכן, צדדים לעסקה נוטים לפתור ביניהם מחלוקות הקשורות ב-MAC, ללא התערבות בית המשפט. ככל שהגדרת ה-MAC ברורה ומפורטת יותר, לצדדים קל יותר להגיע לפתרון מחלוקות כאלו בינם לבין עצמם.

 

אם הצדדים לעסקה לא מצליחים להגיע לפתרון, ומגיעים לבית המשפט, בתי המשפט יעדיפו להימנע מלפסוק במחלוקת. לרוב, הם יכוונו את הצדדים להגעה לפתרון בדרך של פשרה, ככל שהדבר אפשרי.

 

במקרים בהם הצדדים לא מגיעים לפשרה ובית המשפט נדרש לדון ולפסוק, הוא נוקט בגישה לפיה כל מקרה ייבחן לגופו, שכן הגדרת ה-MAC ונסיבות התרחשותו משתנות ממקרה למקרה. בתי המשפט הבודדים שדנו בנושא (בעיקר, בארה"ב), הגיעו למסקנה כי לצד בחינה ספציפית של כל מקרה, ניתן לאמץ קווים מנחים כלליים, שיהוו "הכוונה" (ולא תקדים משפטי) לבחינת התרחשות MAC.

 

ארה"ב – הקווים הכלליים לבחינת התרחשות MAC

 

בפסיקה האמריקאית נושא ה-MAC נדון פעמים מעטות, שבמסגרתן נקבעו לאורך השנים קווים מנחים כלליים לבחינת התרחשות MAC. על פי הפסיקות, ניתן להבין כי על מנת לבסס קיומו של MAC, יש להוכיח (במצטבר):

  • שהאירוע מהווה הרעה מהותית ומקיפה (ירידה של לפחות 40% ברווחי החברה הנרכשת).
  • שצפוי שהאירוע ישפיע על ערך החברה ו/או על פוטנציאל הרווחים שלה למשך זמן רב – שנה ומעלה, לכל הפחות.

 

יש לשים לב כי מדובר ב"קווים כלליים". לכן, גם אם שני קריטריונים אלה מתקיימים, בית המשפט לא יפסוק בהכרח להתרחשות אירוע MAC ולביטול העסקה – אלא לצד זאת, יבחן פרמטרים נוספים ביחס לעסקה הספציפית.

 

לדוגמה, בשנת 2018 בית המשפט במדינת דלאוור קיבל לראשונה החלטה לביטול עסקה עקב אירוע MAC בפסיקה בעניין Akorn, זאת לאחר שבמשך השנה שחלפה מאז חתימת ההסכם, רווחיה של החברה הנרכשת ירדו ב-86% ברווחים. בית המשפט כינה את ההתרחשות "נפילה מצוק". בבחינה זו של בית המשפט, הוכחו שני הקריטריונים לעיל – רווחי החברה ירדו משמעותית ולזמן רב. אף על פי כן, בביקורות שנכתבו על פסיקה זו נאמר כי ייתכן שמה שגרם לבית המשפט לפסוק לביטול העסקה לא היה העמידה בקריטריונים כשלעצמה, אלא בעיקר ההתנהגות חסרת תום-הלב של המוכרים.

 

הרף של בתי המשפט לביטול עסקה עקב התרחשות MAC, כפי שנראה, הוא גבוה מאוד. לפיכך, יש לייצר וודאות ובהירות מקסימלית בין הצדדים, בעיקר באמצעות קביעת ההגדרה המדויקת להסכם הרלוונטי. הגדרה כזו תאפשר את צמצום חוסר הוודאות במקרים כאמור ואת פתרון המחלוקות בנושא בין הצדדים לבין עצמם, מבלי להידרש לפתרון הסכסוך על-ידי בית המשפט.

 

***

 

מחלקת תאגידים בברנע ג'פה לנדה תשמח לייעץ בענייני עסקאות מיזוג ורכישה ובעסקאות אחרות. עו"ד שגיא גרוס עומד לרשותכם לשאלות נוספות.