כל העדכונים /  עמותות

סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם -  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות). הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות). החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46. בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו - ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה. להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

בחודש מאי 2015 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו מנכ"ל עמותה ומורשה חתימה שלה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחויבו אישית נוכח התנהלות העמותה בסך כולל של כ-13 מיליון ש"ח. מדובר על עמותה, שעל-פי מטרותיה הוקמה לצורך עזרה לנפגעי סמים, הגברת המודעות בציבור לנגע הסמים והסברה בתחום, וכן הגברת המודעות בציבור לסכנות הנובעות משימוש באלימות. קודם לפסיקה זו של בית המשפט המחוזי, ניתן בשנת 2011 צו לפירוק העמותה בעקבות בקשה לפירוק שהוגשה על-ידי רשם העמותות, לאחר שנתגלו ממצאים חמורים בדוח חוקר אודות העמותה אשר התמנה על-ידי הרשם. בית המשפט קבע אז, בהתבסס על דוח החוקר, כי קיים אינטרס ציבורי ברור שפירוק העמותה ייעשה על-ידי בית המשפט. בעקבות צו הפירוק, נתמנה מפרק לנכסי העמותה. על-פי ממצאי דוח החוקר אודות העמותה עלו ממצאים חמורים, על-פיהם מוסדות העמותה לא תיפקדו כראוי ולא פיקחו על פעולותיהם של מנכ"ל העמותה, שפעל בניגוד לטובת העמותה, ושלא להגשמת מטרותיה, תוך הטעיית התורמים של העמותה וניצול תמימותם ורצונם הטוב. כך, ממצאי הדוח העלו, כי העמותה התרימה מהציבור סכומים, בהיקף נרחב, בלא שפעלה לקידום מטרותיה ובפועל עיקר פעילותה של העמותה הסתכם בגיוס תרומות על מנת לשלם תשלום משכורות עובדי העמותה. מאותו דוח עלו ממצאים נוספים, לפיהם בעמותה התקיים, בנוסף למערך ההתרמה הרגיל, גם מערך תרומות נפרד בהיקף נרחב, אשר לא בא לידי ביטוי בספרי העמותה, וכי כספים שנאספו באמצעות קופות התרמה (כ-500 קופות צדקה שהוצבו בבתי עסק שונים) ושוברי תשלום לא הגיעו לקופת העמותה אלא נלקחו שלא כדין, על-ידי בעלי תפקידים בעמותה לשם תשלום משכורות. בנוסף, עלה מהדוח, כי בוצעו תשלומים במזומן לעובדים ללא דיווח לרשויות המס. לאור כל זאת, ובעקבות בקשת המפרק, קבע בית המשפט כי מנכ"ל העמותה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחוייבו להשיב לעמותה סך של כ-6.5 מיליון ש"ח כל אחד, וביחד כ-13 מיליון ש"ח. עוד נפסק, כי אותו מפרק שנתמנה בעקבות צו הפירוק כאמור, יתמנה ככונס נכסים על נכסי הנדל"ן וזכויות במקרקעין של אותו מנכ"ל ועל כל נכסי העיזבון של יושב הראש לצורך מימוש פסק הדין וסכום החוב הפסוק. על-פי הוראות חוק העמותות, הכספים שיתקבלו בקופת הפירוק של העמותה כתוצאה ממימוש הנכסים יועברו לעמותות בעלות מטרות דומות על מנת לממש את המטרות שלשמן הכספים נתרמו במקורם על-ידי הציבור. פסק דין זה מהווה דוגמה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בעמותה וללא צורך בהרמת מסך תאגידית. זאת בהתאם להוראות הדין המאפשרות לחייב אדם בתשלום חובות העמותה בגין אחריות אישית במקרה בו העמותה התנהלה תוך מרמה או עשתה שימוש בלתי הוגן בכספים מצד האחראים לה, תוך הפרת חובת האמונים וחובת הזהירות החלה עליהם (על-פי סעיפים 373-374 לפקודת החברות החלים על עמותה שבפירוק מכוח סעיף 54 לחוק העמותות). כמו כן, פסק הדין מעורר את החשיבות של פעילות עמותה בהתאם למטרותיה. על-פי הוראות הדין, עמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות. כמו כן, על עמותה להשתמש במשאביה (כספים, נכסים, ציוד וכיו"ב) אך ורק לצורך קידום מטרות העמותה. במידה והעמותה קיבלה כספים, בין כתרומות ובין כתמיכות לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם כספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות (ואף אם המטרות האחרות הינן במסגרת מטרות העמותה). בנוסף, אם המצג שהוצג כלפי התורמים הוא כי יעשה שימוש מסוים בכספי העמותה, יש להשתמש בכספים לאותו שימוש, ולא לצבור אותם או להעבירם לשימושים אחרים (גם אם הם במסגרת המטרות).​פעילות עמותה שלא בהתאם למטרותיה, עלולה להוביל לפירוקה, להטלת אחריות אישית על נושאי משרה ובעלי תפקידים בה, ואף במקרים מסוימים להטלת סנקציות פליליות.

התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות. אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור. מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני. התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.