© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

חובות המעסיק בישראל – ביטוח לאומי

חובות מעסיק לביטוח לאומי

יזם ואיש עסקים שמעוניין לנהל את עסקו במדינת ישראל חייב להיות ער לחובות המוטלות עליו כעוסק וכמעסיק של עובדים, ולהתמודד עם רשת מחויבויות והתחייבויות למול רשויות המדינה.

 

המחויבויות כוללת עמידה בחוקי המגן המגנים על העובדים במקום העסקתם, עמידה בחוקי המס וחובות הדיווח לרשויות המס, ובכלל זה קשר הדוק למול המוסד לביטוח לאומי.

 

ביטוח לאומי – ייחודיות

 

הממשק של עוסק או מעסיק למול המוסד לביטוח לאומי הינו מיוחד ושונה מהתקשורת מול רשויות מס אחרות. הייחודיות נובעת מעצם העובדה שעוסק או מעסיק חייב בדיווח לביטוח לאומי בסמוך לתחילת העיסוק או העסקה, וכן עליו לשלם דמי ביטוח  בהתאם לקבוע בחוק. חלק מדמי הביטוח מהווים מס בריאות וחלקם – דמי ביטוח לאומי.

 

בשונה מרשות המיסים, תשלום דמי הביטוח הלאומי מקנה לעוסק ולעובד זכויות משמעותיות בדמות קצבאות המשולמות לו במהלך אירועים שונים בחייו. חלקן הן קצבאות שמחליפות את תשלומי השכר בתקופות שבהן השכר לא משולם (למשל, דמי לידה, אבטלה לשכיר, השלמת שכר במקרה של פשיטת רגל של המעסיק וכו'). סכומי הקצבאות נגזרים מהיקף השכר שדווח ושבגינו שולמו דמי הביטוח.

 

בנוסף לכך, מועד הדיווח והתשלום לביטוח הלאומי מתחיל את צבירת תקופת האכשרה הנדרשת לצורך תשלומי קצבאות. למשל, תשלום קצבת אבטלה מחייב תקופת אכשרה קודמת של חצי שנה במהלך השנה וחצי הקודמות לאירוע.

 

יתר על כן, חלק מהותי מסכום התשלום של דמי הביטוח הלאומי מהווה תשלום פרמיה של הביטוח הרפואי, בהתאם לחוק מס בריאות הממלכתי. תשלום זה מבטיח כי העוסק או העובד יהיו מכוסים בביטוח רפואי.

 

הגדרת הסטטוס

 

על מנת לקבוע את שיעור התשלומים ולבסס את הזכאויות למול ביטוח לאומי על היזם לקבוע לעצמו את המתכונת בה הוא מעוניין לנהל את עסקיו. אפשרות אחת היא לעבוד לבד, כספק שירות או מוצר, ואז הוא ירשם כעוסק עצמאי ללא העסקת עובדים. אפשרות נוספת היא לשמש כשכיר במסגרת מעסיק אחר או לפתוח עסק גדול ולהעסיק עובדים.

 

הגדרת הסטטוס  מטילה חבות משתנה על המבוטח. עוסק עצמאי נושא בחבות מול ביטוח לאומי בעצמו, הן מבחינת חובת הדיווח והן מבחינת חובת התשלום. מעסיק של עובדים מחוייב בדיווח עבור עובדיו וכן מחויב בתשלום דמי הביטוח, אשר חלקם מנוכים משכרו של העובד ומועברים לביטוח הלאומי וחלקם משולמים מכיסו של המעסיק. עובד שכיר נשען על החבות של המעסיק ואינו מחוייב בדיווח ובתשלום במישרין.

 

יש לזכור שדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי של המעסיק בגין עובדיו מעניק למעסיק כיסוי ביטוחי מפני תביעות של המוסד לביטוח לאומי במקרים של תאונות עבודה ומחלות מקצוע שנגרמו לעובד, ובגינם שולמו לו קצבאות. המעסיק מוגן בפני תביעת שיבוב של הביטוח לאומי, מכיוון שהוא עצמו במעמד של מבוטח ואולם אם איננו משלם את דמי הביטוח או לא דיווח על עובדו הוא חשוף לתביעת של המוסד לביטוח לאומי.

 

תושבות ועובד זר

 

הביטוח הלאומי מחיל את חובת התשלום ואת הזכאות לקצבאות על מי שהינו תושב. זיקת התושבות של האדם למדינת ישראל היא זו שמעניקה את הכיסוי הביטוחי. הבעיה שאין בחוק הגדרה פוזיטיבית מיהו תושב. החוק קובע מי איננו תושב, ובעיקרון כל מי ששוהה בארץ שלא כחוק לא נכלל בתחולת הביטוח הלאומי.

 

למרות האמור, יש הסדרה מיוחדת למי שאיננו תושב אבל שוהה בארץ כחוק ובידיו אשרת עבודה. אשרת העבודה הינה ספציפית למעסיק מסוים ובמקרה כזה על המעסיק לדווח על העסקת עובד זר ולשלם בגינו דמי ביטוח.

 

שיעור דמי הביטוח הינם מופחתים, מכיוון שהביטוח כולל רק חלק מענפי הביטוח הלאומי, ובעיקר קצבאות המהוות תחליף שכר, למשל דמי לידה, אבטלה, תאונת עבודה או מחלת מקצוע, ופשיטת רגל של המעסיק.

 

פטור מתשלום דמי ביטוח

 

מאחר וחובת תשלום דמי הביטוח חלה על המעסיק, אף כי חלק מדמי הביטוח מנוכים משכרו של העובד ומועברים לביטוח הלאומי וחלקם האחר הוא מקופת המעסיק,  חובת התשלום וההתחשבנות למול המוסד לביטוח לאומי הינה של המעסיק.

 

לכן, חשוב למעסיק לברר אם העובד זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח. במקרה של פטור המעסיק איננו חייב בתשלום דמי הביטוח בגין העובד ואם שילם הוא רשאי לדרוש השבה של דמי הביטוח ששילם בגין העובד לתקופת הפטור.

 

למי ניתן פטור? 

 

פטור ניתן למי שמקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי או מי שמקבל קצבת נכות מעבודה. כלומר, אם העובד מקבל קצבת נכות בגלל מחלה, או בגלל שנפגע בעבודה, הוא אינו חייב בתשלום דמי ביטוח. על המעסיק לשאול את העובד אם קמה לו עילת פטור, ואם כן, אין עליו החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי (שמהווים נתח נכבד מעלות העסקת עובד). אם העובד, שהינו תושב ישראל, מועסק במקביל להעסקתו בישראל במדינה נוספת, עליו לשם את דמי הביטוח המלאים בגין כל שכרו, בארץ.

 

לעיתים נוצרת חובת כפל תשלום  – גם במדינה הנוספת בה העובד מייצר הכנסה וגם במדינת ישראל, זאת למעט במקרה שמדובר במדינת אמנה. אם לישראל יש אמנת ביטוח לאומי עם המדינה הנוספת בה מועסק העובד, יש בדרך כלל פטור מכפל דמי ביטוח. יש לזכור שהפטור מכפל איננו חל על מס הבריאות, ובכל מקרה יש לבדוק את נוסח האמנה עם אותה מדינה.

 

פטורים נוספים ניתנים למוגדרים כ:

  • בעלי הכנסה נמוכה.
  • עולים חדשים למשך חצי שנה, או מעל גיל 62 מקבלי פנסיה מוקדמת.
  • עובד שנפגע בעבודה ומקבל דמי פגיעה (לתקופה של שלושה חודשים ראשונים לאחר הפגיעה).

 

תשלומי שכר ונלווים עקב ניתוק קשר העבודה

 

כלל' תשלומי השכר של המעסיק לעובד וכן ההטבות הנלוות, מהווים את הבסיס לחישוב ולתשלום הסכומים שיש להעביר לביטוח הלאומי (חלק עובד וחלק מעביד). המעביד מדווח על השכר הכולל ועל ההטבות שמוענקות, כפי שמצוין בתלוש השכר,  והוא מחשב את דמי הביטוח בגינם.

 

אילו הטבות נלוות אינן חייבות בדמי ביטוח?

 

לעיתים מזומנות המעסיק משלם לעובד החזרי הוצאות או מעניק הטבות בעין, שאינן מפורטות בתלוש השכר. ארוחות, בילויים, החזרי הוצאות שונות וכו' הן הטבות שאינן מפורטות בתלוש. חשוב ביותר שהמעסיק ישלם את דמי הביטוח גם על כלל ההטבות החייבות, שאם לא כן יחוייב בתשלומן בתוספת קנסות – אם תיערך אצלו ביקורת ניכויים.

ההטבות הפטורות מתשלום דמי ביטוח הן:

  1. החזרי הוצאות עבור קניות כיבוד לעבודה.
  2. החזר הוצאות בגין רכישת בגדי עבודה.
  3. הפרשות סוציאליות עד לתקרה הקבועה בחוק.
  4. אופציות המוענקות לעובדים במסלול הוני.

 

תשלומים המוענקים לקראת או עקב ניתוק קשר העבודה גם הן פטורות, למשל פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, דמי הסתגלות ותשלום בגין אי תחרות. הפטור איננו חל על תשלום דמי הבראה, חלף הודעה מוקדמת, או תשלום שכותרתו אינה תואמת את היקף התשלום. הטעם לכך הוא שכל תשלום שניתן במהלך העבודה, טרם ניתוק קשר יחסי עובד מעביד, חייב בתשלום דמי ביטוח. כל תשלום שהינו בגין תקופה שלאחר ניתוק קשר עובד מעביד – פטור.

 

מהן חובות המעסיק כלפי המוסד לביטוח לאומי?

 

ראשית, על המעסיק לדווח למוסד לביטוח לאומי על תחילת העסקתו של עובד. במקרה שמדובר בעצמאי, עליו לדווח בעצמו על תחילת עבודתו כעצמאי. לדיווח יש חשיבות עליונה ביצירת הכיסוי הביטוחי ובצבירת תקופות אכשרה נדרשות כתנאי זכאות לגמלאות מסוימות.

 

מעסיק חייב בדיווח בתוך תקופה של שלושים יום. המשמעות היא שגם אם איחר בדיווח, וארע אירוע ביטוחי בתוך שלושים יום ראשונים להעסקה – לא יגרע הכיסוי.  לאחר הדיווח הראשוני קיימת חובת דיווח שוטפת של מצבת העובדים ושכרם. לדיווח משמעות רבה לקביעת שיעור הזכאות בקצבאות מחליפות שכר שסכומן קורלטיבי לשכר שהשתכר העובד או העוסק.

 

שנית, על המעסיק להעביר את דמי הביטוח חלק המעסיק וחלק העובד שמנוכה משכרו של העובד למוסד לביטוח לאומי. שיעור דמי הביטוח הינו אחוז מהשכר המשולם כולל ההטבות (למעט אלו הפטורות) ובמקרה של עצמאי – אחוז כולל מהכנסותיו. מעת לעת עורך הביטוח הלאומי ביקורת ניכויים. ככל שמוצא כי התשלום לא נגזר מכלל רכיבי השכר, המוסד יוציא שומת דמי ביטוח למעסיק או לעצמאי, וייקנוס אותו בגין אי תשלום כראוי. לעיתים מזומנות ביקורת הניכויים נערכת בעקבות ביקורת של רשות המיסים. חשוב לדעת שהביטוח הלאומי לא מחויב בהסכמי פשרה שנערכו בין המעסיק ובין רשות המיסים.

 

מעסיק שלא דיווח במועד או לא שילם את דמי הביטוח בגין עובדיו חשוף, כאמור, לתביעה של הביטוח הלאומי כנגדו. לפיכך, כדאי לנתח היטב את מצבת כוח האדם ולעמוד בתקנות.

 

***

 

עמוס א. רוזנצויג הוא יועץ מיוחד בברנע ג'פה לנדה, יועמ"ש לשעבר של המוסד לביטוח לאומי, ומלווה מעסיקים בסוגיות אלה ובסוגיות רה-ארגון וציות אחרות.