סיכונים משפטיים בשימוש ב-ChatGPT

השקת כלי עיבוד השפה ChatGPT של OpenAI גרמה לסערה בתחום הבינה המלאכותית, ותעשיית הטכנולוגיה כולה. יותר ויותר חברות החלו להשתמש ב-ChatGPT (או בפתרונות עיבוד שפה מבוססי בינה מלאכותית דומים אחרים) במסגרת פעילותן העסקית, כדי לחסוך זמן ועלויות. הדבר נעשה דרך הטמעת הכלי במוצרים שלהן או במסגרת תהליכים שוטפים אחרים. השינוי המשמעותי כל כך בתחום מאלץ עורכי ועורכות דין לבחון מקרוב את השימוש ב-ChatGPT ואת הסיכונים הכרוכים בו.

אבל קודם כל, מה זה ChatGPT ? ChatGPT הוא כלי המסוגל להבין נתונים "כמו-אנושיים" ("human-like data"). הוא מספק למשתמשים שלו תגובות כמו-אנושיות לכל שאלה שהם עשויים להעלות על דעתם, והוא מסוגל ליצור חומרים לפי דרישה, כגון טקסט ותוכן יצירתי. זה אמנם נשמע פשוט, אולם השימוש ב-ChatGPT כרוך במספר סיכונים משפטיים ומעשיים. חברות צריכות להעריך ולקחת בחשבון סיכונים אלה לפני שהן מאפשרות את השימוש בכלי במסגרת פעילותן.

קניין רוחני וזכויות יוצרים

ChatGPT יכול, כנראה, לענות על כל שאלה ומשימה מילולית. לצד זאת, הפלט, שמיוצר על-ידי מודלי בינה מלאכותית, עלול להיות גנרי. כלומר, אין ערובה שהפלט שמודל השפה יפיק – ושבו יעזרו המשתמשים – לא ישמש אף אחד אחר. תנאי השימוש של OpenAI מתייחסים לבעיה הזו במפורש. התנאים קובעים שהמשתמש הוא הבעלים של הפלט, אלא אם כן משתמש אחר יקבל פלט דומה. לכן, בסופו של כל פלט של ChatGPT ניצב סימן שאלה, ואין ודאות שהמשתמש הוא הבעלים הבלעדי שלו. שאלות כאלה, בנוגע לבעלות והפרת זכויות יוצרים, עלולות להביא לקשיים של ממש בהגנה על זכויות קנייניות בפלטים או בכל יצירה המבוססת על פלטי ChatGPT ושחקנים אחרים בשוק.

גם בסיס הנתונים, המשמש לאימון הבינה המלאכותית של ChatGPT ועל בסיסו מתקבל הפלט, מעלה שאלות של קניין רוחני. ChatGPT מאומן על כמות עצומה של מידע ונתונים, לרבות ספרים, מאמרים וחומרים כתובים אחרים. סביר להניח שבסיס הידע והנתונים ששימשו לאימון כולל חומרים מוגנים בזכויות יוצרים של צדדים שלישיים. גם אם הנתונים, המידע והחומרים האחרים נגישים באינטרנט, השימוש בהם ועיבודם ללא רישיון מתאים או ללא רשות, עלולים להיחשב להפרת זכויות יוצרים. ככלל, כל פלט עלול להיחשב כאילו הוא מפר זכויות צד שלישי, לרבות כל יצירות נגזרות, עדכונים או שיפורים שלו. כלומר, משתמשי ChatGPT חשופים תמידית לתביעות פוטנציאליות מטעם צדדים שלישיים בטענה להפרת זכויות.

תביעות קניין רוחני

ולא מדובר רק בסיכון פוטנציאלי. נכון לעכשיו, ישנם מספר תיקים תלויים ועומדים בארה"ב ובבריטניה נגד המפעילים של פתרונות עיבוד שפה מבוססי בינה מלאכותית, לרבות OpenAI ומיקרוסופט (GitHub), בגין הפרת זכויות יוצרים. 

לדוגמה, במסגרת תביעה ייצוגית בארה"ב נטען כי פלט קוד תוכנה אשר יוצר על ידי AI, אשר התבסס במהלך העיבוד על חומרי קוד פתוח הזמינים ברשת (או אף הועתקו מתחילתם ועד סופם), מפר את זכויות היוצרים של יוצרי הקוד הפתוח הנ"ל. ההפרה התרחשה, לכאורה, כיוון שהפלט לא התייחס לתנאי הרישיון של הקוד הפתוח.

במקרה נוסף שנדון בבריטניה, סוכנות צילום הגישה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד הבעלים של כלי עיבוד מבוסס בינה מלאכותית. הסוכנות טענה כי כלי הבינה המלאכותית העתיק מיליוני תמונות שבבעלות הסוכנות והשתמש בהן כדי לאמן את הבינה המלאכותית שלו. במקרה זה, סימן המים המופיע בכל התמונות של הסוכנות הופיע בפלטים שנוצרו. דבר זה הראה מה בבירור שנעשה שימוש בתמונות, שכן כלי הבינה המלאכותית "למד" את הסימן מתמונות הסוכנות.

על אף כל האמור, בחוות דעת שפרסם משרד המשפטים הישראלי (בנוגע לשימוש בחומרים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה) נכתב כי ככלל, אימון מודלים של בינה מלאכותית על חומרים מוגנים בזכויות יוצרים הוא חוקי, בכפוף למגבלות מסוימות. לפי אותה חוות דעת, אין בדין הישראלי חריג מיוחד לגבי חומרים המיוצרים על ידי כלי בינה מלאכותית, וכל תביעה בגין הפרה בהקשר זה תיבחן לפי הדין הקיים, בדומה לאופן בו נבחנות תביעות אחרות בגין הפרת זכויות יוצרים. עם זאת, יצוין כי מדובר בחוות דעת בלבד, אשר טרם נדונה בבית המשפט. יתר על כן, חוות הדעת מתייחסת רק לתהליך הלמידה של מודלי הבינה המלאכותית, ולא לפלטים שמודלים כאלה מייצרים.

דיוק

הפלטים של ChatGPT מבוססים על הנתונים והמידע הזמינים לכלי באותה נקודת זמן, ולכן, מעצם טבעם, הם עשויים לכלול טעויות ואי דיוקים. ChatGPT מסוגל ליצור פלט רק לפי המידע שיש לו ברגע נתון, ללא הבנה מעמיקה של הנושא.

אם הנתונים והמידע ש-ChatGPT התאמן עליהם מכילים טעויות או הטיות, אלה יבואו לידי ביטוי גם בפלט. וכמובן, אם נתוני האימון לגבי הפלט המבוקש מוגבלים בהיקפם, הפלט עלול להיות מוטה ומטעה. אם יש שינוי או עדכון במציאות, אך אלה אינם באים לידי ביטוי בנתוני האימון, הדבר לא ישתקף בפלט (נכון למאי 2023, ChatGPT מצהיר בעצמו כי נתוני האימון שלו מוגבלים למידע הפנוי באינטרנט נכון לספטמבר 2021.) המשתמש ב-ChatGPT לא יכול לשלוט בנתונים המשמשים כבסיס לפלט המבוקש, לבחור מסד נתונים מסוים או להתייחס לאלגוריתם מסוים. לכן, יש להתייחס בזהירות לכל פלט ש-ChatGPT מחולל, ואין להסתמך עליו בשאננות.

אבטחת מידע/פרטיות

ChatGPT פועל על בסיס נתונים ומידע בהיקף רחב, הזמינים באינטרנט. כיוון שכך, סביר שחלק מהמידע כולל, כנראה, מידע אישי של אנשים פרטיים. לכן, השימוש בפלט ועיבוד הפלט עשויים להוות הפרה של דיני אבטחת מידע שונים. יש לשים לב שלחוקים אלה יש תחולה חוץ-טריטוריאלית, ולכן חובה לציית להם. אף על פי כן, תנאי השימוש של OpenAI מטילים את האחריות לציות לחוקים ולתקנות אלה על המשתמש. לפי תנאי השימוש הנ"ל, המשתמשים מצהירים כי הם מעבדים מידע אישי בהתאם לחוק. בנוסף, ה-Data Processing Addendum של OpenAI לא חלה מאליה על כלל המשתמשים. כל משתמש חייב לבקש פוזיטיבית מ-OpenAI להיות כפוף ל-DPA כדי שזו תחול עליו.

הסיכון בהפרת דרישות אבטחת מידע עשוי להרתיע ספקים או לקוחות מהתקשרות עם חברות שהמוצר שלהן מתבסס על שימוש במודל עיבוד שפה מבוסס בינה מלאכותית. זאת כיוון שבעת השימוש במוצר, המידע של אותם ספקים או לקוחות עשוי להיות חשוף לשימוש על-ידי ChatGPT ללא מגבלה. חשיפה זו עשויה לגרום לכך שהבעלים של אותו המוצר יהיה בהפרה מתמדת עם דרישות אבטחת מידע של צדדים שלישיים, ויהיה מנוע מכניסה להתקשרויות עם ספקים/לקוחות.

אחריות

כאמור כל מידע או נתון המועלים ל-ChatGPT וכל הפלטים ש-ChatGPT מחולל הם בבעלות המשתמש, כל עוד הוא עומד בתנאי השימוש של OpenAI.

אולי זה נשמע טוב, אבל פירוש הדבר ש-ChatGPT אינו נושא באחריות, והפלט מסופק "כמות שהוא" ("as is"). כלומר, המשתמש נושא באחריות בלעדית לפלט, לרבות כלפי OpenAI עצמה. למשתמשים, אגב, אין הגבלה על אחריות בגין השימוש ב-ChatGPT. במקרה ש-OpenAI תבוא בטענה כלפי מי מהמשתמשים שלה בקשר לשימוש בכלי, אין מגבלה על הסכום אותו OpenAI יכולה לדרוש.

בנוסף, האחריות של OpenAI כלפי המשתמשים שלה מוגבלת לגבוה מבין 100 דולר או הסכום המצטבר שהמשתמש שילם עבור השירות במהלך 12 החודשים שקדמו לתביעה נגד OpenAI. לכן, כנראה שמומלץ להתייחס בזהירות לפלט של ChatGPT ולא להניח שבמקרה של תביעה מטעם צד ג', יהיה ניתן לדרוש שיפוי מ-OpenAI.

ChatGPT במובן המשפטי מסחרי

השימוש ב-ChatGPT כרוך באי ודאויות ומעלה שאלות משפטיות ומעשיות רבות. השימוש של חברה בפלט של ChatGPT כחלק ממוצר יכול להעלות דגלים אדומים במסגרת תהליך בדיקת נאותות, כחלק מהשקעה הונית או עסקת מיזוג ורכישה.

יש לבחון את השימוש ב-ChatGPT בכל מקרה לגופו, ובפרט לפני שעושים שימוש מסחרי כלשהו בפלט שנוצר. חשוב להעריך את הסיכונים הרלוונטיים ולנקוט צעדים כדי למזער אותם, ולהגן על זכויות קניין רוחני, בין אם לפני יציאה לדרך לעסקת השקעה, או להטמעה של כלי מבוסס AI כחלק מהעבודה השוטפת בחברה.

עם זאת, אי אפשר להכחיש את התועלת הטמונה ב-ChatGPT, ואת העובדה שאי אפשר לעצור את התפתחות הטכנולוגיה. שימוש ב-ChatGPT במסגרת הליכי עבודה יום-יומיים ומשימות משרדיות היא דרך מצוין לחסוך זמן ועלויות. אולם, לעת עתה, ככל הנראה עדיף לחברות לשקול בזהירות את השימוש ב-ChatGPT כחלק מפיתוח ליבת המוצר, כדי להימנע מהסתבכויות מיותרות – לפחות עד שהרגולציה תתייצב.

***

הצוות המשפטי בברנע ג'פה לנדה ישמח לעמוד לשירותכם בסוגיות הקשורות בפיתוח, שימוש והטמעה של טכנווגיות מבוססות בינה מלאכותית.

ענבר קציר היא עו"ד במחלקת התאגידים במשרד.