חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / מיסוי יחידים
12 באפריל, 2015
מבזק דיני עבודה - אפריל 2015
לאחרונה פורסם תיקון לחוק שכר מינימום, אשר עתיד להתעדכן באופן הדרגתי תוך התיחסות לארבע תקופות. התקופה הראשונה תחל ביום 1 ביום 1 באפריל 2015 ובה יתעדכן שכר המינימום ל-4,650 ש"ח (ברוטו). בשכר אפריל 2015, המשולם בתחילת חודש מאי 2015, יש לכלול את העדכון הראשון.
כל המעסיקים במשק, לרבות מי שאינם מעסיקים עובדים בשכר מינימום, חייבים לציין בכל תלושי השכר את גובה סכום שכר המינימום. לאור זאת, חובה לעדכן את תלושי השכר בהתאם.
על פי החוק, לצורך חישוב העמידה בשכר המינימום יש לקחת בחשבון שכר יסוד/שכר משולב, תוספות יוקר ותוספות קבועות המשולמות לעובד עקב עבודתו.עדכוני שכר המינימום הבאים יהיו:
ביום 1 באפריל 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין 4,650 ₪ או 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שיהא באותו מועד.
ביום 1 ביולי 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין השכר בתקופה השניה או 4,825 ₪.
ביום 1 בינואר 2017 שכר המינימום יתעדכן ל-5,000 ₪.
ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני העבודה של משרדנו.
31 במרץ, 2015
דירוג "גלובס DUNS 100": עורכי הדין המובילים בישראל
דירוג הנישות השנתי של "גלובס DUN'S 100", לשנת 2015 דירג את משרד ברנע כמוביל בתחומי העיסוק בעיקריים של המשרד: מסחרי בינלאומי, הייטק, תשתיות ומימון פרוייקטים, ליטיגציה ושוק ההון
25 במרץ, 2015
כיצד תתמודד הממשלה החדשה עם הכשלים בשוק הדיור?
בין הנושאים הרבים שהעסיקו את מערכת הבחירות שהתקיימה שבוע שעבר, היה משבר הדיור. מגזין אחד העם ריכז מומחים בתחום הנדל"ן לדון בסוגיות הדיור. בין הנושאים שנידונו השינויים הנדרשים במדיניות הממשלה, בחינת פתרונות אפשריים ותחזית לעתיד. עו"ד אריאל נדלר, שותף וראש מחלקת הנדל"ן בברנע, דיבר על כשלי השוק, האתגרים הקיימים וניתח את הפתרונות הנקודתיים הקיימים היום
24 במרץ, 2015
כנס זירות מסחר פיננסיות - Online Financial Trading
ב- 5.5.15 עורכת חברת המחקר לעולם הסטארטאפים - IVC, בשיתוף עם משרד עורכי דין ברנע , כנס ייחודי וראשוני בישראל. הכנס ידון באתגרים וההזדמנויות בתחום המסחר הפיננסי המקוון בישראל.
18 במרץ, 2015
סקירת תחום ההימורים המקוונים בישראל
"מהפכת האינטרנט" השפיעה על תחומים רבים וביניהם גם על תחום ההימורים המקוונים. עם השנים הוקמו אתרים רבים ומגוונים אשר מאפשרים להמר בקלות מכל מקום בעל חיבור לרשת האינטרנט. פעילות זו מעלה סוגיות משפטיות רבות: כיצד ואיך יש להגיש בקשות לרישיון הפעלת אתרים, מהן מגבלות קיימות, סוגיות אכיפה, אחריות ועוד
16 במרץ, 2015
יום הבחירות: מתי אפשר לחייב אתכם לעבוד?
מי נדרש על פי חוק לעבוד ביום הבחירות, מי זכאי לקבלת יום חופש, מה ניתן לעשות במידה ודורשים מכם להתייצב בעבודה על אף שאינכם חייבים. ענינו ב- Ynet על שאלות שעוסקות בזכויות העובדים ביום הבחירות.
15 במרץ, 2015
ברנע מייצגים את אתנה סמארטקארד סולושנס בע"מ
ברנע ייצגו את חברת אתנה סמארט קארד סולושנס ואת בעלי המניות של החברה בעסקת מכירת החברה לחברת NXP Semiconductors NV ההולנדית, אשר מונפקת בנאסד"ק. המשרד מייצג את אתנה סמארט קארד סולושנס, חברה טכנולוגיה אשר תומכת ביצרני כרטיסים, חברות דפוס לאומיות ומטמיעי מערכות עם פתרונות מתקדמים לכרטיסים חכמים מרגע הקמת החברה.
11 במרץ, 2015
האמנם יש חובה לפרסם דיווח מיידי על משא ומתן לעסקה?
לאחרונה דנה השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פרסום הצעת הרכש אשר היווה שימוש "במידע פנים". מיקי ברנע, מומחה בתחום התאגידים, במאמר דעה על הנושא, גלובס 11.3.15
10 במרץ, 2015
נוהל חדש: היתרי עבודה למומחים זרים
נוהל ניסויי חדש של הנפקת אשרות עבודה עבור מומחים זרים פורסם לאחרונה על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית. הנוהל החדש מקצר את התהליך הקיים ומאפשר לנושאי האשרות לעבוד בישראל עד 30 יום בשנה (ברציפות או במצטבר).
בעבר, נדרשו חברות רב-לאומיות, שביקשו לשלוח בעלי מקצוע לארץ לתקופות קצרות ובלוח זמנים קצר, למטרת עבודה במרכזי המו"פ הישראליים שלהן או עבודה עם השותפים אסטרטגיים, להגיש בקשה ולקבל היתר עבודה (ממשרד הכלכלה) ולאחר מכן לעבור תהליך לקבלת אשרת עבודה מקונסוליה ישראלית בחו"ל – הכל לפני הכניסה לישראל.
בהתאם לנוהל החדש, בקשות להיתרי עבודה עבור עובדים מומחים יטופלו על ידי משרד הכלכלה בהליך מזורז, כך שיושלמו במלואן, ברוב המקרים, תוך ששה ימים. לאחר קבלת היתר העבודה, יוכל המומחה להיכנס לארץ כתייר, בתנאי שתוך שני ימי עסקים מיום כניסתו לארץ, הוא יתייצב ברשות ההגירה על מנת להחליף את אשרת התייר באשרת עבודה.
תהליך חדש זה צפוי להקל על חברות זרות, המבקשות לשלוח עובדים מומחים שלהן לארץ על מנת לנהל את פעילויותיהן בארץ, וכן לאפשר להן לשלוח מומחים לארץ באופן דחוף לטפל בענייניהן.
7 במרץ, 2015
משרד ברנע מייצג את שרגאי ובניו בע"מ
לאחר מספר שנות התדיינות, עורכי הדין זוהר לנדה וגל ליפשיץ הביאו לדחייתה של תביעה בהיקף של 10 מיליון ₪ שהוגשה כנגד לקוחות המשרד על ידי חברה קבלנית. המחלוקת סבבה סביב פרויקט מגורים באיזור ירושלים וכללה מספר חברות נדל"ן מובילות במשק הישראלי.
2 במרץ, 2015
פורום מנהלי משאבי אנוש עמק יזרעאל
ב- 16/3/15 תתארח ראש מחלקת דיני עבודה של משרד ברנע בפורום מנהלי משאבי אנוש בעמק יזרעאל. הפורום מתכנס אחת לחודש במכללת עמק יזרעאל, ובו חברים וחברות מנהלים ומנהלות משאבי אנוש של חברות רבות מאזור הצפון. מרי תעניק הרצאה בנושא: סוגיות בחוזי עבודה..
1 במרץ, 2015
תיקון מספר 14 לחוק העמותות - חיזוק כללי ממשל תאגידי
התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות.
אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור.
מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני.
התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.
17 בפברואר, 2015
סקירת תעשיית ההייטק בישראל ע"י המגזין הבריטי The Lawyer
תעשיית ההייטק בישראל: על אף מבצע "צוק איתן", שנת 2014 היתה שנה מוצלחת להייטק הישראלי. חברות הטכנולוגיה הישראליות יצאו להנפקות בורסאיות בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, דבר שהפך את 2014 לאחת משנות האקזיטים החזקות בעשור האחרון. המגזין האנגלי היוקרתי, The Lawyer, כינס עורכי דין מובילים, ביניהם עו"ד סיימון ג'פה, על מנת לדון במגמות השונות והאתגרים העומדים בפני החברות הפועלות בתעשיית ההייטק הישראלית.
4 בפברואר, 2015
סוכנות נסיעות ישראלית נגד רויאל ג'ורדניאן: "משתלטת בכוח על מיזם הטיסות לסעודיה"
סכסוך עסקי בין סוכנות הנסיעות מילאד תעופה מישראל לחברת רויאל ג'ורדניאן עלול לפגוע בפרויקט חדש לטיסות עבור מוסלמים בין ישראל לערב הסעודית שנוסה בהצלחה ב-2014. עו"ד זוהר לנדה, אשר מייצג את חברת מילאד תעופה טוען כי חברת התעופה הירדנית ניהלה לכאורה משא ומתן עם חברת מילאד תעופה "בחוסר תום לב וללא כוונה אמיתית להתקשר בהסכם מחייב". מילאד תעופה מאיימת בתביעה משפטית של כ-20 מיליון שקל
1 בפברואר, 2015
אחריות הדירקטוריון בעידן הנוכחי
ריבוי התקנות הרגולטוריות, היועצים המשפטיים ומכתבי התביעה, הדירקטורים של החברות הציבוריות לא יודעים מהו תפקידם. האם זה לנהל או לפקח. מיקי ברנע, כמומחה המלווה דירקטורים בעבודתם, הוזמן להשתתף בפאנל של מערכת מגזין אחד העם, אשר עסק באחריות הדירקטוריון בעידן החדש
29 בינואר, 2015
מיזוגים ורכישות 2015 - דיון מומחים וירטואלי בנושא
האתר הבריטי www.corporatelivewire.com - קיים דיון וירטואלי של מומחים בינלאומיים, ובינהם סיימון ג'פה, בתחום מיזוגים ורכישות. הדיון עסק בשינויים ובאתגרים הקיימים בפעילות ה- Cross-border. בין השאר, עסקו המומחים במגמות השונות הקיימות בתחום המיזוגים והרכישות, בהשלכות המיסויות הקיימות ובחוזקה של תעשיית הייטק בישראל.
27 בינואר, 2015
פרשת "סטטוסים מצייצים"- ההשלכות על מפעילים שלא מקיימים את תנאי הפייסבוק
לאחרונה, הושעה אחד מעמודי הפייסבוק הפופולריים ביותר בארץ, הנקרא "סטטוסים מצייצים". העמוד, שמנה כ- 700 אלף גולשים הוסר מאוחר יותר לצמיתות על-ידי פייסבוק.
הסיבה לפעולות אלה, ככל הנראה, הייתה תשלום שקיבל מפעיל העמוד עבור פרסומי תוכן מסחרי באותו העמוד. צורת התשלום הייתה תוך התחמקות ממערכת הפרסום של פייסבוק ותוך אי-מתן גילוי נאות שאותו תוכן אכן היה בתשלום. לכאורה, המפעיל הציע למפרסמים חבילות מדיה שונות כאשר המחירים נקבעו בהתאם לקטגוריות חשיפה שונות בעמוד.
לאחר חשיפת גלובס על דרך התנהלותה של "סטטוסים מצייצים" הושעה העמוד על-ידי פייסבוק, וכעבור מספר ימים, הוסר לצמיתות.הנהלת פייסבוק בישראל הבהירה כי עקב הפרת תנאי השימוש של האתר על- ידי המפעיל, הביאה למהלכים אלו. לדברי פייסבוק, המפעיל קיבל התראות לגבי הפרותיו, אולם על אף זאת, בחר המפעיל להתעלם מהתראות אלו והמשיך בשלו. חרף מאמציו של המפעיל – שכללו פרסומים שחשפו את הפעולות שננקטו על-ידי פייסבוק וכן פרסום מכתב שקיבל המפעיל ממנהל משרדי פייסבוק בארץ – לא עלה בידיו של המפעיל לשנות את החלטתו של פייסבוק.
מבלי להכנס לתוך הויכוח המשפטי בין פייסבוק והמפעיל, השתלשלות עניינים אלה מוכיחה את החשיבות הקריטית שבקיום תנאי פייסבוק. כל עבודתו ומאמציו של המפעיל, ככל הנראה, יירדו לטמיון וכך, גרם לעצמו המפעיל נזק כספי כבד וירידת ערך בקשר לעמוד הפייסבוק שלו, דבר שאין להמעיט בהשלכותיו: בהתאם לפרסומים בעיתונות, בתקופה שלפני האירועים לעיל, הציע המפעיל חבילות פרסום לסטטוסים במחירים שמגיעים לעשרות אלפי שקלים.
"סטטוסים מצייצים" מופעל בפלטפורמה בבעלות צד שלישי. לכן, בעל עסק – המנסה למשוך קהל ולגרוף רווחים תוך הפרת תנאי השימוש בפלטפורמה בבעלות צד ג' – היה צריך לצפות שבמוקדם יותר מאשר במאוחר, הוא ייתפס ויאבד את הכל.
בנוסף, במקרה ומעורבים בעסק מסוג זה משקיעים מן הציבור, עלולה התנהלות מפרה מסוג זה ליצור עילות לתביעות נגד היזם שהשתמש בהשקעותיהם לצורכי העסק. זאת ועוד, במקרה ורכיב בסיסי ומרכזי בעסק הוא לכאורה מפוקפק, סביר להניח שהמשקיעים יבקשו לתבוע פיצויים מהיזם.
לאור זאת, יזמים – הוזהרתם!. עליכם לקרוא בעיון רב את הכללים והתנאים של כל גורם שבו אתם תלויים על מנת ליצור ערך לעסק שלכם, כי, אם לא תעשו כן, אתם עלולים לחשוף את עצמכם לצרות.
27 בינואר, 2015
הצעת חוק להסדרת מעמדה של מדינת ישראל באזוריים ימיים
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.
הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.
הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.
ברנע נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.
15 בינואר, 2015
תיקון לחוק ההגבלים העסקיים
לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015. במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.
13 בינואר, 2015
בית המשפט השלום פסק שבוע שעבר כי על ווייטווטר לשלם סכום של כ-127 אלף שקל לחברת "מיקה בנרוי"
בית המשפט השלום פסק שבוע שעבר כי על ווייטווטר לשלם סכום של כ-127 אלף שקל לחברת "מיקה בנרוי".זאת בגין שירותים שהעניקה לווייטווטר ושהתמורה בגינם לא שולמה.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל במלואה את תביעתה של חברת "מיקה בנרוי" בבעלותו של אביעד כספי. כספי, לשעבר סמנכ"ל הפיתוח העסקי של ווייטווטר, וחתנו של איש העסקים, אדווין (בני) טיש, הגיש תביעה נגד חברת ווייטווטר, שאורי יוגב הוא מייסדה והיה יו"ר הדירקטוריון שלה.
את התביעה הגישו עורכי הדין זוהר לנדה, שי שרביט ואיתי ויגודה ממשרד ברנע.