במספר החלטות תקדימיות בעת האחרונה, בתי המשפט באנגליה ובניו-יורק אפשרו לתובעים בתיקי הונאה בנכסים קריפטוגרפיים, לבצע תחליף המצאה של כתבי הטענות לנתבעים אשר זהותם אינה ידועה, ישירות על גבי הבלוקצ'יין באמצעות הפקדת NFT לארנק דיגיטלי אליו יש לנתבעים גישה. ה-NFT המדובר יכיל קישור לתיק ובו מסמכים משפטיים, ובכך התובעים ימלאו את חובתם לידע את הנתבעים ולהמציא להם את כתב התביעה. מדובר בלא פחות ממהפכה בכל הנוגע להתאקלמות המערכת המשפטית למציאות בעידן הדיגיטלי, בו מספר תיקי הליטיגציה העוסקים בסוגיות בעולם הווירטואל והקריפטו עולה בהתמדה, והשימוש בנכסים ובמטבעות קריפטוגרפים הולך וגובר מיום ליום.
ארנק דיגיטלי ככתובת
בהחלטה תקדימית שניתנה ביוני 2022, במסגרת תיק אזרחי המתנהל בבית המשפט בלונדון בנוגע לגניבה של נכסים קריפטוגרפיים על ידי גורמים שזהותם לא ידועה, השופט אישר לתובע להמציא את כתבי הטענות לנתבעים באמצעות העברת NFT ישירות לארנק דיגיטלי בשליטת הנתבעים. לדברי התובע, שהינו אדם פרטי, הוא נפל קורבן לעוקץ כאשר ביצע הפקדות של מטבעות קריפטוגרפיים על פי הנחיות שקיבל באתר שהתחזה לפלטפורמת מסחר לגיטימית.
במסגרת הדיון בבקשת התובע לבצע המצאה "יצירתית" באמצעות NFT, השופט קבע כי שוכנע בכך שזהותם של הנתבעים אינה ידועה ולא ניתן לגלותה, ולכן הדרך היחידה להמציא להם את המסמכים היא באמצעות "הצנחה" של NFT המכיל לינק לתיקייה בה נמצאים המסמכים, הישר לתוך הארנק הדיגיטלי אליו הפקיד התובע את המטבעות שנגנבו. השופט התייחס בהחלטתו לעיקרון המנחה בשיקולי המצאה והוא מקסום ההיתכנות לכך שבעל הדין יהיה מודע להליך ולצווים שניתנים במסגרתו.
משמעות האישור היא שבית המשפט האנגלי הרחיב את הגדרת "תחליף המצאה" באופן פורץ דרך, אל עבר שימוש בבלוקצ'יין. מדובר בהתפתחות הכרחית בגישת בתי המשפט, במיוחד ככלי למאבק בהונאות קריפטו ובעבירות נוספות המתרחשות במרחב הווירטואלי, אשר מטבע הדברים יתרבו בשנים הקרובות עם התרחבות הפעילות ב-Metaverse.
שיקול דעת מלא לבתי המשפט
סוגיה דומה הגיעה לפתחה של השופטת אנדראה מאסלי בניו-יורק, שבהחלטה תקדימית נוספת שניתנה באוגוסט 22 קבעה כי בנסיבות בהן זהותו של נתבע בהונאת נכסים קריפטוגרפיים אינה ידועה, רשאי תובע להמציא את כתבי הטענות לנתבע באמצעות הפקדת טוקן ישירות לארנק הדיגיטלי ממנו נמשכו הנכסים שנגנבו. גם החלטה זו ניתנה במסגרת תיק אזרחי בנוגע לגניבת מטבעות קריפטוגרפיים על ידי גורמים שזהותם לא ידועה. לטענת התובעת, ספקית שירותים ובורסה מורשית לנכסים קריפטוגרפיים בליכטנשטיין, היא נפלה קורבן לפריצה לשרתיה, במסגרתה הועברו מרשותה כ-8 מיליון דולר לארנקים דיגיטליים שונים.
בדומה לישראל, החוק בניו יורק מאפשר לבתי המשפט שיקול דעת מוחלט לגבי אופן ההמצאה או תחליף ההמצאה בהתאם לנסיבות, ובמיוחד כאשר הוכח כי לא ניתן לבצע המצאה בדרך אחרת. לאחר שהתובע שכנע את בית המשפט כי לנתבעים גישה מתמשכת לארנק ממנו גנבו את הנכסים, וכי צורת התקשורת ה"מועדפת" על הנתבעים נעשית על גבי הבלוקצ'יין באמצעות הפקדת "אסימון שירות" (service token), בית המשפט הסכים כי הדרך היחידה לתקשר עמם היא באופן זה. בהחלטתו, בית המשפט הסכים כי סוג כזה של תקשורת, המתבצע באמצעות "הצנחת" (air drop) מידע בצורת טוקן ישירות לארנק דיגיטלי, היא צורת תקשורת נפוצה בשוק הקריפטוגרפי.
כאמור, החוק בישראל מקנה לבית המשפט שיקול דעת מוחלט בנוגע לאופן ביצוע תחליף המצאה בדרך הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין ובמיוחד כאשר מדובר על המצאה מחוץ לישראל. יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד מערכת המשפט הישראלית, שגם עליה החובה לעשות ככל שביכולתה להתמודד עם החידושים הטכנולוגיים, עם סוגיות דומות – לכשאלה יגיעו לפתחה, והאם תביע את אותה נכונות שהביעו המערכות באנגליה ובניו-יורק לפיתוח כלים משפטיים חדשניים ללוחמה בעבריינות דיגיטלית.
***
משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם לצורך ייעוץ משפטי בתחום הבלוקצ'יין, ונושאים אחרים.
***