כאשר חברה נקלעת למצוקה כלכלית, עומדים בפניה שלושה ערוצים מרכזיים לשיקום ולהסדר חובותיה. כל אחד מהערוצים טומן בחובו יתרונות וחסרונות. לפנייה לבית המשפט בבקשה למתן סעד, בקשר עם שיקום החברה בחדלות פירעון, יש יתרונות רבים ואולם, קיים חסרון משמעותי, שרבים אינם מודעים אליו- הפנייה הינה דרך "חד כיוונית ומרגע שהוגשה הבקשה, ועניינה של החברה הונח בפני בית המשפט, בעלי השליטה בחברה לא יכולים להחזיר לידם את השליטה בחברה ולהסדיר בעצמם את חובותיה, שלא באמצעות ההליך המשפטי.
ערוץ ראשון: הסדרי נושים פרטניים ללא הליך משפטי
אל מול קשיים כלכליים מהותיים, חברה יכולה לפנות לגיבוש הסדרי נושים פרטניים עם כל אחד מנושיה, ללא מעורבות של בית משפט. דרך זו מתאימה, בדרך כלל, לסיטואציה שבה לחברה יש מיעוט נושים, והיקף ה"תספורת" המבוקשת על חובה הוא מצומצם יחסית. כמו כן, כדי שיתאפשר הסדר כזה צריך שבין החברה לנושים תשרור עדיין מערכת יחסים של אמון. דרך זו מאפשרת, כמובן, שמירת השליטה בחברה אצל בעלי השליטה, גמישות רבה ביחס להסדרים שיגובשו וממילא, גם אם יכשל ערוץ זה, תמיד ניתן יהיה לפנות בהליך לבית משפט. פנייה זו נועדה, בדרך כלל, לנסות לכפות, באמצעות בית משפט, הסכמה להסדר על נושה סרבן.
ערוץ שני: כינוס אסיפות נושים לאישור הסדר חוב בחסות בית המשפט
דרך נוספת היא בקשה לבית משפט לכנס אסיפות נושים לצורך אישור הסדר חוב לחברה. במתווה זה, על החברה להציג, כבר בעת הגשת הבקשה, מתווה ראשוני להסדר החוב המוצע. בהליך זה בית המשפט ממנה לחברה מנהל הסדר, שלו סמכויות מוגבלות, שעיקרן פיקוח והכרעה בטענות הנושים לחוב. למרות מינויו של מנהל הסדר, השליטה נותרת, במידה רבה, בידי אורגני החברה, שיכולים להמשיך ולהפעיל את החברה (תחת מגבלות) ואף לקבל עיכוב הליכים זמני נגד הליכים משפטיים, המתנהלים בעניינם. עם זאת, הסדרי החוב מוגבלים, באופן שאלה חייבים להיות שוויוניים ושקופים ביחס לכלל הנושים ובהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין.
בערוץ זה, כישלון של ההסדר (כלומר, אי עמידה של החברה בהוראותיו), יביא לביטולו. בנקודה זו לא יוכלו בעלי השליטה לשוב ולנסות ולגבש הסדרים פרטניים, כיוון שהחברה כבר מסווגת כ"חדלת פירעון" ואין באפשרותה להפלות בין הנושים ולפעול שלא בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בחוק. סביר להניח, כי בשלב שבו בוטל הסדר החוב יפעל מנהל ההסדר ויגיש, בשם הנושים, בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה ובקשה למנותו כנאמן וזאת כדי למנוע העדפות נושים מצד בעלי השליטה.
ערוץ שלישי: צו פתיחת הליכים
הדרך השלישית הינה הגשת בקשה לבית משפט, למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה. במתווה זה ממונה לחברה נאמן, אשר מקבל לידיו את מלוא הסמכויות של אורגניה. ההליך מבטיח עיכוב הליכים משפטיים מידי לחברה ומעמיד "סל כלים" משפטי רחב לרשות הנאמן, שבאמצעותו הוא יכול לקדם את שיקומה של החברה דרך הפעלתה ושמירה על נכסיה. עם זאת כאמור, השליטה בחברה ובפעילותה מופקעת מאורגניה ונמסרת כאמור לידי הנאמן והוא הקובע האם להפנות את החברה לשיקום והבראה או לפירוק וחיסול.
לאחר הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים, וזאת גם אם עדיין לא ניתן בה בפועל צו חדלות פירעון וטרם מונה נאמן לחברה – בית המשפט לא יאפשר לחברה ובעלי השליטה לחזור בהם מבקשתם. לפיכך הגשת הבקשה הינה כניסה למתווה שלא יאפשר לבעלי השליטה לקבלה לידם בחזרה. דרישה כזו נדונה באחרונה בבית המשפט, כאשר בעלי חברה הגישו בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, אך הבינו, רק לאחר מעשה, כי לא נותרה להם כל שליטה בחברה ולפיכך הגישו בקשה נוספת למחוק את ההליך בבית המשפט. אלא שבית המשפט דחה את הבקשה וקבע, בתאימות לקביעת בית המשפט העליון, כי במקרה זה, "לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולבטלו".
העובדה כי מדובר בהליך בלתי הפיך מדגישה את החשיבות שבקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ובחינת כל ההשלכות האפשריות, שיגרמו מנקיטה בכל אחד מהמסלולים להסדרי החוב ובפרט – הגשת בקשה לבית משפט של חדלות פירעון.
***
מחלקת הליטיגציה בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בסוגיות של חדלות פירעון, תכנית הבראה והסדרי נושים.
עו"ד עידן מילר הוא ראש תחום חדלות פירעון במשרד.