מחלוקות משפטיות הן חלק בלתי נמנע מהתקשרויות חוזיות, וגם ההסכם הטוב אינו ערובה לכך שההתקשרות לא תעלה על שרטון. בהתאם, אחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכם מסחרי הוא הסעיף שקובע את אופן בירור המחלוקות.
הדבר חשוב שבעתיים כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא חברה או אזרח זר. אם לא נקבעה בהסכם תנייה המסדירה את אופן בירור המחלוקת עשוי להיפתח "מרוץ סמכויות", שבו הצד הישראלי ימהר לפתוח בהליך בישראל ואילו הגורם הזר ימהר לפתוח בהליך במקום מושבו. מטבע הדברים, מצב כזה יוצר אי ודאות ומחלוקת משפטית נוספת, שתגרור עלויות משפטיות ואובדן זמן יקר.
ניתן, אפוא, לקבוע תניית שיפוט שבמסגרתה ייקבע איזה בית משפט ידון להליך ולחלופין לקבוע שהמחלוקת תתברר במסגרת הליך בוררות. היתרון של הליך בוררות על פני בירור המחלוקת בבית המשפט הוא שההליך מתנהל בצורה מהירה ויעילה יותר, כאשר הצדדים יכולים לקבוע בעצמם את זהות הבורר או מוסד הבוררות, את מנגנון בירור המחלוקת, ואת סדרי הדין.
על כן, חשוב לכלול בהסכם תניית בוררות הקובעת כי במידה ותתעורר מחלוקת בין הצדדים, היא תתברר באמצעות בוררות, בהתאם לדיני מדינה מוסכמת, במקום מוסכם, ובפני מוסד מוסכם ומקצועי לניהול ההליך (כדוגמת International Court of Arbitration of the International Chambers of Commerce; ה-ICC).
בוררות בעין בתי המשפט
הבוררות, בישראל בפרט ובעולם בכלל, היא מנגנון לגיטימי וממוסד ובתי המשפט בישראל נוהגים על פי רוב לכבד תניות בוררות ולראות בהן כהסכם בוררות העומד בפני עצמו. כך, למשל קבע בית המשפט העליון כי:
"שיטת המשפט במקומנו מייחסת חשיבות רבה למוסד הבוררות כמערכת חלופית להכרעה שיפוטית בסכסוכים בין בעלי-דין. יתרונות הבוררות רבים הם הן מן ההיבט של הפרט הן מן ההיבט של הכלל. הבוררות מקדמת אינטרס ציבורי כללי ומשרתת אינטרס פרטי של בעלי-הדין ונותנת ביטוי לרצונם. היא מקלה את העומס בבתי-המשפט ומאפשרת הכרעה במחלוקות במסגרת שנבחרה על-ידי הצדדים, הכפופה לעקרונות בסיסיים הקבועים בדין, ונתונה לביקורת שיפוטית. המדיניות השיפוטית המושרשת מבקשת לקדם את מנגנון הבוררות המוסכמת בגבולות הדין ולמנוע את קיומה במקרים חריגים בלבד".
מגמה זו של עידוד מוסד הבוררות באה לידי ביטוי גם בפסיקה שקבעה, כי נוסח סעיף בוררות – כפי שמצוי בהסכם – צריך להתפרש כ"רחב ביותר" וכולל "כל דבר אחר הקשור לחוזה". למעשה, אי כיבודו של מנגנון הבוררות משמעו (גם) חתירה תחת אוטונומיית הרצון הפרטי וחופש החוזים ומהווה מעין הפרה חוזית.
אולם, לא מספיק שיש תניית בוררות. חשוב לשים לב כיצד לנסח אותה, וכיצד לנסח את ההסכם שהיא כלולה בו, שכן בתי המשפט בישראל לא יכבדו תניית בוררות במצבים מסוימים (למשל כאשר מדובר בהסכם אחיד או כאשר ישנם נתבעים נוספים במחלוקת אשר אינם צד להסכם ואשר צירופם הוא מהותי לתביעה ואינו מלאכותי. בהקשר זה יכולים אותם נתבעים נוספים להיות חברות נוספות שקשורות להתקשרות, נושאי משרה, בעלי מניות, קבלני משנה ועוד).
עקרונות מרכזיים לתניית בוררות
על מנת להימנע מאפשרות של סיכול מנגנון הבוררות חשוב לוודא שהתנייה כוללת את הסעיפים הבאים:
-
- יש להחיל את תניית הבוררות בעיקר בהסכמים מסחריים בין גופים מסחריים או אנשי עסקים, ולא בהסכמים של חברות גדולות אל מול לקוחות קצה. בהקשר זה, כל שמדובר בחוזה אשר עשוי להיחזות כחוזה אחיד (שכן הוא כולל פערים משמעותיים ביחסי הכוחות בין הצדדים לטובת הגורם הזר) יש לקבוע מנגנון בוררות הוגן וניטרלי ככל הניתן. זאת, על מנת למנוע אפשרות כי בית המשפט יבטל את תניית הבוררות בשל היותה תנאי מקפח.
-
- יש לכלול בהסכם סעיף לפיו עורך דינו של הצד השני הסביר את משמעות ההסכם לרבות משמעות תניית הבוררות הכלולה בו;
-
- יש להוסיף לתניית הבוררות קביעה לפיה צד שירצה להגיש תביעה כנגד צדדים נוספים מעבר לצדדים בהסכם (על תניית הבוררות הכלולה בו) – ייאלץ לפצל בין ההליכים ולא יוכל לתבוע את הגורם הזר יחד עם שאר הנתבעים באותו הליך; וכן להוסיף פיצוי מוסכם אשר ישולם במידה ויפר התחייבות זו.
חשש נוסף שעולה אצל גורמים זרים הוא כי פסק הבוררות הזר לא יכובד בישראל. אולם, גם סוגיה זו אינה אמורה להדיר שינה מעיניי הגורם הזר שכן היא מוסדרת בחוק הבוררות, ובאמנות השונות בהן ישראל חברה.
בנוסף, ניתן לאשר את פסק הבוררות שהתקבל, ולאחר מכן לבקש להכיר בו גם כפסק דין בישראל בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ . זאת בהתאם לתנאים הבאים:
-
- פסק הדין הוא בר ביצוע במדינה בה ניתן;
- פסק הדין הוא סופי (לא ניתן לערעור);
- לצדדים ניתנה הזדמנות סבירה להציג טענותיהם וראיותיהם;
- פסק הדין ואכיפתו אינם מנוגדים לחוק, תקנת הציבור, לביטחון או לריבונות מדינת ישראל.
לסיכום, על אף האופטימיות השוררת בין הצדדים בזמן חתימת ההסכם, חשוב לוודא כי קיימת בהסכם תניה לבירור מחלוקות, ורצוי שזו תנוסח בהתאם להנחיות לעיל.
***
משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בשאלות ובירורים בנושא בוררות וגישור, בוררויות בינלאומיות ונושאים אחרים.
***