© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

מימון המונים לסטארטאפים – כל מה שצריך לדעת

מימון המונים

שוק ההון מציין בימים אלו ארבע שנים לכניסתן לתוקף של התקנות שמאפשרות הלכה למעשה גיוס הון וחוב באמצעות מימון המונים. במאמר זה נסקור בקצרה את שוק מימון ההמונים בישראל, נציג את היתרונות והחסרונות של מודל זה ונבדוק למי הוא מתאים.

 

מה זה מימון המונים?

 

 

מימון המונים הוא מודל המאפשר לחברות פרטיות לפרסם קמפיין לגיוס סכומים נמוכים ממספר בלתי מוגבל של משקיעים, כנגד הקצאה של מניות (או אג"ח) לאותם משקיעים, כל זאת ללא תשקיף וכל העלויות הנלוות הכרוכות בתהליך הנפקה.

גיוס הכספים נעשה באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המופעלת על-ידי רכז הצעה, שהינו גוף המפוקח על-ידי רשות ניירות ערך. תפקידו של רכז ההצעה הוא לרכז את כל הקמפיינים בפלטפורמה ולבצע בדיקות שונות כדי לוודא שהקמפיינים מקיימים את תנאי החוק.

הקמפיין נפתח לפרק זמן מסוים, ואם עד לסיומו החברה הצליחה לגייס את הסכום המינימלי שנקבע, רכז ההצעה מעביר את הכספים לחברה. או אז, החברה מקצה את המניות או את איגרות החוב למשקיעים. אם לא גויס הסכום המינימלי, הכספים מוחזרים למשקיעים.

ככלל, במודל של מימון המונים, כל חברה רשאית לגייס בין 4 ל-6 מיליון ש"ח, במשך תקופה של 12 חודשים עוקבים, כאשר המשקיעים מוגבלים להשקעה מצטברת של בין 20 ל-60 אלפי שקלים חדשים. מגבלה זו תלויה בהכנסה השנתית של כל משקיע.

 

מדברים במספרים

 

 

נכון להיום, קיימים בישראל שלושה רכזי הצעה פעילים ובולטים: פיפלביז (pipelbiz), פאנדיט (Fundit) וטוגדר (Together). בנוסף לרכזי הצעה אלו, ישנן פלטפורמות נוספות המגייסות כספים למיזמים שלא במתווה של מימון המונים, כגון: ExitValley ו-Our crowd.

במהלך שנת 2020, גויסו באמצעות רכזי ההצעה סך כולל של כ-60 מיליון ש"ח, באמצעות למעלה מ-35 קמפיינים של חברות פרטיות שונות. מדובר בגידול של כ-33% ביחס לשנת 2019, אז גויסו כ-45 מיליון ש"ח. הצפי הוא שהנתונים של שנת 2021 יראו על גידול נוסף.

אחד הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי, ושצפוי להמשיך להשפיע על הגידול בשוק מימון ההמונים בישראל, הוא השגשוג יוצא הדופן של שוק ההיי-טק המקומי. בשנת 2020 השוק הגיע להיקף עסקאות חסר תקדים של כ-10.1 מיליארד דולר. ההערכה היא שככל ששוק ההיי-טק המקומי ימשיך להתפתח ולהתרחב, כך ימשיכו לשגשג גם פלטפורמות מימון ההמונים, כיוון שעיקר החברות המגייסות דרך הפלטפורמות האלה הן חברות טכנולוגיה.

למרות ששוק מימון ההמונים בישראל עדיין חדש ובחיתוליו, מאות משקיעים כבר הספיקו "ליהנות" ממספר אקזיטים משמעותיים. החברה הראשונה שסיפקה למשקיעים את חלום האקזיט, היא חברת Innocan, הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי. Innocan גייסה באמצעות הפלטפורמה של פיפלביז בשנת 2019, כאשר בשנת 2020 היא הונפקה בבורסה בקנדה בשווי המשקף תשואה משמעותית למשקיעים.

מנגד, חשוב לזכור שהשקעות בחברות טכנולוגיה הן השקעות הון-סיכון לכל דבר ועניין: יש יותר סיכוי שההשקעה תרד לטמיון מאשר תוביל לאקזיט. זו אחת הסיבות לכך שהמחוקק החליט להגביל את המשקיעים לסכומי השקעה נמוכים, שיהיו מדורגים בהתאם לרמת הכנסתם השנתית.

 

היתרונות והחסרונות של מימון המונים

 

 

היתרון הבולט ביותר במימון המונים טמון בכך שמימון המונים הוא כלי פשוט ונוח לשימוש, שמאפשר גישה מהירה לכסף. כמו-כן, מימון המונים מאפשר חשיפה יוצאת דופן עבור חברות מתחומי פעילות שונים כלפי ציבור משקיעים בלתי מוגבל, אשר הופך להיות שותף להצלחה ו-"שגריר" של החברה ועסקיה. למשקיעים מצדם, מתאפשר להיחשף להזדמנויות השקעה ולהשקיע במיזמים טכנולוגיים שבעבר היו זמינים למשקיעי הון-סיכון רציניים בלבד.

לצד יתרונות אלו, חשוב לזכור כי מימון המונים הוא אפיק גיוס שמתאים בעיקר לחברות בתחילת דרכן המבקשות לגייס הון ראשוני. גיוס כספים במודל זה מתאים פחות לחברות גדולות אשר זקוקות לרוב לסכומי גיוס גבוהים יותר. בנוסף, ועל אף ההקלות המשמעותיות שהעניק המחוקק לחברות שמגייסות מהציבור במודל של מימון ההמונים, החברות עדיין נדרשות לתת גילוי פומבי במסגרת הקמפיין ביחס לפעילותן, לרבות הכללת דוחות כספיים אחרונים, תכנית עסקית, פירוט על התקשרויות, על בעלי עניין ועוד.

המשקיעים צריכים להבין כי לאור סכומי ההשקעה הנמוכים יחסית, לרוב לא תהיה להם השפעה על החלטות ועל אופן ניהול החברה. משקיעים מוסדיים או מתוחכמים, לעומתם, לרוב מקבלים תמורת ההשקעה יכולת השפעה על החלטות בחברה ועל אופן ניהולה, באמצעות מינוי חבר בדירקטוריון או קבלת זכויות וטו בנושאים משמעותיים.

 

למי זה מתאים?

 

 

מודל של מימון המונים יתאים במיוחד לחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן. חברות כאלה יעדיפו פעמים רבות נגישות מהירה למימון ממשקיעים פסיביים, באופן שיכולת השליטה והניהול של מייסדי החברה לא יגרעו לאחר הגיוס. מימון זה מספיק לרוב לחברות אלו כדי לפתח MVP/POC ולאחר מכן לגייס בשווי גבוה יותר.

בצד המשקיעים, מודל מימון ההמונים מהווה השקעה אלטרנטיבית המאפשרת גיוון של תיק ההשקעות הסטנדרטי, תוך מגבלת סכום ההשקעה של המשקיע וגידור הסיכון כיוצא מכך.

התקשרות עם פלטפורמת הגיוס היא פשוטה למדי. למרות זאת, רצוי שתעשה תוך שכלול מספר גורמים, ובליווי עורכי דין המכירים את הדרישות הרגולטוריות החלות הן על הפלטפורמות והן על החברות המגייסות לפני, תוך כדי ולאחר ההתקשרות, כדי להימנע מעניינים משפטיים מסובכים יותר.

 

***

 

משרד ברנע הינו משרד עורכי דין מוביל המתמחה בליווי פלטפורמות מימון המונים וחברות המגייסות בדרך זו. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.