בשנתיים האחרונות כולם מדברים על מטבעות וירטואליים, והעולם מסוקרן לגבי שיטת המסחר החדשה. מרבית המשקיעים במטבעות דיגיטליים כיום הם ספקולנטים או משקיעים המזוהים עם תחום המטבעות הדיגיטליים, אך לאחרונה יותר ויותר משקיעים מתוחכמים (קרנות השקעה, מכשירים פיננסים ומשקיעים פרטיים מתוחכמים) נכנסים למגרש החדש ומתחילים להשקיע בתחום.
שוק ההנפקות (ICOs) עד כה מאופיין בתנודתיות גבוהה, אי יציבות ונתפס כהשקעה בעלת סיכון גבוה. אחת הסיבות לכך הן כי שווי מטבעות דיגיטליים נגזר לא רק מהטכנולוגיה, אלא גם מהאמון שרוכשי המטבעות מעניקים לעומדים מאחורי המיזם, הנזילות שלו במסחר ואף מהתנודתיות בשער הביטקויין (על אף שהוא אינו קשור במישרין למיזם שהונפק כמובן).
על מנת ליצור מטבע רווחי ומבוקש, יזמים רבים מנסים לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין עם השקעות מסורתיות, וכך נולד זן חדש של מטבעות קריפטוגרפים המגובים בנכסים או סחורות.
למטבעות מגובי נכסים יתרונות רבים
מטבעות מגובים בסחורות (נפט, זהב, יהלומים וכיו"ב) או פיאט (כגון דולר ארה"ב, אירו, וכו') מאופיינים ביציבות רבה יותר מהמטבעות שאינם מגובים. מחיר נכס הבסיס שלהם אינו נקבע על ידי מפתחי/מנפיקי המטבע. לכן הם מהווים אפיק השקעה רלוונטי נוסף, המשלב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים והשקעות מסורתיות.
חברת ZrCoin למשל יצרה את המטבע הדיגיטלי הראשון המגובה בסחורות, על-ידי קיבוע שוויו לתוצר התעשייתי של החברה (Zirconia – ZrO2). יזמים אחרים הלכו בעקבותם והנפיקו מטבעות קריפטוגרפים המגובים בנכסים משלהם בכדי לגייס הון (כגון Cedex ו-Carats המגובים ביהלומים ו-Tether המגובה בדולר ארה"ב). בנוסף, מיזמים כיום מנסים גם להנגיש את שוק המסחר באגרות חוב בארה"ב ואירופה באמצעות מטבעות מגובים באגח"ים כאלו. זה יאפשר הנגשת שוק זה לכלל המשקיעים בעולם, מבלי שאלו יצטרכו להתקשר עם ברוקר ולעמוד בתנאי מינימום לרכישת אגח"ים כאלה.
יתרון נוסף הוא כי שוויו הראשוני של מטבע דיגיטלי מגובה בנכסים נקבע במועד ה-ICO (ההנפקה הראשונה של המטבע). קביעה זו מקטינה את אי-הוודאות באשר ליכולת השימוש העתידית במטבע. בנוסף לכך, יתכן שמטבעות דיגיטליים מסוג זה ישמשו כתחליף יעיל ונגיש להשקעות המסורתיות בשווקי ההון כיום (כידוע, חוזים חכמים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרים ביצוע עסקאות באופן מהיר ומאובטח ובנוסף, חוסכים את העלויות הכרוכות והנלוות במסחר בשוק ההון – מתווכים, ברוקרים וכו') ואף גם כאלטרנטיבה למטבע דיגיטלי אשר יוכל לשמש כאמצעי תשלום יציב.
אף על פי כן, עם יצירתם של מטבעות דיגיטליים מגובי נכסים, עולים סוגיות משפטיות מהותיות.
סוגיות רגולציה
מטבע דיגיטלי המגובה בסחורה עשוי להיחשב כמוצר פיננסי הכפוף לאישור הרגולטור הפיננסי הרלוונטי באותה מדינה בה הוא הונפק והוצע; ומטבע דיגיטלי המגובה בפיאט עשוי להיחשב בעתיד כמטבע שהינו אמצעי תשלום (legal tender) הכפוף לפיקוח של בנק מרכזי.
מיזמים להקמת מטבעות מגובי נכסים הינם חדשניים מאוד ולכן מומלץ לבחון את השלכות הרגולציה הפוטנציאלית. נדרשים פתרונות משפטיים יצירתיים כדי להבטיח שמיזם מסוג זה יהיה חדשני ומוצלח אך גם עומד בהוראות הרגולציה.
***
ד"ר צבי גבאי וצוותו עומד לרשותכם וישמח לסייע לכם בסוגיות של מטבעות דיגיטלים מגובי נכסים, בלוקצ'יין ורגולציה.
Source: barlaw.co.il