ארצות הברית: הגברת מדיניות האכיפה בדיני מניעת שחיתות ושוחד על אזרחים וחברות שאינם אמריקאיים

לאחרונה, הרשיע חבר מושבים אמריקאי ממדינת קונטיקט אדם שאינו אזרח אמריקאי, בסעיפי שוחד עובד ציבור זר. זאת תחת ה- Foreign Corrupt Practices Act (ה- FCPA). 

מר הוסקינס הורשע בשישה סעיפי אישום בגין שוחד עובד ציבור זר, ובשלושה סעיפי אישום בהלבנת הון.

הרשעתו של הוסקינס תקדימית שכן היא נשענת על תיאוריה משפטית אשר טרם נעשה בה שימוש – הרשעת נאשמים שאינם אזרחים אמריקאיים או חברות אמריקאיות בעבירות על פי ה- FCPA, ואשר כף רגלם לא דרכה מעולם בארה"ב במסגרת הפרשה.

תקדים זה הינו תמרור אזהרה לכל אדם או חברה העוסקים בפעילות בינלאומית המתקיימת בארה"ב. גם אם היא מתקיימת על ידי אחרים.

סמכות השיפוט לפי ה- FCPA עד היום

עד כה, החילו בתי המשפט הפדרליים את סמכות השיפוט שלהם על-פי ה- FCPA רק על גורמים בעלי זיקה הדוקה לארה"ב:

• אזרחים אמריקאיים או בעלי מעמד חוקי בארה"ב;
• חברות מאוגדות בארה"ב (ועובדיהן או נושאי משרה בהן);
• חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה אמריקאית או שהינן כפופות לחובות דיווח של ה- SEC (ועובדיהן או נושאי משרה בהן);
• או אדם שביצע בעצמו את המעשה האסור בתוך הטריטוריה של ארה"ב.

ואולם, מר הוסקינס לא ענה על שום קריטריון. הוסקינס כיהן כסגן בכיר של נשיא החטיבה האסייתית של Alstom צרפת. הוא החזיק באזרחות בריטית בלבד ועבד כנושא משרה בחברה הבריטית. מקום מושבו הפיסי היה במשרדי חברת האם הצרפתית בצרפת. הוסקינס לא עבד בחברות הבת האמריקאיות של אלסטום ואף אחד מהמעשים שיוחסו לו בכתב האישום לא בוצע על ידו על אדמת ארה"ב.

על פי האישומים בהם הורשע, הוסקינס סייע לשני עובדים של חברות הבת האמריקאיות בקידום תשלום שוחד לעובדי ציבור אינדונזים. חלקו בפרשה הסתכם בכך שהוא היה אחראי לאישור המועמד שכיהן כיועץ אינדונזי מקומי במטרה להשיג חוזים עבור Alstom ארה"ב. בנוסף, הוסקינס היה אחראי על אישור התשלומים ליועץ, מאשר חלקם יועד להעברה לשר הפנים האינדונזי כשוחד. זאת על מנת שיסייע ל-Alstom ארה"ב בהשגת החוזים המבוקשים עם חברות ממשלתיות אינדונזיות. אחד מהתשלומים האמורים נעשה מחשבון בנק אמריקאי השייך לאלסטום ארה"ב לחשבון אינדונזי השייך ליועץ. ואולם – יש לציין כי אף לא אחת מהפעולות האמורת נעשתה על ידי הוסקינס על אדמת ארה"ב, אלא פעל מצרפת.

על אף שבית המשפט הפדרלי דחה את טענת התביעה לתחולה של דיני ה- FCPA האמריקאיים מחוץ לגבולות ארה"ב על בסיס תיאוריות של שותפות או קשירת קשר לדבר עבירה, הוא קבע בכל זאת, כי ככל שהתביעה תצליח להוכיח שהוסקינס היה שלוח של החברות הבנות האמריקאיות של אלסטום בעשותו את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום – ניתן להעמידו לדין תחת ה- FCPA.

משמעות הדבר כי בית המשפט קבע שהוא מוכן לראות באדם שלוח של חברה שהוא איננו עובד שלה או נושא משרה בה.

בהתאם, ניהלה התביעה הפדרלית משפט מלא נגד הוסקינס. התביעה הצליחה לשכנע חבר מושבעים שלם, פה אחד, כי על אף שהוסקינס היה עובד של אלסטום הבריטית בלבד, הוא תפקד כשלוח של חברת הבת האמריקאית במסגרת ניהול המשא ומתן עם היועץ האינדונזי ובמסגרת העברת התשלום ליועץ.

מנגד, הוסקינס טען כי לשונו המפורשת של החוק חלה רק על קבוצת האנשים או החברות הנזכרת לעיל. בהיותו נושא משרה בחברה הבריטית בלבד, לא ניתן לראות בפעולותיו ככאלה שבוצעו בשם או בעבור חברת הבת האמריקאית.

בית המשפט דחה את טענותיו של הוסקינס. הוא וקבע כי בנסיבות מסוימות, ניתן להעמיד אדם לדין תחת העבירות ה- FCPA. זאת גם אם אינו עובד או נושא משרה של החברה האמריקאית שביצעה את השוחד, אלא רק שלוח שלה. בית המשפט הבהיר שאין צורך בקיומו של הסכם כתוב בין חברת הבת האמריקאית להוסקינס כדי שהוסקינס יחשב לשלוח שלה. זאת כי ניתן להסיק קיומה של שליחות "מהמילים ומהמעשים של המעורבים בעניין" בלשונו של בית המשפט. בנוסף, הובהר שאדם שאינו עובד החברה יכול להחשב שלוח שלה גם אם הוא שלוח רק למשימות מסוימות.

ההשלכות על חברות ישראליות

לאור זאת, עובד של חברה ישראלית, אשר לה חברות בנות בארה"ב או אפילו רק שותפים עסקיים בארה"ב, עשוי למצוא עצמו חשוף לאישומים פליליים פדרליים בארה"ב. זאת גם אם איננו נושא משרה או עובד של החברה האמריקאית, כף רגלו לא דרכה בארה"ב ועל אף שאיננו אזרח אמריקאי. די בכך, למשל, שפעל מישראל להסדרת תשלומים שחברת הבת או השותף העסקי התחייבו להעביר לגורם ציבורי כלשהו במדינה שלישית על מנת לקדם באופן אסור הזדמנות עסקית כלשהי.

לסיכום, כל אדם או חברה הפועלים בעבור חברה אמריקאית או אדם אמריקאי, עשויים להיות כפופים לסמכות השיפוט של בתי המשפט הפדרלים תחת ה- FCPA. זאת גם אם הם עצמם אינם עובדים, שותפים או נושאי משרה של אותו אדם או אותה חברה אמריקאיים. מציאות זו מחייבת חברות להערך בהתאם, ללמוד את הדין והפסיקה בתחום ולהכין תכניות ציות ואכיפה פנימיות מהמבהירות לעובדיהן, נושאי המשרה שלהן ושלוחיהן למשימות שונות, מה אסור ומה מותר והיכן עשויות להתעורר חשיפות בעיתיות במסגרת עבודתם או שליחותם.

Source: barlaw.co.il