כמעט כל יזם נתקל במונח "אדוויזורי בורד" (Advisory Board) בשלבים מוקדמים של הקמת הסטארט-אפ שלו. המונח אולי נפוץ, אולם לא תמיד ברור ליזמים מה המשמעות האמיתי שלו, ואיך הואיכול לרתום את הגוף להצלחה של המיזם בדרך הטובה ביותר.
אדוויזורי בורד מורכב בדרך כלל ממספר יועצים חיצוניים, המספקים להנהלת החברה ייעוץ והכוונה אסטרטגית. האדוויזורי בורד מציע תובנות ועצות חשובות לגבי החלטות מרכזיות של הסטארט-אפ, השוק שבו הסטארט-אפ פועל ואסטרטגיות פעולה אפשריות. אדוויזורי בורד יכול גם לסייע לסטארט-אפ בפיתוח העסקי שלו, לרבות יצירת קשרים עם משקיעים, נטוורקינג מקצועי ועוד.
מי צריך להיות חלק מהאדוויזורי בורד של סטארט-אפ?
אדוויזורי בורד אינו גוף מחייב הפועל על פי חוק, ואינו נמנה כחלק מהאורגנים של החברה. מדובר על קבוצה של יועצים בעלי ידע, שתפקידם לתת הכוונה וייעוץ לסטארט-אפ. מדובר בגוף שפועל בנפרד מדירקטוריון החברה.
חברי האדוויזורי בורד הם בדך כלל יועצים בעלי ידע וניסיון רב בתחום מסוים. כך הם יכולים להעשיר את הנהלת הסטארט-אפ, ולחדד את נקודת מבטם על מגוון רחב של סוגיות. ברוב המקרים, חברי האדוויזורי בורד יהיו דמויות מפתח בתעשייה בה פועל הסטארט-אפ, והחיבור של הסטארט-אפ עם אותם יועצים יכול להועיל לסטארט-אפ. יחד עם זאת, חשוב לבחור חברים שיהיו מחויבים להצלחת הסטארט-אפ ויספקו סיוע ממשי – ולא רק יככבו כ"שם חזק" כחלק מה-Deck.
מה צריך לכלול הסכם אדוויזורי בורד?
מערכת היחסים בין חברת סטארט-אפ לבין חברי האדוויזורי בורד שלה מוסדרת באמצעות הסכם אדוויזורי בורד (Advisory Board Agreement). הסכם זה מתווה את הציפיות וההתחייבויות של הצדדים, ואת התמורה לה יהיה זכאי האדוויזורי בורד. הסכם האדוויזורי בורד יותאם לפי נסיבות העניין, בהתאם לאופי העסקי של הסטארט-אפ ושל הצרכים הספציפיים שלו. יחד עם זאת, ברוב המקרים ההסכם מסדיר מספר עניינים מהותיים:
שירותים
ההסכם צריך להגדיר את החובות ואת תחומי האחריות של האדוויזורי בורד. בדרך כלל, תחומים אלה כוללים:
- מתן ייעוץ אסטרטגי לגבי ההיבט העסקי של הסטארט-אפ, המוצר והפעילות השוטפת.
- שיתוף הסטארט-אפ בתובנות מהתעשייה.
- והשתתפות בישיבות עם ההנהלה או עם הדירקטוריון של החברה.
בשל האופי הייחודי של מערכת היחסים הזו, חשוב שההסכם יאפשר גמישות על מנת להכיל שינויים ולאפשר לאדוויזורי בורד לייעץ ולתרום מהידע שלו מבלי להרגיש מוגבל.
תמורה
התמורה הניתנת לחברי האדוויזורי בורד עשויה להשתנות מהסכם להסכם ויכולה לכלול תשלום במזומן, תגמול הוני או שילוב של שניהם. בארץ, תגמול הוני (בדרך של הענקת אופציות) הוא פרקטיקה נפוצה, במיוחד בחברות סטארט-אפ שמוגבלות בכמות המזומנים. מתן תגמול הוני יוצר הלימה בין האינטרסים של חברי האדוויזורי בורד לבין אלה של הסטארט-אפ ומתמרץ אותם לתרום להצלחת המיזם לאורך זמן.
מספר האופציות המוענקות לאדוויזורי בורד נע בדרך כלל בין 0.1% ל-1%, בהתאם להיקף התרומה שלו, למעמדו בתעשייה, לשלב בו נמצא הסטארט-אפ וכמובן למשא ומתן בין הצדדים. בנוסף, מקובל שהאופציות תהיינה כפופות להבשלה לאורך מספר שנים (בדרך כלל, בין 12 ל-36 חודשים), על בסיס חודשי או רבעוני – מבנה אשר יכול לתרום לרצונו של האדוויזורי בורד להישאר בתפקידו.
חברת סטארט-אפ ישראלית יכולה להעניק לאדוויזורי בורד אופציות רק בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (חברי אדוויזורי בורד בישראל אינם זכאים להטבות המס לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, בניגוד לעובדים או דירקטורים). לכן, על ההסכם להתייחס באופן מפורש לניואנסים מסוימים בקשר להענקת אופציות (לניואנסים האלה אפשר להקדיש מאמר שלם).
בנוסף, לעתים קרובות חברי האדוויזורי בורד זכאים להחזר הוצאות שוטפות, וההסכם איתם צפוי לכלול התייחסות לכך. עם זאת, חשוב לוודא שלחברת הסטארט-אפ יש את האפשרות לבדוק ולפקח על הוצאות אלה.
סודיות והמחאת המצאות
במסגרת מערכת היחסים בין אדוויזורי בורד לסטארט-אפ צפוי להיחשף מידע רגיש. כיוון שכך, חשוב לכלול בהסכם הוראות בנוגע לשמירת סודיות וקניין רוחני. סעיפים כאלה יכללו, לרוב, התחייבות של חברי האדוויזורי בורד לשמור על סודיות המידע הקנייני של הסטארט-אפ, להימנע מחשיפתו לצדדים שלישיים ולהשתמש בו רק לצורכי ההתקשרות עם הסטארט-אפ. בנוסף, מכיוון שכחלק מההתקשרות ייתכן שיפותחו ידע, רעיונות או קניין רוחני אחר, חשוב מאד שהסטארט-אפ יגן על הקניין הרוחני שלו ויבטיח שכל ההמצאות והפיתוחים יהיו ויישארו בבעלותו הבלעדית.
למרות הכתוב לעיל, עשויות להתעורר סוגיות ייחודיות בנושא זה, המחייבות התאמה אישית של ההתחייבויות בנוגע לקניין הרוחני. לדוגמה, לעתים קרובות חברי האדוויזורי בורד מספקים שירותים לצדדים שלישיים, בנוסף להתקשרותם עם חברת הסטארט-אפ. לכן, הם ירצו להגן על הקניין הרוחני של אותו צד שלישי, ואף יהיו מחויבים לכך מכוח ההתקשרות שלהם עם אותו צד שלישי.
בנוסף, לעיתים חברי אדוויזורי בורד פועלים באופן שוטף וללא קשר לסטארט-אפ במסגרת מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, מכללות וכו'. במקרה כזה, על הסטארט-אפ להקפיד תחילה שחברי האדוויזורי בורד מתחייבים שלא להשתמש במתקנים, בציוד, במשאבים או בכוח אדם של אותם מוסדות אקדמיים בעת מתן השירותים לסטארט-אפ. זאת, כדי להימנע משאלות עתידיות בנוגע לזכויות הבעלות על הקניין הרוחני שפותח. יתרה מכך, במקרה בו חבר באדוויזורי בורד הוא בעל קניין רוחני משלו, סביר להניח שהוא יבקש להחריג את הקניין הרוחני הנ"ל מהתחייבויות כלפי הסטארט-אפ. במקרים אלה, מומלץ להגדיר באופן מפורט ככל הניתן את הקניין הרוחני הקיים של חברי האדוויזורי בורד במסגרת ההסכם, כדי למנוע אי הבנות בעתיד.
זכויות פרסום
ברוב המקרים, חברי האדוויזורי בורד הם דמויות מפתח מוכרות בתעשייה, וחברת הסטארט-אפ תרצה לפרסם את הקשרים שלה איתם. הדבר בולט עוד יותר במסגרת גיוסי כספים. לרוב, משקיעים וקרנות הון סיכון מצפים לראות כחלק מה-Deck של הסטארט-אפ מי הם חברי האדוויזורי בורד. תמהיל מוצלח של חברים בבורד הזה עשוי לבסס רצינות, להראות שהסטארט-אפ מחזיק בידע אמיתי ויש לו תמיכה בתחום הפעילות. בהתאם, על הסכם האדוויזורי בורד לכלול הסכמה ברורה של חברי האדוויזורי בורד לכך שהסטארט-אפ רשאי להשתמש בשמם ובביוגרפיות שלהם כחלק מהחומרים השיווקיים שלו.
החוק החל ויישוב סכסוכים
כדי להבטיח את אכיפות ההסכם ולספק בהירות במקרה שיצוצו מחלוקות, הסכמי האדוויזורי בורד צריכים לכלול הוראות הקובעות את החוק החל ואת השיטה המועדפת (או עדיף יותר, הבלעדית) ליישוב סכסוכים, כגון בוררות או בתי המשפט הרלוונטיים, ואת מיקומם.
מדוע הסכמי Advisory Board חשובים?
הסכם אדוויזורי בורד הוא חשוב, אבל המפתח למערכת יחסים מוצלחת בין חברי האדוויזורי בורד למנהלים הוא תקשורת טובה בין הצדדים. הסטארט-אפ צריך לשמור על תקשורת פתוחה עם היועצים שלו, לעדכן אותם לגבי התפתחויות רלוונטיות ולבקש מהם ייעוץ והכוונה בעניינים אסטרטגיים. התנהלות שכזו תאפשר לחברי האדוויזורי בורד להבין בצורה טובה את עסקי ואת צרכי החברה, ותגרום להם להרגיש חלק.
אדוויזורי בורד יכול להיות חלק חיוני בהקמת סטארט-אפ, בעיקר בשלבים מוקדמים. עם זאת, כדי למנוע "דגלים אדומים" בעתיד בעת בדיקות נאותות על הסטארט-אפ (בין אם קודם לסבב גיוס או למכירה עתידית), יש חשיבות רבה לניסוח קפדני של הסכם האדוויזורי בורד.
***
לפרקטיקת ההיי-טק והסטארטאפים בברנע ג'פה לנדה ושות' ניסיון רב בליווי חברות הזנק ויזמים בכל שלבי פעילותם. ענבר קציר היא עו"ד במחלקת התאגידים של המשרד.